הסוד להורדת מחירי הדיור: הפיכת הערים בנגב ובגליל לשוות

בדיונים על משבר הדיור בישראל 2021, חוזרת שוב מילת קסם אחת: שיווק. האם בה נעוץ הפתרון שישחרר את החסמים, יאיץ את הבנייה, ויגדיל את היצע הדירות בדרך הקצרה והיעילה ביותר? התשובה המיידית היא כן, התשובה המדויקת היא כן, במרכז הארץ, האזור בו עתודות הקרקע הקטנות ממילא, הולכות ומצטמקות. אין חידוש, כבר 73 שנים שהנגב והגליל סובלים מדימוי נמוך וכתוצאה מכך מביקוש נמוך. בכדי שמדינת ישראל תהיה המקום שהכי טוב לחיות בו בשנת 2048, עלינו לתכנן כבר היום את הנגב והגליל, כאזורים שאנשים ירצו לעבור לגור בהם ולהישאר לחיות בהם. להקטנת הצפיפות במרכז הארץ ויצירת מסה קריטית בריאה בנגב ובגליל תהיה השפעה על איכות החיים של כלל תושבי המדינה.

מרבית הגישות ולצידן ההיגיון הבריא, מזהירים מתכנון יתר של יחידות דיור ותשתיות במקומות בעלי ביקוש נמוך. האם ישנה דרך לשנות את הביקושים? אנחנו ב"תנועת אור", עובדים ב-19 השנים האחרונות בגיבוש מענה לשאלה - מה אנשים רוצים מאזור מגוריהם. מה הופך שכונה, עיר או אזור למבוקשים.

החלום של "בית עם גינה" אינו החלום של רוב העולם, ובעיקר איננו של מרבית הישראלים. בסופו של דבר רובנו גרים בעיר.

הסתת הפוקוס

הפיכת הנגב והגליל לאטרקטיביים באמצעות חלום כפרי וקיבוע התפיסה שאנשים יעברו לגור בנגב או בגליל רק ביישוב חדש ובבית צמוד קרקע, מסיתה את הפוקוס התכנוני מהערים הקיימות, בהן פוטנציאל הצמיחה ואיכות החיים גבוה ביותר. השכונות היקרות בישראל הן אלו המעניקות לתושביהם ברדיוס הליכה קטן כל מה שהם צריכים לחיי איכות: בריאות, תעסוקה קרובה, חינוך, תרבות פנאי ועוד.

חברת הייעוץ הבינלאומית MERCER, משווה רמת איכות חיים בין כ-500 ערים בעולם, עבור חברות לצרכי רילוקיישן. מהממצאים עולה שמלבד דיור, התחומים המגדירים איכות חיים בשיקולי העתקת מקום המגורים הם בין השאר; בילוי ופנאי, סביבה כלכלית, סביבה חברתית-תרבותית, בתי ספר וחינוך, שיקולים רפואיים ובריאותיים, שירותים ציבוריים ותחבורה.

בשני עשורים ש"תנועת אור" מפעילה את "מרכז המידע לנגב ולגליל", המלווה את המחפשים "חווית חיים אחרת" ובקרוב נגיע לחמישים אלף אנשים שסייענו להם לעבור לנגב ולגליל. מתוך שיחות וניתוח של אלפי פניות מהשנים האחרונות, למדנו על חמישה מניעים מרכזיים במעבר משפחות ויחידים; דיור בר השגה, חיי קהילה, הטבות מס, הזדמנויות להכנסה פנויה ותעסוקה המאפשרת עבודה מרחוק. תארו לכם איזו קפיצה בביקוש יעשה אקו-סיסטם כלכלי-חברתי-קהילתי, בכל עיר ושכונה.

צמיחה מבפנים

מלבד פיתוח תשתיות, יוזמות ועוגנים אזוריים, לב השינוי הוא צמיחה מבפנים של "עיירות הפיתוח" ויכולתן לספק חוויה עירונית הוליסטית לתושבים הקיימים ולאלו שיתווספו בעתיד. לא עוד ערי פיתוח - אלא, בהשקעה נכונה ובעלות נמוכה, באפשרותן של ערים אלו להפוך ל"ערים שוות" למגורים, לעסקים, וליזמים. המפתח הוא תכנון מחבר בין שכונות, ערים, אשכולות ומחוזות. מודל "העיר השווה" שפיתחנו ב"מעבדה לעתיד ישראל" של "תנועת אור", מיושם בשנתיים האחרונות, כמיזם משותף עם משרד הבינוי והשיכון, משרד הפנים, המשרד לשוויון חברתי, משרד החינוך ומשרד ההתיישבות בארבע ערים בנגב ובגליל: דימונה, אופקים, עכו וקריית שמונה. המחקר והפעילות בשטח מצביעים שריכוז מאמץ מתוכנן בצירי פעולה קהילתיים, כלכליים ודמוגרפים, במקביל לפיתוח תשתיות, עוגנים ומנגנונים עירוניים ואזוריים, הם הבסיס להפיכת כל עיר, לאבן שואבת. את תוצאות המאמץ המשותף אנחנו רואים בשטח כבר היום, דוגמה לכך היא העיר אופקים. עבודה אסטרטגית-כלכלית שעשינו יחד עם הרשות המקומית, גיאוקרטוגרפיה ושותפים נוספים, הצביעה על פיתוח קלאסטר כלכלי-אזורי בתחום האגרו-טק. שנה לאחר מכן, הוקם מרכז הכשרות, שרונה פרטנרס נבחרו להוביל את מרכז החדשנות, ויזמים וחברות מהארץ ומהעולם מזהים את גודל ההזדמנות. זוהי רק עיר אחת, דמיינו את ההשפעה שייצרו 30 ערים שוות בנגב ובגליל, על שוק הדיור, פיזור התעסוקה וכלל תחומי החיים של תושבי ישראל.

הכותבת היא סמנכ"לית אסטרטגיה ומנהלת "המעבדה לעתיד ישראל" של "תנועת אור"

*** תנועת אור תשתתף בוועידת ישראל לעסקים ב-21.12.21