תפנית מפתיעה? עידן עופר תומך בפינוי בזן ממפרץ חיפה

בעל השליטה בחברה לישראל הודיע "תומך במתווה ועדת המנכ"לים של הממשלה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה" • הממשלה טרם קידמה החלטה בנושא פינוי בזן, אך בשטח מקודמת תוכנית לשינוי יעוד שטח המפעלים • השאלה הגדולה על הפרק: האם תאלץ המדינה לפצות את בעלי בזן

עידן עופר / צילום: רוני שיצר
עידן עופר / צילום: רוני שיצר

עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, הודיע היום כי הוא "תומך במתווה ועדת המנכ"לים של הממשלה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה, וביוזמת מנכ"לית מנהל התכנון, דלית זילבר, לקידום וליישום תוכנית מתאר חדשה לנמל המפרץ, ברוח המתווה".

עופר הוא בעל השליטה בחברה לישראל, המחזיקה ב-24% ממניות בזן  ובשליטה בחברה, והודעתו כי לא יעמוד בדרכה של הממשלה מקדימה את הממשלה עצמה, שטרם קידמה החלטה לפינוי התעשייה הפטרוכימית מהמפרץ, כפי שהתחייבה בקווי היסוד שלה.

"עידן עופר סומך את ידיו על הנהלת ודירקטוריון בזן, שישתפו פעולה עם הממשלה באופן קונסטרוקטיבי למימושו של המתווה בצורה מיטבית, תוך מתן מענה ראוי לכלל בעלי העניין בחברה ובמיוחד לעובדי בזן", כך לפי הודעת עופר, שאף הוסיף כי "עידן עופר תומך בצירוף של דירקטורים בלתי תלויים המתמחים בתחומי איכות סביבה לדירקטוריון בזן. עידן עופר מביע תקווה שבעלי מניות נוספים בחברה יתמכו בהודעה זו".

ועדת המנכ"לים, הוקמה במטרה לבחון את עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, והגישה את מסקנותיה בסוף אפריל, בסמוך לסיום עבודתה של הממשלה הקודמת. את עבודתה ריכזו והובילה המועצה הלאומית לכלכלה. חברי הוועדה המליצו להפסיק את הפעילות הפטרוכימית במפרץ ולסגור את בזן עד סוף העשור, תוך היערכות משק האנרגיה למצב החדש, ושמירה על הרציפות האנרגטית של ישראל. במסגרת ההמלצות, נקבע כי לשם מימוש ההחלטה תוקם מנהלת ממשלתית שתפעל למימוש ההחלטה המורכבת, הדורשת תיאום בין גורמים רבים, ומציאת פתרונות לנושאים מגוונים.

שאלת הפיצוי שתקבל בזן

אך לא כולם בממשלה היו שותפים לאותה החלטה. אגף התקציבים במשרד האוצר, הגיש לממשלה חוות דעת מיעוט, שבה הטיל ספק בנושא שאלת הכדאיות הכלכלית, ובשאלת פיצוי בעלי בזן עם פינוי התעשייה הפטרוכימית, שבמרוצת הזמן ייתכן כי פעילותה תדעך בשל אי כדאיות כלכלית.

לכן, באגף התקציבים, הציעו בשלב הראשון לא לנקוב בתאריך לפינוי המפעלים אלא לטפל בשטח בפינוי חוות המיכלים, דשנים, הנמל הישן, ולתכנן בהליך סדור את התשתיות החליפויות הנדרשים - ובראשן תשתיות לאחסון דלקים.

לפי גורמים בממשלה, הדחיפה של המועצה הכלכלית בנושא יצרה מערכת ציפיות לא ריאלית באשר לתאריך הפינוי, באופן שאינו מתכתב עם צרכי הביטחון האנרגטי, היכולת התכנונית, ותחזיות הצריכה והביקוש לדלקים פוסיליים בעולם בעשורים הקרוב. זאת, כאשר בהצבת דד ליין, מגדילה המדינה את כוח המיקוח של בעלי בזן בנוגע לשאלת הפיצוי.

הודעתו של עידן עופר, שמכריז למעשה כי יעמוד לצד ממשלת ישראל בהחלטתה בנוגע לבזן ולא יאחז בקרנות המזבח אל מול החלטה של סגירת התעשייה הפטרוכימית בחיפה, היא משמעותית. אך מי שיופקד על המשא ומתן מול המדינה בנוגע לשאלת הפיצוי, הוא דירקטוריון החברה והנהלת בזן. בעבודה, ועדת המנכ"לים לא שרטטה קווים מנחים לשאלה האם וכיצד תפצה המדינה את בעלי בזן וגלגלה את הנושא לפתחם של צוותי העבודה שיוקמו בנושא עם החלטת הממשלה.

גורמים בשוק מעריכים כי לבעלי המניות של בזן יש אינטרס שהמדינה תפנה את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ותשלם להם פיצויים, בשל התובנה כי לאורך זמן ממילא הביקושים לנפט ירדו ולכן עדיף לבעלי העסק 'לפרוש בשיא', לקבל פיצוי ולא לחכות ל'מוות טבעי', לאחר ירידה ממושכת ברווחיות סקטור הדלקים המאובנים, כשהעולם מתקדם לשימוש במכוניות חשמליות ולחזון נטו אפס פליטות.

