חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בית ההשקעות אי.בי.אי; זו העסקה שככל הנראה עומדת מאחורי המהלך

גורמים בשוק מעריכים כי חקירת רשות ני"ע קשורה לחשיפת גלובס אודות רכישת מניות הלמן אלדובי ע"י אי.בי.אי טרם דיווח על הצעות לרכישתה • אי.בי.אי: "אין לנו כל ספק שחקירת הרשות תעלה כי פעלנו כחוק"

דייב לובצקי, מנכ"ל אי.בי.אי ניהול תיקים / צילום: אילן בשור
דייב לובצקי, מנכ"ל אי.בי.אי ניהול תיקים / צילום: אילן בשור

חוקרי רשות ניירות ערך פשטו על משרדי בית ההשקעות אי.בי.אי . בדיווח של בית ההשקעות לבורסה נכתב כי החוקרים "ביצעו חיפוש במשרדי החברה, במסגרת חקירה של רשות ניירות ערך בנוגע לחשד לשימוש במידע פנים, וכן נחקרו בנדון נושאי משרה בחברה".

גורמים בשוק מעריכים כי החשדות ברשות עלו בעקבות הפרסום בגלובס אודות רכישת מניות של חברת הלמן אלדובי שביצע אי.בי.אי בחודש יולי 2020 - זמן קצר לפני שדווח על התעניינות גופים פיננסיים ברכישת הלמן אלדובי לפי שווי כפול ויותר ממחיר השוק.

ע-פי אותו פרסום, אי.בי.אי ובעליו רכשו בשתי פעימות מניות הלמן אלדובי (שאי.בי.אי נמנה אז עם בעלי העניין בו) תמורת 449 אלף שקל. מספר שבועות לאחר שהעסקאות נעשו, ב-22 ביולי, פרסמה חברת אלטשולר שחם גמל  שהגישה הצעת רכש לכל מניות בית ההשקעות הלמן אלדובי, לפי שווי חברה של 230 מיליון שקל - שהיה גבוה בכ-117% מהשווי של בית ההשקעות קודם לפרסום ההצעה - מה שהוביל להכפלת המחיר של מניית הלמן אלדובי בשוק.

כמה ימים לאחר מכן פרסם הלמן אלדובי דיווח לבורסה, שלפיו מינה דירקטוריון החברה ועדה בלתי תלויה שהוסמכה לבחון את ההצעה של אלטשולר שחם גמל ועוד הצעה, שרק אז נחשפה, מגוף פיננסי זר, לרכישתה לפי שווי גבוה אף יותר.

רווח מצטבר של כ-550 אלף שקל "על הנייר" בתוך פחות מחודש 

פרסום עסקאות הרכישה, כך עלה אז מבדיקת גלובס, הניבו לאי.בי.אי רווח מצטבר של כ-550 אלף שקל "על הנייר" בתוך פחות מחודש - תשואה יפה של יותר מ-120%. זאת כאשר באותה עת ביו לאי.בי.אי שני נציגים בדירקטוריון הלמן אלדובי.

באי.בי.אי הסבירו אז כי "הרכישות המדוברות נעשו כחלק ממדיניות אי.בי.אי לנצל את סביבת המחירים הנמוכה בשווקים להגדלת אחזקותיה בחברות הקבוצה. הרכישות נעשו מייד לאחר פרסום תוצאות רבעון ראשון בו דווח כלל המידע לציבור, תוך גילויו המלא בדיווחים מיידיים. כאמור בדיווחי הלמן אלדובי, המידע בנוגע להצעות הרכש הגיע לחברה רק בשבוע שעבר, ולאחר הרכישות, וכל טענה בדבר ניצול לרעה של מידע הht בגדר הוצאת דיבה", נמסר בין היתר מאי.בי.אי ביולי 2020.

אי.בי.אי נמצא בשליטת צבי לובצקי, עמנואל קוק ודוד ויסברג. בית ההשקעות הוותיק אשר נסחר בשווי של 950 מיליון שקל מנוהל בידי דייב לובצקי.

כעת, בעקבות פשיטת חוקרי רשות ניירות ערך, נמסר מבית ההשקעות כי "אי.בי.אי פועל בשוק ההון מאז 1971. אנו מכירים את החוק על משמעויותיו, ולא יעלה על דעתנו לעשות כל פעולה שיש בה כדי לסטות ממנו כהוא זה. שיתפנו ונמשיך לשתף פעולה עם הרשות באופן מלא. אין לנו כל ספק שחקירת הרשות תעלה כי פעלנו כחוק".

הוגברה האכיפה על שימוש במידע פנים

בשנים האחרונות חלה עלייה בפתיחת תיקי חקירה בעבירות שימשו במידע פנים. בעוד שבשנים 2015-2017 נפתחו תשעה תיקים, בין השנים 2018-2020 נפתחו 13 חקירות שנוהלו על-ידי המחלקה המיוחדת ברשות ניירות ערך - המחלקה לחקירות מודיעין ובקרת מסחר.

בחודש פברואר החליטה רשות ניירות ערך לפרסם לראשונה עמדת סגל המתמקדת בעבירות של שימוש במידע פנים. זאת, במטרה להעניק ודאות לשוק ולשקף לציבור העוסקים בשוק ההון אילו מקרים יהוו "דגל אדום" שעלול להעיד על ביצוע עסקה תוך שימוש במידע פנים

עיתוי פרסום עמדת הסגל לא היה מקרי - בתחילת אותו שבוע הסתיימה פרשת השימוש במידע פנים בעניינו של זאב קלימי, מנכ"ל חברת אלקטרה מוצרי צריכה לשעבר, שהורשע ברכישת מניות של אסם על סמך שימוש במידע פנים שקיבל מדירקטור בחברה שהחזיק במניות מיעוט. המידע התייחס לעסקת המיזוג בין נסטלה לאסם, ובזכותו גרף קלימי רווח של למעלה מ-60 אלף שקל. חבריו, שלהם מסר את המידע, הרוויחו כ-170 אלף שקל כל אחד. על קלימי נגזרו 9 חודשי עבודות שירות ו-150 אלף שקל קנס. חבריו נידונו לשלושה חודשי עבודות שירות.

פרשה נוספות שהכתה גלים ועדיין עומדת לפתחה של הפרקליטות היא פרשת סודהסטרים - מנכ"ל החברה לשעבר דניאל בירנבאום חשוד כי מסר מידע פנים לאיילה שרח כהן, עובדת לשעבר בחברה, בנוגע לדוחות הכספיים ולמידע על עסקת המכירה לענקית המשקאות האמריקאית פפסיקו. לפי החשד, כהן עשתה שימוש במידע כדי לרכוש את מניות החברה ולגרוף רווח שמוערך בכ-200 אלף שקל. בחודש אפריל הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לשניים כי היא שוקלת להגיש נגדם כתב אישום בכפוף לשימוע, בחשד לעבירות של שימוש במידע פנים ושיבוש מהלכי משפט. 

 *** חזקת החפות: דניאל בירנבאום ואיילה שרח כהן הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, בירנבאום ושרח כהן לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.