פודטק | ניתוח

תעשיית הבשר המתורבת רותחת, וגיוס בשווי מיליארד שקל הוא רק ההתחלה

חברת אלף פארמס הודיעה על גיוס של 105 מיליון דולר, השלישי בגודלו בעולם בתחום הבשר המתורבת • האם סטייק מודפס יכול להזניק את הכלכלה המקומית? לפי בדיקה שבוצעה בישראל, תעשיית הפודטק המזנקת יכולה להוסיף למשק המקומי כ-11 אלף עובדים עד 2030

גידול סטייק במעבדת אלף פארמס ברחובות / צילום: Reuters, Amir Cohen
גידול סטייק במעבדת אלף פארמס ברחובות / צילום: Reuters, Amir Cohen

זירת הפודטק המקומית רותחת: חברת הבשר המתורבת הישראלית אלף פארמס (Aleph Farms) הודיעה השבוע על גיוס עתק של 105 מיליון דולר. זהו אחד הסכומים הגבוהים ביותר שגייסה חברת בשר מתורבת בעולם עד היום. תנאי העסקה והערכת השווי לא נחשפו, אך על פי ההערכות בשוק, הגיוס שיקף שווי חברה של כ-300 מיליון דולר אחרי הכסף

הגיוס הגדול יאפשר לחברה להזניק קדימה את הפיתוח שלה, כאשר כספי הגיוס יושקעו בהגדלת יכולת הייצור והרחבת פעילותה הבינלאומית, לקראת השקה ראשונית של מוצר ב-2022. בימים אלו החברה עובדת עם גופים רגולטוריים שונים בעולם על תוכניותיה לכניסה לשוק.

אלף פארמס הוקמה ב-2017 כשיתוף פעולה בין קבוצת שטראוס  המחזיקה ביחד עם רשות החדשנות הישראלית בחממת הפודטק The Kitchen, ופרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, כדי לפתח בשר מעבדה המבוסס על ביו-הדסה תלת ממדית, לאחר גידול תאים טבעיים שמקורם בבעלי חיים בתוך מצע ייחודי במעבדה, ללא הנדסה גנטית. לפי הדיווח של שטראוס לבורסה, העסקה המדוברת תניב לה רווח משמעותי מאוד בסך של כ-58 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2021.

הגיוס של אלף פארמס, מלמד שההחלטה של שטראוס להשקיע בתחום הפודטק אכן ממשיכה להשתלם עבורה; במהלך הרבעון סיימו שלוש מחברות חממת הפודטק של הקבוצה (The Kitchen) סבבי גיוס בסכום מצרפי של כ-40 מיליון שקל. כתוצאה מסבבים אלה רשמה החברה ברבעון זה רווח מירידה בשיעור החזקה ומאיבוד שליטה של כ-30 מיליון שקל. אחת מהחברות האלה, פליינג ספארק השלימה במהלך הרבעון הליך הנפקת מניות בבורסה של תל אביב.

בדרך לאבו דאבי?

אלף פארמס היא חברת הבשר המתורבת הוותיקה בישראל, ומשלימה כעת סבב גיוס משמעותי ראשון, לאחר שעד כה גייסה כ־15 מיליון דולר. סבב הגיוס הנוכחי הובל על ידי קרן הצמיחה של L Catterton, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בעולם בתחום הצרכנות ו־DisruptAD, אחת מפלטפורמות ההשקעה הגדולות ביותר במזרח התיכון.

אחת החברות שהשקיעו כעת באלף, היא כאמור DisruptAD, שמקורה באבו דאבי. בעקבות ההשקעה, בוחנים באלף פארמס את האפשרות להקמה של מפעל לייצור בשר מתורבת באבו דאבי במטרה לספק את מוצריה ברחבי איחוד האמירויות ומדינות המפרץ.

בפברואר האחרון, הודיעו אלף פארמס ופרופ’ שולמית לבנברג כי הצליחו לייצר לראשונה בעולם סטייק אנטריקוט בגודל מלא במעבדה. הסטייק שפיתחה אלף פארמס מכיל רקמות שריר ושומן ומערכת המדמה כלי דם ברקמה המאפשרת ייצור של כל סוג סטייק, בכל גודל אפשרי. אך זהו קו המוצרים השני של החברה, שיגיע לשווקים רק בשלבים מאוחרים יותר. המוצר הראשון של החברה שעבר שלבי פיתוח משמעותיים, הינו סטייק בקר דק המגודל במעבדה, ללא הדפסה.

הגיוסים בתחום מזנקים

הסכום שגייסה כעת החברה, נחשב גבוה במיוחד בתחום הפודטק המקומי והעולמי. לפי דוח GFI, בשנת 2020 גייסו סטארט-אפים בישראל בתחום החלבון האלטרנטיבי 114 מיליון דולר, מתוכם 16 מיליון דולר בתחום הבשר המתורבת. שנת 2021 מסתמנת כשנה של השקעות גבוהות בתחום.