אך האם למדינה אכן אין מנוס אלא לפצות את בעלי בזן עם פינוי המפעלים ולכסות את חובותיהם? כלל לא בטוח. אחת האפשרויות בהן דנו בוועדת המנכ"לים, היא שינוי יעוד הקרקע. כיום, בזן מורשית לזקק נפט ולבצע פעילות פטרוכימית במפרץ חיפה בלבד. שינוי יעוד הקרקע, יאפשר את הסבת עסקיה לתחומים אחרים.

בוועדת המנכ"לים הוצע להקדיש את השטח להקמת מרלו"גים, שכן כיום ישנו מחסור בשטחים לצרכים הללו באזור נמל חיפה המתרחב. לפי חישוב שנעשה בוועדה, כבר בימים אלו פוטנציאל ההכנסות מתחומי הלוגיסטיקה על שטחי בזן נאמד בחמישה מיליארד שקל, כאשר שווי השוק של בזן הינו 2.7 מיליארד שקל.

כלומר, אחד המתווים האפשריים הם קרקע תמורת סגירת בזן - בעלי החברה יוכלו לבצע שימושים 'נקיים' בקרקע, אך לא יפוצו כספית. בממשלה מביעים תקווה כי למהלך כזה גם בזן תרצה להיות שותפה. למעשה, לפי מקורות העוסקים בנושא בממשלה, בבזן כבר גיששו בעבר לגבי שימוש בשטח של חיפה כימיקלים לצרכים אחרים, אך הסבה של השטח כאמור בלתי אפשרית כיום ללא שינוי ייעודו.

המזהם ישלם?

בארגוני הסביבה טוענים כי מתווה פיצוי לתעשייה הפטרוכימית במפרץ, אינו עומד תחת עקרון "המזהם ישלם", וקוראים לקחת בחשבון במסגרת חישופי הפיצוי, קיזוז של עלות הנזקים שהסבה החברה בפעילותה לסביבה לאורך השנים.

במסגרת היערכות לפינוי בזן, תצטרך הממשלה למצוא פתרונות לניקוי הקרקע המזוהמת באזור. לפי עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין, "עם כל הכבוד לאמירה של עידן עופר בנושא, היא לא יכולה להיות מנותקת וריקה מתוכן. על המדינה לחייב אותו לשאת בכל העלויות של שיקום האזור וזיהום הקרקע ומי התהום ולקיים את עקרון המזהם משלם בשל הנזקים הבריאותיים, סביבתיים וכלכליים שנגרמו למשק הישראלי לאורך עשרות שנים. אדם טבע ודין יוודא את חיוב שיקום וניקוי הקרקע וכלל הנזקים על בעלי בזן".

למרות שהממשלה קבעה בקווי היסוד שלה כי תפעל לפינוי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, אין צפי לדיון בנושא בממשלה. בתקציב המדינה האחרון, הממשלה אף לא דאגה לתקצב הקמת מנהלת שתעסוק באופרציה המורכבת של פינוי המפרץ, בסכום ראשוני של 40 מיליון שקל.

אך יתכן כי הממשלה דווקא מעדיפה להפוך את סדר הדברים, ולקבוע בשלב זה עובדות בשטח ולהגיע למתווה פינוי מוסכם רק בהמשך, ובכך גם להפחית את כושר המיקוח של בעלי בזן בזמן הליך הפינוי. זאת, באמצעות קידום תוכנית מפרץ החדשנות על ידי מינהל התכנון. לאחרונה, תקצבה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צוותים תכנוניים כל להמשיך לעבוד על תוכנית מתאר ארצית לסגירת בזן והיערכות משק האנרגיה.

בשנתיים האחרונות, מקדם עידן עופר בעסקיו השקעות בתחומים סביבתיים. כך למשל, כיל תקים עד שנת 2024 שדה סולארי בהשקעה של מיליארד דולר, במטרה לאפס את פליטות הפחמן של מפעלי ים המלח. בנוסף, החברה לישראל הודיעה שתשקיע חצי מיליארד דולר בעשור הקרוב בתעשיית הפודטק, ולאחרונה אף רכשה 15% ממניות חברה נורבגית שמפתחת מתקני גידול דגים יבשתיים, כדי להפחית את ההשפעה על הסביבה הימית. בצים, עופר חכר 25 אוניות המונעות בגז נוזלי ומותאמות למעבר לשימוש באמוניה. בזן תשקיע גם במימן ירוק.

אך לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, שישה מתוך עשרת המפעלים עם פוטנציאל הסיכון הסביבתי הגבוה ביותר בישראל, הם מפעלים בשליטת החברה לישראל או כיל, בהן עופר הוא בעל השליטה. בזן, למעשה, מופיעה באותו דוח כחברה הציבורית המזהמת בישראל. בבזן דחו את מסקנות המשרד להגנת הסביבה וטענו כי מדובר במידע מטעה.

כעת, למרות שהודעתו של עופר לא כללה התייחסות לכך, חוששים ארגוני הסביבה כי בחברה לישראל ינסו לקדם את השארתו בחיפה של מפעל כרמל אוליפינים, העוסק בייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק. בשל חריגות סביבתיות חוזרות ונשנות במתקן והפרת היתר הפליטה, המשרד אף הטיל צו מנהלי על החברה בחודש ינואר.

כרמל אוליפינים משתמש בתוצרי בית הזיקוק ומחובר לתשתיותיו, כך שהשארתו בחיפה ללא בית זיקוק צמוד, היא עניין שיש ספק רב לגבי היתכנותו.

צרו איתנו קשר *5988