האם הורה החי בחו"ל יכול להתערב בגידול הילדים?

האם אב שחי בחו"ל ולא גידל מעולם את בנו, אינו מכיר כלל את צרכיו הקונקרטיים ולא מתכוון לשהות עמו - יכול לקבוע את גורלו בשלט רחוק? • האם טענה שלא - מה קבע בית המשפט?

סכסוך גירושים / צילום: Shutterstock, Elnur
סכסוך גירושים / צילום: Shutterstock, Elnur

שנת 2015 הייתה שנה סוערת עבור בני זוג מאזור נצרת, לאחר שבתוך מספר חודשים הם הספיקו להינשא, להביא ילד לעולם ולהיפרד. האב עזב את הארץ לארה"ב כשמלאו לבן 10 חודשים, לטענת האם בשל הסתבכות כלכלית. האב הצהיר כי אין בכוונתו לחזור לארץ אי-פעם או אפילו לבקר כאן.

בהסכם הגירושים ביניהם קבעו ההורים שהילד יגדל במשמורת האם בארץ, אך שני ההורים יישארו אפוטרופוסים משותפים של הילד, וצריכים לשתף ביניהם פעולה בנוגע להחלטות מהותיות הנוגעות לחייו וגידולו.

יש לומר כי הסכמת ההורים בנושא זה אינה מעלה או מורידה הרבה, שכן ממילא זהו המצב המשפטי שקובע החוק, ונדירים המקרים שבהם ניתן להתנות עליו.

בפועל, לאורך השנים מתנהלים בין האב לאם יחסים טעונים, והוא אף חסם אותה בוואטסאפ, כך שאין ביניהם שום תקשורת. כמו כן, האב אינו משלם את מזונות הילד, להם התחייב בהסכם הגירושים. האם מצידה שומרת על קשר עם משפחתו המורחבת של האב בארץ, וכן מאפשרת לילד תקשורת ישירה עם האב באמצעות טלפון נייד משלו.

כשהגיע זמנו של הילד לעלות לכיתה א', האם נזקקה לאישורו של האב לרישום, לאור זכויות האפוטרופוסות שנותרו בידיו, אך האב סירב לשתף פעולה ודרש לרשום את הילד לבית ספר במקום שונה ממקום מגורי האם. לאור זאת האם פנתה לבית המשפט וביקשה פסק דין עקרוני, אשר ייתן בידיה אפוטרופוסות בלעדית על הקטין, וכך יאפשר לה לקבל החלטות חשובות הנוגעות לילד, מבלי להיות נתונה לחסדיו של האב.

בית המשפט קיבל את טענות האם, לפיהן "קשה להלום מצב שבו אב לא גידל את בנו מעולם, לא שהה עמו, לא נוצרה ביניהם התקשרות במובן הבולביאני, לא ער ולא מכיר כלל את צרכיו הקונקרטיים, לא מתכוון לשהות עמו - אותו אב יוכל לקבוע את גורלו של הקטין בשלט רחוק ממקום הימצאו, מרחק 16 שעות טיסה מבנו. זאת ועוד, קשה להלום סיטואציה ומציאות שבה האם הנדרשת לחתום על הסכמה לטיפול רפואי, לאבחון כזה או אחר, לחיסון נגד קורונה, שפעת או מסגרת חינוכית, לא תוכל לעשות כן עד אשר יואיל האב להסכים, וכל זאת כאשר הוא חוסם את דרכי התקשורת עמה". 

מצד שני, בית המשפט העלה את החשש שמתן אפוטרופוסות בלעדית לאם במובן ההצהרתי תביא להרחקה סופית של האב מהבן ותמסמס אפילו את הקשר הטלפוני הקלוש שהאב עוד מקיים עם הבן.

הפתרון היצירתי שקבע בית המשפט הוא ש"יש לייחד את האחריות לטיפול היומיומי והשגרתי לאם, וכן יש לייחד לה את האחריות גם על כל יתר העניינים המרכזיים בחיי הילד, כגון קביעת מסגרת חינוך, הנפקת דרכון, הסכמה לאבחון וטיפול רפואי מכל מין וסוג, הסכמה לחיסון קורונה, קביעת זרם חינוכי, קביעת מקום מגורים, הסכמה ליציאה לחו"ל וכיו"ב. יחד עם זאת, האם מחויבת ליידע את האב בוואטסאפ בדבר כוונתה לקבל כל החלטה בעניינים מרכזיים כאמור, ארבעה ימים טרם חתימה או מתן הסכמה כאמור לטיפול כלשהו בקטין או קבלת החלטה בעניינו. ככל שהאב לא יחסום את האם ויקבל את הודעתה, והוא מתנגד או לא מסכים לפעולה שהאם מעוניינת לקבל, עליו להודיע לאם על כך באופן מיידי, וכן עליו הנטל לעתור בהליך מתאים לבית המשפט תוך הפקדת 1,500 שקל ערובה להבטחת הוצאות האם". 

כמובן שאם האב ישנה את מצבו, ישוב להתגורר בארץ וירצה לקחת חלק פעיל יותר בגידולו של הילד, הוא יוכל להגיש תביעה חדשה לשינוי חלוקת האפוטרופוסות עקב שינוי נסיבות.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי היא שותפה במשרד מ. פירון ושות' ומנהלת תחום דיני המשפחה במשרד