נשיאת העליון ומנהל בתי המשפט: "בכל המדדים הבינלאומיים מצויה תקינת השופטים בישראל בחוסר משמעותי"

לראשונה נערך מחקר שמטרתו בדיקה מדעית של עומס העבודה על שופטי ישראל - במסגרתו 87% מהם תיעדו במשך חמישה שבועות את סדר יומם • ד"ר גלי אביב שערכה את המחקר מצאה כי על שופטי ישראל מוטל עומס רב המתבטא בכמויות התיקים העצומות, תקינה חסרה, שעות עבודה ארוכות ביחס לעולם המערבי ועומס רגשי מהעבודה

בניין בית המשפט העליון בירושלים / צילום: Shutterstock
בניין בית המשפט העליון בירושלים / צילום: Shutterstock

עומס העבודה על שופטי ישראל הוא נושא שמעסיק רבות את מערכת בתי המשפט בישראל. הקלת עומס העבודה הכרחית לצורך הבטחת זכות הגישה לערכאות, הזכות למשפט הוגן והגנה מפני עינוי דין אשר בא לידי ביטוי בהתמשכות ההליכים המשפטיים. לצורך בדיקה מדעית של עומס העבודה השיפוטית נערך לראשונה מחקר, במסגרתו 87% משופטי ישראל תיעדו במשך חמישה שבועות את סדר יומם ביחס ל- 125 סוגי תיקים.

המחקר, שבוצע על-ידי ד"ר גלי אביב, מצא כי בבחינת הנתונים בישראל אל מול נתוני 47 מדינות האיחוד האירופי, נמצא כי מספר השופטים בישראל ביחס ל-100,000 תושבים מהווה כשליש מן הממוצע האירופי. נמצא כי על שופטי ישראל מוטל עומס רב המתבטא בכמויות התיקים העצומות, תקינה חסרה, שעות עבודה ארוכות ביחס לעולם המערבי ועומס רגשי מהעבודה ובפרט בסוגי תיקים מסוימים.

לדברי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ומנהל בתי המשפט, השופט ד"ר יגאל מרזל, "בכל המדדים הבינלאומיים הרלוונטיים מצויה תקינת השופטים בישראל בחסר משמעותי. נעשים במהלך השנים צעדים רבים לייעול ושיפור השירות. ואולם, הכרחי לסגור את הפער העצום הקיים בישראל ביחס לתקני שפיטה. הקלת העומס נחוצה גם לשם הבטחת תנאי העבודה של השופטים וצוותי העזר".

עוד הוסיפו השניים כי ממצאי המחקר יסייעו "לצורכי תקינה ואיוש של שופטים, רשמים וצוותי העזר לשופטים במערכת, לצורכי השוואה בהיקף העבודה בין בתי המשפט והעברת תיקים (בתוך המחוזות וביניהם), לקביעת הצורך במבני בתי משפט עתידיים וגודלם, ואף לסייע בקביעת תכניות העבודה ברמת בית המשפט והמחוז".

על-מנת לבדוק את העומס, נבדק כמה שעות משקיעים השופטים בממוצע בכל אחד מסוגי התיקים על כל שלביו. נמצא כי התיקים בהם מושקע משך הזמן הרב ביותר, בפער ניכר מכל יתר סוגי התיקים, הם תיקי פשע חמור המתנהלים בפני הרכבים בבתי המשפט המחוזיים. משך הזמן השיפוטי הממוצע שנמדד לגביהם עומד על 148 שעות שיפוטיות.

אחריהם מדורגים תיקי תובענות ייצוגיות בבית הדין לעבודה - 45 שעות; תביעות כספיות בבית המשפט המחוזי - 36 שעות; תיקים פליליים במחוזי - 31 שעות; תביעת נזקי גוף - 27 שעות; תביעות רשלנות רפואית - 23 שעות; תיקים פליליים בשלום - 5 שעות.

77% מהשופטים והרשמים שנשאלו דיווחו כי עומס העבודה המוטל עליהם גדול מדי ואינו מידתי. 64% מהשופטים נטו להסכים כי האחריות ועומס התיקים המוטלים עליהם גדולים מדי, מול 34% שנטו שלא להסכים.

איך נראה יום עבודה ממוצע של שופט בישראל?

המחקר בדק את תמהיל יום העבודה של השופטים בישראל ואת החלוקה בין הפעולות השיפוטיות השונות. המחקר מצא כי שופטים בשלום ובמחוזי משקיעים 15% מיומם בממוצע בהכנה לדיונים, כשליש מיומם בממוצע לשמיעת דיונים, ו-40% מיומו לכתיבה.

לפי נתוני המחקר, משך יום העבודה השיפוטי הממוצע לשופט בישראל מתקרב לתשע שעות עבודה נטו ליום, ללא הפסקות או נסיעות, כלומר, תשע שעות עבודה שיפוטיות בלבד. במחקרים דומים שנעשו בעולם נמצא כי משך יום העבודה השיפוטי מכיל לכל היותר תשע שעות עבודה ברוטו, אשר כוללות זמן של עבודה שיפוטית שאינה קשורה בתיקים, זמני הפסקות ואף לעתים זמני נסיעות.

שופטי בית המשפט לענייני משפחה דיווחו על המספר הגבוה מהממוצע - 9.33, שופטי המחוזי - 9, הנוער- 8.85, השלום - 8.57, ותעבורה - 7.53 שעות ביום.

עומס רגשי

כמחצית מן השופטים והרשמים (144 שופטים) דיווחו כי הם חווים עומס רגשי, לעומת כ-30% (88 שופטים) שלא מרגישים שהתיקים שלהם מטילים עליהם עומס רגשי.

בפילוח התשובות לפי הערכאות השונות, ניתן לראות באופן בולט כי בקרב שופטי הנוער, 100% מן השופטים אשר ענו על פרק העומס הרגשי, השיבו כי הטיפול בתיקי הנוער מטיל עליהם עומס רגשי, ולמעלה מ-75% משופטי המשפחה דיווחו כי הם חווים עומס רגשי במסגרת הטיפול בתיקים. זאת, לעומת למשל 56% בלבד משופטי התעבורה. 

בעקבות פרסום המחקר, ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, מתריע מפני קריסת מערכת המשפט וקורא להוספת מאות תקני שפיטה. "העובדה שמלאה הארץ משפט ותקינת השופטים בישראל מצויה בחסר משמעותי לעומת המקובל בעולם, מעידה כאלף עדים על הצורך המהותי והקריטי לתקצב את הרשות השופטת כבר במסגרת חוק התקציב הקרוב ולמנות מאות שופטות ושופטים לאלתר".

צרו איתנו קשר *5988