עסקת החבילה אולי תקנה שקט לשנה, אך לא תקל על יוקר המחיה

משרד האוצר, ההסתדרות וארגוני המעסיקים חתמו על עסקת החבילה במשק. התוכנית כוללת רשת תמיכה לעצמאים, העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקל, הקפאת השכר במגזר הציבורי בשנה הקרובה והגדלת מספר ימי החופש.

שכר המינימום יועלה בהדרגה מ-5,300 שקל כיום, ל-6,000 שקל בתוך חמש שנים. מדי שנה תהיה קפיצה בשכר המינימום. באפריל 2022 הוא יעלה ל-5,400 שקל, ב-2023 ל-5,500 שקל, ב-2024 ל-5,700, ב-2025 ל-5,800 שקל וב-2026 ל-6,000 שקל. מספר ימי החופש המינימלי יעלה מ-12 בשנה כיום ל-13 ימים.

עד לרגעים האחרונים עוד הייתה מחלוקת מול ארגוני העובדים על ניוד שעות נוספות, שיאפשר למעסיקים להוציא פחות כסף על שעות נוספות. לבסוף נקבע כי המנגנון יוחל רק על עובדים ששכרם גבוה לפחות פי 1.5 משכר המינימום במשק, כלומר 8,000 שקל ברוטו בחודש. בנוסף, החוק יקבע כי העובדים זכאים לתנאים סוציאליים גם על השעות הנוספות.

עם כניסתו לתפקיד הבטיח שר האוצר אביגדור ליברמן כי יגבש עסקת חבילה שתכלול רפורמה משמעותית במגזר הציבורי, וכן תוריד את האינפלציה ואת יוקר המחיה. בפועל זה לא ממש קרה. השכר במגזר הציבורי לא ייפגע, גם אם יוקפאו בו חלק מהעלאות השכר בשנת 2022, כמו בשנה שעברה.

הרעיון לטיפול בפנסיות התקציביות במגזר הציבורי נפל מהר מאוד מהפרק ולא יידרש מעובדים חזקים אלו להעלות את הפרשותיהם לפנסיה. יוקר המחיה והאינפלציה גם לא צפויים להשתפר בעקבות עסקת החבילה.

למעשה, יש הטוענים שהעלאת שכר המינימום אף תתדלק את העלאת המחירים, כיוון שהמעסיקים ישלמו יותר לעובדים ועלולים לגלגל את העלות הנוספת למחיר שמשלם הצרכן בקצה.

רשת ביטחון לעצמאים? רק אלטרנטיבית

כפי שחשפנו בגלובס, אחד הדברים שהביאו לפריצת דרך במגעים הוא הבטחה שנתן ליברמן לקראת סוף המשא ומתן על מתן רשת ביטחון לעצמאים. זה לא אמור לקרות מחר בבוקר, שכן תוכנית זו ל"דמי אבטלה לעצמאים" אינה מתוקצבת בתקציב המדינה ל-2021-2022. ההסכמות בין הצדדים במשר ומתן המשולש בין האוצר, המעסיקים וההסתדרות הוא שהתוכנית תמומן מתוך תקציב המדינה הבא, לשנת 2023.

רשת התמיכה לעצמאים תקודם באמצעות שתי אלטרנטיבות: אפשרות אחת תהיה לשלם יותר לביטוח הלאומי ובתמורה לקבל תשלום חודשי במקרה של סגירת העסק או קשיים כלכליים. האפשרות השנייה היא משיכת חלק מכספי הפנסיה של העצמאים כקצבת אבטלה עם סבסוד של המדינה.

העלאת שכר משמעותית או לעג לרש?

שכר המינימום יעלה בהדרגה מ-5,300 שקל בחודש ל-6,000 שקל עד שנת 2026. לפחות ברמה החברתית, יש הצדקה להעלאת השכר כשמדובר בעובדים מוחלשים שמרוויחים סכומים נמוכים, במיוחד לאור גלי ההתייקרויות שעברו על המשק.

בימים האחרונים נפתחה מחאה ציבורית הדורשת העלאה קיצונית יותר של שכר המינימום, ל-40 שקל בשעה, בטענה שהעלאה המדוברת היא לעג לרש. ארגוני המעסיקים הסכימו לספוג את העלאת השכר לעובדים, אבל החשש הוא שעסקים יגלגלו את תוספת העלויות אל המחיר שמשלם הצרכן הסופי.

ההסתדרות והאוצר מרוצים, הבעיות לא נפתרו

אם בשנה שעברה היה ברור לכל הצדדים שהעלאות השכר במגזר הציבורי יוקפאו בגלל משבר הקורונה, ההקפאה בשנת 2022 נחשבת להישג מסויים של האוצר. כשיותר מ-40% מתקציב המדינה מופנה לתשלום שכר העובדים, האוצר יוכל לחסוך כמה מיליארדים בודדים בגין הקפאת השכר הממוצע במשק כהגדרתו בביטוח הלאומי, שממנה נגזרות העלאות במגזר הציבורי.

ההסתדרות יצאה מרוצה שאין קיצוצים, האוצר יצא מרוצה שאין העלאות וכולם חתמו על ההסכם בשלום. בפועל זה לא פותר את הבעיות המבניות בתנאי השכר במגזר הציבורי.

בנוסף, לא כל העובדים במגזר הציבורי באמת יספגו הקפאת שכר. העלאת שכר המינימום הוחרגה מהקפאת השכר. במגזר הציבורי עובדים רבים שהשכר שלהם מחושב לפי שכר המינימום, עם תוספות גבוהות שמקפיצות את שכרם מכ-5 אלף שקל לכ-15 אלף שקל בממוצע. כך, העלאת שכר המינימום תאפשר לעובדים אלה תוספת שכר כבר ב-2022, שהיא "שנת ההקפאה". עם זאת, באוצר אומרים שההשפעה של העלאת שכר המינימום על המגזר הציבורי תהיה בשוליים וכי הדבר ישפיע הרבה יותר על השוק הפרטי.

האם שקט לליברמן הוא הישג למשרד האוצר?

שר האוצר ליברמן השיג הישג כשהצליח להעביר את עסקת החבילה בצמוד לתקציב המדינה, כפי ששאף בחודשים האחרונים. ואולם, המועד הקצר יחסית להשגת החבילה הביא לכך שנשרו ממנה רפורמות עומק. באגף תקציבים קיוו לצאת מהעסקה עם חסכונות גדולים יותר לקופת המדינה. למשל, טיפול בפנסיות התקציביות של ותיקי השירות הציבורי. גם במסיבת העיתונאים קולם של אגף התקציבים לא נשמע.

בממונה על השכר באוצר מרוצים מההסכם שיכול להביא להם לשקט תעשייתי בתקופה קרובה. אבל גם ליברמן הודה באירוע כי מכשולים רבים עוד נמצאים בהמשך הדרך. ישנם הסכמי שכר שונים שכבר פקעו ולא מושפעים ישירות מעסקת החבילה, כמו שכר המורים למשל, שיו"ר ההסתדרות שלהם יפה בן דוד הביעה התנגדות לתנאי עסקת החבילה.