עד כה גייסה חברת פיוצ’ר מיט 43 מיליון דולר, וכעת הגיוס של אלף פארמס כמעט ומגיע לסך כלל הגיוסים שבוצעו ב-2020 כולה. בעולם ישנן שתי חברות בשר מתורבת אמריקאיות שגייסו סכומים גבוהים יותר מאלף פארמס; ממפיס מיט, וג’אסט - שהשיקה לפני מספר חודשים לראשונה בעולם נאגטס בשר מתורבת במסעדה בסינגפור.

הזינוק של אלף פארמס לצמרת העולמית מחדד את מיקומה של ישראל במירוץ להשגת הגביע הקדוש של תחום הפודטק העולמי. לאורך השנים האחרונות, תחום החלבון האלטרנטיבי, שרוצה לספק חלבון מזין ובר קיימא לאוכלוסיית העולם הגדלה במהירות ללא שימוש בבעלי חיים ובזבוז משאבים, צומח בהתמדה.

בשנת 2020 גויסו בעולם לא פחות מ-3.1 מיליארד דולר בתחום ולפי ההערכות, עד שנת 2030 יהווה התחום 10% משוק החלבון העולמי. רק בישראל, פועלים כ-50 חברות וסטארט-אפים בתחום החלבון האלטרנטיבי, מתוך כ-400 חברות פודטק ברחבי העולם.

אך תחום הבשר המתורבת הוא אולי המסקרן ביותר בזירה: סטארט-אפים מדעיים מתחרים על היכולת לייצר בשר של ממש ללא שחיטת בעלי חיים, ובחיסכון משאבים עצום.

התעשייה בישראל: התוצר צפוי לגדול בכ-11 מיליארד שקל עד 2030

בישראל, פועלות ארבע חברות בתחום הבשר המתורבת; אלף פארמס, פיוצ’ר מיט, מיטק וסופרמיט. מביניהן, אלף פארמס ופיוצ’ר מיט הן הקרובות להשקת מוצרים לשווקים, ומצויות בדיאלוג עם רגולטורים בעולם על אישור מוצריהן.

בישראל קיים הריכוז השני בגובהו בעולם של חברות בשר ומתורבת ופרמנטציה (9 חברות), כאשר מקדימה אותה רק ארה"ב. בשנה הקרובה, עשוי לדרוך כוכבו של התחום, כאשר בשוק המקומי מעריכים שישנם מספר גיוסים בסדרי גודל דומים לזה של אלף פארמס בקנה, וכי בשנה הקרובה עשויים הגיוסים הישראלים בתחום הבשר המתורבת להתקרב לרף החצי מיליארד דולר בסך-הכול.

בדצמבר אשתקד, נרשם סימן דרך משמעותי, שקידם את העניין העולמי, ההשקעות וגם את מירוץ החימוש בתחום הפודטק. חברה אמריקאית פרצה את הדרך כשהשיקה לאחר אישור הרגולטור הסינגפורי מוצר ראשון: נאגטס עוף מתורבת, שנמכרים במסעדה במדינה הקטנה. הרגולטור הסינגפורי החליט להציב את תחום הבשר המתורבת בעדיפות לאומית, ומנסה בשנים האחרונות למשוך חברות מהעולם ומישראל לבצע תהליך אישור למוצריהן בסינגפור.

ההחלטה של הסינגפורים הציבה רגולטורים אחרים בעולם בעמדת נחיתות, אך חשוב מכך, היא האיצה את המhרוץ הכלכלי-מדעי בתחום. לאחר שהסינגפורים הקדhמו את העולם, ביקר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, בחברת אלף פארמס, שם התחייב לתת ‘בוסט’ מקומי לתעשייה, ולהפוך אותה לקטר הבשר המתורבת העולמי.

בחברת המחקר GFI, המשקיעים בתחום בישראל ובעולם, מנסים בשנים האחרונות לדחוף את הנושא מול הרגולטור המקומי, ולצורך כך ביצעו עבודת מחקר במטרה לבחון את הפוטנציאל המקומי למשרות בפריון גבוה.

לפי הבדיקה, שהתבצעה בשיתוף TASC, בהינתן קצב הצמיחה הנוכחי של הביקוש לחלבון חלופי בישראל, ולפי ההערכה כי 20% מסך מוצרי הבשר, הדגים והביצים ו-30% ממוצרי החלב יסופקו בצורה אלטרנטיבית, התועלת הצפויה למשק הישראלי הינה תוספת של כ-11 אלף עובדים ב-2030, לפני שקלול של שוק היצוא. תוספת זו של עובדים בעלי פריון גבוה צפויה להגדיל את התוצר בכ-11 מיליארד שקל עד 2030.

