כיצד השיבה המדינה לעתירות שהוגשו נגד הגבלות הכניסה והיציאה מישראל?

לפי תשובת המדינה לעתירות נגד ההגבלות המחמירות הסוגרות את השמיים, היעדר ההפרדה בין מחוסנים ללא מחוסנים במדיניות הכניסה ממדינה אדומה נובע מהסיכון הנשקף לשתי האוכלוסיות מפני זן האומיקרון • עו"ד טל שחר, שהגיש את אחת מהעתירות בשם קבוצה של אזרחים ושל עוסקים בענף התיירות, אמר: "הנימוקים מתחמקים כרגיל מרוב הטענות שהושמעו בעתירה"

נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ
נתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

היום (ה') התקיים דיון בעתירות שהוגשו נגד המדינה לבג"ץ. העתירות טוענות נגד ההגבלות המחמירות הסוגרות את השמיים ככל שרשימת המדינות האדומות הולכת ומתארכת, עתירה אחת הוגשה בשם קבוצה של אזרחים ושל עוסקים בענף התיירות. עתירה זו הוגשה על ידי עו"ד טל שחר. עתירה נוספת הוגשה בשם התאחדות משרדי הנסיעות ויועצי התיירות בישראל ועמותת מורשת המונה כ-1,500 מורי דרך, אליה הצטרפה גם התאחדות בתי המלון. עתירה זו הוגשה באמצעות עוה"ד אסף פריאל, יובל בשן ונדב פיינמן ממשרד תדמור לוי ושות'. לשתי העתירות צורפה חוות דעת שהכין פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות במסגרתה הוא מדגיש כי הגבלות הכניסה לישראל "חסרות תועלת וההכרזה על מדינות אדומות בלתי סבירה בעליל".

בעתירות נטען כי החלטות המידה לוקות באי סבירות גם לנוכח הדרישות לבידוד מהמחוסנים החוזרים, לרבות דרישה לשלוש בדיקות, נטען כי מדיניות הממשלה חריגה לעומת מדינות אחרות כשהיא מוגדרת חסרת תקדים וככזו המסבה נזק אדיר לעוסקים בענף ולאזרחים מבלי שסופקו נימוקים שמאוששים את נחיצות ההגבלות הקיצוניות שלמעשה סוגרים את השמיים.

"הנימוקים מתחמקים מרוב הטענות שהושמעו בעתירה"

המדינה העבירה תשובה הפרוסה על 25 (ו-158 כולל נספחים) עמודים. עו"ד טל שחר מגדיר את התגובה כמתחמקת בהיותה מתעלמת מהטענות שהוזכרו בעתירה לרבות המדיניות באירופה ובארה"ב שלא אוסרת יציאת אזרחים לחו"ל "הנימוקים מתחמקים כרגיל מרוב הטענות שהושמעו בעתירה", כך אומר עו"ד שחר, שתוהה מדוע שלושה ימי בידוד ושלוש בדיקות לא מספקות את המדינה למחוסנים שחוזרים ממדינות שהוגדרו אדומות למשל.

המדינה מנמקת את מדיניות הכניסה והיציאה כצורך להתמודד עם זן האומיקרון "שהוגדר כוואריאנט מדאיג על ידי ארגון הבריאות העולמי" כשנטען כי החשש להדבקה גבוה ממגעים של חוזרים מחו"ל. בתשובה מפורטת מדיניות הממשלה לאורך התקופה והמדדים לקביעת מדינות כאדומות, כשנטען כי ההמלצות מגובות בחוות דעת של גורמי מקצוע. את העתירות סבורה המדינה שיש לדחות היות שכל מדינה שנכללת ברשימה האדומה עומדת בקריטריונים שנקבעו לסיווג. אף מנומקת הסיבה להכנסת איחוד האמירויות לרשימה, מדינה בה התחלואה נמוכה ושיעור ההתחסנות גבוה - בין השאר היות שמדובר "במרכז תעופה עולמי".

את היעדר ההפרדה בין מחוסנים ללא מחוסנים במדיניות הכניסה לישראל ממדינה אדומה מנמקים מהסיכון הנשקף לשתי האוכלוסיות מפני זן האומיקרון. המדינה מזכירה כי את ההלכה שנבעה ועל פיה "ביהמ"ש לא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת.." ככל שהיא מגובה לשיטת המדינה בעמדות המומחים הרלוונטיים.

על חוות דעתו של גרוטו נאמר כי היא "מושתת על הנחות יסוד שגויות שהובילו אותו להסיק מסקנות שאינן רלוונטיות". את הפגיעה הנטענת בחופש התנועה של אזרחים מגדירים כמידתית "לרבות פוטנציאל לפגיעה כלכלית שאינה פגיעה של מה בכך", אלו מנומקות בכורח המציאות שנכפה על מדינת ישראל בעת הזו.

על הטענה כי ניתן להסתפק במדיניות מקלה יותר נאמר כי "יתכן שבהמשך הדרך, עת נעבור משלב ההכלה אל שלבים מתקדמים יותר של ההתמודדות עם זן האומיקרון, ניתן יהיה להסתפק באמצעים אלה - אך בשלב זה אם לא תוגבל היציאה לחו"ל תיפגע היכולת לעכב את התבססות הואריאנט בישראל". המדינה סבורה שאין עילה להתערב ולשנות את איסור הכנסת התיירים כשמדגישים כי האישורים שניתן לתיירי תגלית, כפי שפורסם בגלובס, יהיו על פי המדינות מהן מגיעות הקבוצות כאשר מארה"ב, מדינת המקור הראשית אדומה, לא תותר כניסת תיירי תגלית.

באי כוחם של העותרים ביקשו להשיב לתגובת המדינה. והם ממתינים לאישור בית המשפט. נזכיר כי בשלב זה ההגבלות תקפות עד ה-29.12.