כך הומר העונש לבעלי הקרקעות הלא-בנויות בתמרוץ וההקלות לבעלי הווילות גדלו

בעוד עיקר העניין הציבורי בתוכנית הדיור הממשלתית נעוץ במיסוי על משקיעים, סעיפים אחרים בתוכנית עברו שינויים זמן קצר לפני אישורם, אחד של 180 מעלות, והשני הורחב בצורה מפתיעה.

שינוי בוטה מהמדיניות המוצהרת עד כה של הממשלה היה הטיפול בקרקעות לא בנויות. בהתחלה רבו הקולות להפעיל מחדש את מס רכוש ולמסות כל אחד שלא בונה על הקרקע שלו, או מוכר אותה; בשלב שלאחר מכן הוחלף מס הרכוש בארנונה יקרה שתושת על המגרשים הריקים, ואילו בסופו של דבר המיסוי הומר בהטבה.

כל זה אינו מקרי, שכן באוצר, במשרד המשפטים וגם ברשות המסים מודעים לבעיות הקשות של מס רכוש, שאמנם נשמע כסנקציה הולמת לאנשים שמסרבים לבנות על מגרשים שלהם, ואולם המציאות מלפני 20 שנה, שבה הופעל המס הזה הוכיחה שהדברים הרבה יותר מסובכים.

"המשמעות של החזרת מס רכוש היא להיכנס עם חצי מדינה לוויכוח"

"ברגע שאתה מעניש - אתה צריך להעניש חזק; וכדי להעניש חזק - אתה צריך להוכיח שבעל הקרקע באמת אשם בזה שהקרקע שלו לא נבנית. המשמעות של החזרת מס רכוש היא להיכנס עם חצי מדינה לוויכוח, האם העובדה שאין היתר בנייה למגרש נובעת בגלל חסמים, או בגלל רשות שלא רוצה, או בגלל גורמים אחרים. לא חשבנו שזו דבר נכון", אומר הבכיר באוצר.

חלופת הארנונה שהועלתה לאחר מכן, נמצאה כלא אפקטיבית, משום שמדובר בסכומים נמוכים מדי.

לאור זאת החליטו באוצר ללכת על מודל הפוך לענישה - תימרוץ. בדיקה שנערכה שם העלתה, כי קרקעות פרטיות רבות במרכז הארץ סובלות מתופעה של ריבוי בעלים ("מושע") וכי גם אם בעלים מסויימים מאוד ירצו לבנות על המגרש - בעלים אחרים יתנגדו. באוצר מקווים שהורדת מס השבח על קרקעות יהווה גורם שימשוך את בעלי הקרקעות השותפים להגיע להסכמים ולהאיץ את הבנייה באותם מקומות.

גם פיצול הווילות, רעיון מקורי של השר לשעבר אלי כהן (ליכוד) - עבר שיכלול מסויים. עוד המתווה שיזם כהן במסגרת הוראת שעה איפשר לפצל וילות, להקים בהן יחידות דיור נוספות ולקבל פטור מהיטל השבחה, המתווה הנוכחי מאפשר לבעלי הווילות לבנות תוספת של 45 מ"ר ומטיל עליו תשלום היטל השבחה מופחת של 34% במקום 50%. האם זה מה שיניע את בעלי צמודי הקרקע לבנות לצידן יחידת דיור?

כאן ניתן רק לשער, שהשכנים והרשויות המקומיות לא יתלהבו מהרעיון, ואולם בממשלה ממילא לא בונים עליו יותר מידי.

ואולם בסופו של דבר האפקטיביות של התוכנית ומדידת הצלחת הממשלה, לא יבואו רק בצורה של התמתנות בעליות המחירים (ביטוי צנוע וחמקמק) אלא במימוש יעד הבסיס שכולל 70 אלף התחלות בנייה לשנה, במשך ארבע השנים שבין 2022 ל-2025, כלומר קפיצה של 40% מקצב הבנייה שהיה נהוג בשנים האחרונות. זה המבחן הממשלתי האמיתי בתחום הדיור, שנכון להיום נראה קשה מאוד ליישום.