עתיד התעשייה

מנכ"ל GFI ישראל, ניר גולדשטיין, מדגיש כי ישראל צריכה להתבונן היטב בגיוס העתק של אלף פארמס, ולא לאבד מומנטום. לדבריו, "ההבטחה לבשר מתורבת מתחילה להתממש, ולמחקר וליזמות הישראליים יש הרבה זכויות בכך. השאלה החשובה ביותר כיום היא היכן תתפתח תעשיית החלבון בעולם, ומה מקומה של ישראל בתעשייה שתייצר מעל 11 אלף מקומות עבודה בתקופה מורכבת זו. כדי לממש את החזון הרחב, על הממשלה להשקיע בהקמת תשתיות, במרכזי חדשנות עם מיכון מתקדם שיאפשרו לחברות סטרט-אפ לקיים פיילוטים ולשפר את מוצריהן, כך שיתאימו לשוק הבינלאומי".

בשנתיים הקרובות, יעברו כלל החברות בתחום דרך ארוכה: בין אם מדובר בהפחתת המחירים הגבוהים של ייצור ק"ג בשר מתורבת, או בשלב המשמעותי של מעבר לייצור מסחרי בקנה-מידה גדול, השנים הקרובות הן ה"מאני טיים" של התעשייה שעד כה הייתה בעיקרה מדעית וטכנולוגית.

בשל ההתקרבות להשקת המוצרים, כלל החברות בתחום, יידרשו לפתוח מרכזי ייצור או פיתוח מעבר לים כדי להרחיב את פעילותן ולפרוץ קדימה. אלף פארמס , שוקלת כעת פתיחה של מרכז באיחוד האמירויות, ולכלל החברות טבעי למצוא את דרכן גם לשוק האמריקאי, משם הדרך לפריצה עולמית קצרה יותר.

ואולם, השוק הישראלי הוא אחד השווקים הפתוחים יותר לתחום החלבונים מהצומח , ולישראל יכולת להפוך להאב חדשנות שדוחף קדימה את התחום. באלף, מזהים היטב את הפוטנציאל הזה.

דידיה טוביה, מייסד־שותף ומנכ"ל אלף פארמס, מקווה שבישראל ידעו לקחת את המושכות, ולהפוך את תחום הבשר המתורבת לקטר כלכלי-מדעי. לדבריו, "לישראל יש תשתית מתאימה לבנות תעשייה גלובלית מובילה, כמו שבנינו תשתית בתחום הסייבר. אנחנו יכולים לבנות תעשייה גלובלית בתחום הפודטק, אנחנו יכולים להגשים את החלום הזה כאן.

"החדשנות כאן בתחום תחליפי החלבון, היא מדהימה. יש לנו אקדמיה מובילה ויזמים מעולים. גם רשות החדשנות היא שותפה שמסייעת לחברות. הנושא של בשר מתורבת הוא אסטרטגי לישראל לא רק כמנוע כלכלי או שיטה בת קיימא לייצר מזון, אלא גם בעניין של ביטחון תזונתי. כמו שלפני 150 שנים הקיבוצים שיחקו מקום מרכזי במקום של הביטחון התזונתי של ישראל, בשר מתורבת חייב להשתלב באקוסיסטם הנוכחי כתוספת לזירה החקלאית של ישראל".

אם באיחוד האמירויות ובסינגפור מסתכלים שנים קדימה וחוששים מפני משבר מזון שישען על שיבושים תדירים בשרשראות אספקה וביכולתן של מדינות לגדל מזון תחת שינויים אקלימיים ואקולוגיים, טוביה מציע גם לישראל להיערך לכך בהקדם.

"מדינה שלא עצמאית ברמה התזונתית, היא לא עצמאית ברמה הפוליטית. אין לנו מספיק קרקע ואין לנו מספיק מים כדי לגדל בקר ולהאכיל את האוכלוסייה המקומית הגדלה", הוא אומר. "אנחנו רואים יותר ויותר מתח על קווי הסחר הגלובלי. אנחנו רואים לאחרונה, למשל, עד כמה עלויות השינוע עולות בעולם עולות, וזה רק חלק. ביטחון תזונתי היא הנושא הכי אסטרטגי בטווח 10 השנים הקרובות, בוודאי כשצופים קדימה את השלכות משבר האקלים ומשאבי הטבע האוזלים. מדינת ישראל חייבת להבין שהנושא הזה לא פחות אסטרטגי בישראל מאשר בסינגפור או באמירויות. הרגולטור בישראל לקח את הנושא לידיים; יש לנו התקדמות יפה מולו, זה לא יקרה מהיום למחר, אבל יש מומנטום בישראל".

צרו איתנו קשר *5988