סוף לניצול: ביהמ"ש העליון בסין אוסר על מעסיקים לדרוש מעובדים 72 שעות שבועיות

בית המשפט העליון בסין קיבל את עמדתם של ארגוני עובדים, וקבע כי אסור למעסיקים לדרוש מעובדים לעמוד בלוח משמרות של 12 שעות ביום במשך שישה ימים • העתירה הוגשה לאחר מספר מקרי מוות של עובדים שעבדו שעות רבות באופן רציף - משמרות של 12 שעות במשך שישה ימים בשבוע

עובדות במפעל ייצור סיני. הישג גדול לעובדים במדינה / צילום: Associated Press, Andy Wong
עובדות במפעל ייצור סיני. הישג גדול לעובדים במדינה / צילום: Associated Press, Andy Wong

הישג חשוב לציבור העובדים בסין. בית המשפט העליון במדינה תמך בעתירה של ארגוני עובדים סיניים וקבע כי אסור למעסיקים לדרוש מעובדים לעמוד בלוח משמרות של 12 שעות ביום במשך שישה ימים. זאת לאחר שבשנים האחרונות אירעו כמה מקרי מוות של עובדים כתוצאה מלוחות הזמנים אלו שהפכו לשגרה בתעשיות שונות במדינה.

הכעס ואי שביעות הרצון הציבורית הכללית מתרבות ההעסקה שכוללת שעות עבודה ארוכות הגיעו לכותרות מוקדם יותר השנה לאחר שאישה צעירה התמוטטה ומתה אחרי שעבדה כמה משמרות ארוכות רצופות בסטארט-אפ Pinduoduo. לאחר מותה, רבים מעובדי החברה סיפרו כי הם נאלצים לעבוד באופן שגרתי יותר מ־300 שעות בחודש - הרבה יותר מהמגבלה החוקית.

בית המשפט התייחס בפסיקתו לאירוע ספציפי הנוגע לאדם ששמו ז'אנג, שהועסק בקיץ שעבר על ידי חברת משלוחים, ועבד מתשע בבוקר עד תשע בערב במשך שישה ימים בשבוע. ז'אנג לא לבד. לוח משמרות מפרך שכזה זכה בסין לכינוי גנאי "996". בשנים האחרונות נמתחה ביקורת ציבורית רבה, בעיקר ברשתות החברתיות בסין, נגד העסקת "996".

ההתנגדות ללוח משמרות 996 הגיעה לכדי מחאות באינטרנט ב־2019, כשעובדים חברו זה לזה והחליפו מידע בעמוד של GitHub בשם 996.ICU. המארגנים של העמוד הסבירו אז כי השם משקף "פתגם אירוני בין יזמים סינים, שאומר שאם עובדים לוח שעות 996, מסתכנים בהגעה למחלקת טיפול נמרץ (ICU)".

במסגרת החוק הסיני, סך השעות הנוספות שאפשר לעבוד בחודש מוגבל ל־36 שעות. לאחר שז'אנג סירב לדרישת מעסיקיו לעבוד כמות לא חוקית של שעות נוספות הוא פוטר. בית המשפט העליון הכריע כי ז'אנג פוטר באופן לא חוקי וכי מדיניות ההעסקה של החברה מפרה את החוק. ההחלטה מהווה דחייה בולטת של לוח המשמרות "996".

החלטת בית הדין העליון מבוססת על לפחות 10 מקרים בהם עובדים אמרו שנשלל מהם באופן לא הוגן תשלום על שעות נוספות ופיצויים אחרים, כולל תשלום על פציעות שספגו בזמן שעבדו שעות נוספות.

במקרה אחר שבית המשפט בחן, של עובד בשם לי, קבע בית המשפט שהוא מת כתוצאה מעודף עבודה בשנת 2018. לי עבד באופן שגרתי כ־300 שעות או יותר בחודש כאשר הוא קיבל עד שלושה ימי חופש בחודש.

לי התעלף בשירותים במקום העבודה ומת מהתקף לב ב־1 בדצמבר לקראת סוף משמרת לילה בת 12 שעות. קרוביו ביקשו פיצוי על מותו וכן כיסוי של הוצאות הלוויה. בפסיקה, אישר בית הדין שגם חברת התקשורת שבה עבד וגם חברת כוח־האדם, שהעסיקה אותו באופן ישיר, היו אחראיות לפיצוי משפחתו.

בית הדין הבהיר כי הוא מכיר בתחרות האינטנסיבית המניעה חברות סיניות למקסם רווחים ולחסוך בעלויות ההעסקה, אבל יחד עם זה, הוא קבע ששעות נוספות מרובות פוגעות בבריאות הפיזית והנפשית של העובדים, בחיי המשפחה וביכולתם לקיים חיים חברתיים.