עד כמה שונה פנסיית הגישור בצה"ל מהפנסיה התקציבית?

האם פנסיית הגישור בצה"ל שונה באופן עקרוני מהפנסיה התקציבית שבוטלה? בדקנו • המשרוקית של גלובס

איילת שקד, ימינה. נכון להבוקר, גלי צה”ל, 2.3.22 / צילום: איל יצהר
איילת שקד, ימינה. נכון להבוקר, גלי צה”ל, 2.3.22 / צילום: איל יצהר

הוויכוח על הסדרי הפנסיה בצה"ל שוב עלה לאחרונה לכותרות, לאחר שהצעת החוק שמסדירה את סוגיית "תוספת הרמטכ"ל" עברה בכנסת בקריאה ראשונה. שרת הפנים, איילת שקד, נשאלה בנושא, וניסתה לסייע למאזינים בהבנת הנושא המורכב. "בוא נעשה סדר", היא אמרה למראיין, ישי שנרב. "היום כבר אין פנסיות תקציביות… היום יש פנסיות צוברות ופנסיות גישור. פנסיות תקציביות זה באמת דבר מנופח ולא רצוי". סוגיית הפנסיות בצה"ל היא אכן עניין סבוך, אבל האם האמירה של שקד מסייעת להבהיר את הנושא או שדווקא יש בה אלמנט שמטעה את המאזינים? החלטנו לעשות סדר.

ראשית, מהי פנסיה תקציבית? מדובר בהסדר פנסיוני שלפיו לאחר פרישתו של עובד לגמלאות, התשלומים שמשולמים לו כפנסיה אינם מגיעים מהפרשות שהוא ביצע לאורך השנים אלא מקופת הגוף שהעסיק אותו (סעיף 14 לחוק שירות הקבע קובע בעניין זה כי המשרתים יצברו 2% מהמשכורת עבור כל שנה, עד לרף של 70% מהמשכורת האחרונה). זה אכן הסדר בעייתי, שעוד יעלה מיליארדים רבים לקופת המדינה, ובדומה למה שנעשה בשירות המדינה, גם בצה"ל לא ניתן יותר להצטרף למסלול הזה מאז 2004. 

מה יעלה אם כך בגורלם של מי שהצטרפו לצבא הקבע לאחר 2004? עליהם יחול הסדר של פנסיה צוברת, בדומה להסדר שחל כיום על רוב המועסקים במשק. במסלול כזה גם העובד וגם המעביד מפרישים מדי חודש אחוז קבוע למכשיר הפנסיוני שנבחר (בדרך כלל מדובר בקרן פנסיה), והיקף הפנסיה של העובד נגזר בסופו של דבר מהסכום שנצבר בקופה. הסדר כזה הוא כמובן "פחות נוח" מבחינת העובד, אך יש בו היתכנות כלכלית.

אז איפה הבעיה? באותן פנסיות גישור שהזכירה שקד. את הפנסיה הרי ניתן לקבל רק החל מגיל הפרישה (67 לגברים ו-65 לנשים), ואילו בצה"ל הפורשים יוצאים לגמלאות כבר החל מגיל 42 (בשנת 2019 גיל הפרישה הממוצע עמד על 46). כדי לגשר על הפער הזה, נקבע (בסעיף 67ו לחוק שירות הקבע) כי לפורשים מצה"ל תשולם "קצבת גישור". כלומר, קצבה חודשית בתקופת הזמן שבין השחרור מצה"ל ועד לזכאות לקבלת הפנסיה - תקופה שכפי שניתן לראות יכולה להימשך 20 שנה ואף יותר. 

ומאיפה מגיע הכסף למימון אותה פנסיית גישור? בדיוק מאותו מקום שממנו מגיע הכסף למימון הפנסיות התקציביות ששקד הסבירה (ובצדק) שהן "דבר מנופח" שכבר בוטל. כלומר, מאוצר המדינה, ולא מכספים שהפרישו העובדים עצמם. במילים אחרות, בניגוד למה שהיה עשוי להבין המאזין, הבעייתיות שבהסדר הפנסיה התקציבית אינה לגמרי מאחורינו, והיא ממשיכה ללוות אותנו גם כיום, עם הסדר מעט מצומצם יותר בדמות פנסיות גישור.

אז הבנו שברמה העקרונית אין הבדל בין הפנסיה התקציבית שכבר בוטלה לבין פנסיית הגישור שעדיין חייה ובועטת. ומה לגבי הרמה הכספית? כמה בעצם עולה לנו ההסדר הייחודי הזה שנקרא פנסיית גישור? מתברר שההסדר הזה הוא אפילו יותר ייחודי מכפי שניתן היה לחשוב. בשנת 2015 נעשה ניסיון להסדיר את הנושא עם חתימת הסכם עקרונות בין משרד האוצר (שבראשו עמד אז משה כחלון), לבין משרד הביטחון (שבראשו עמד משה יעלון). בהמשך, נקבע בחקיקה כי הזכאות לקצבת הגישור תקבע בתקנות שיותקנו על ידי שני השרים, אלא שהתקנות אלה לא הותקנו עד היום. 

בינתיים ב-2018 קבע היועמ"ש כי עד שיותקנו התקנות, תשלום פנסיית הגישור יתבצע על פי הסכם "כחלון-יעלון". בהסכם אמנם נקבע כי ממוצע קצבאות הגישור שישולמו לא יעלה על 12 אלף שקל לחודש (במחירי 2015), אולם הסוגייה בכללותה עדיין מצויה במחלוקת בין שני המשרדים. למעשה, לפי דוח מבקר המדינה שעסק בסוגיה "במצב הנוכחי שבו קיימת הימנעות מתמשכת מהתקנת התקנות, צה"ל ומשרד הביטחון ממשיכים בפועל לשלם פנסיית גישור על פי חישוביהם שאינם מוסכמים על משרד האוצר". כלומר, לא רק שההסדר הוא ייחודי, משרד האוצר אפילו לא יכול לספק כיום תשובה ודאית לגבי עלותו. 

מטעם השרה איילת שקד נמסר לנו כך: "בראיון ציינה השרה שקד עובדה (שלפיה) היום כבר אין פנסיות תקציביות אלא יש פנסיות צוברות ופנסיות גישור… בשום שלב לאורך הראיון לא טענה שפנסיית גישור היא לא מתקציב המדינה ולכן היא דייקה בדבריה".

בשורה התחתונה: דבריה של שקד דורשים הקשר. אמנם החל מ-2004 לא ניתן עוד להצטרף להסדר הפנסיה התקציבית בצה"ל, ומי שנכנס לקבע לאחר שנה זאת יזכה לפנסיה צוברת. יחד עם זאת, אותם מצטרפים חדשים יזכו גם לפנסיית גישור שמושתתת בדיוק על אותם עקרונות של הפנסיה התקציבית, וממומנת מקופת המדינה ולא מכספי החוסך.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איילת שקד
מפלגה: ימינה
תוכנית: נכון להבוקר, גל"צ
תאריך: 2.3
ציטוט: "היום כבר אין פנסיות תקציביות, היום יש פנסיות צוברות ופנסיות גישור".
ציון: דרוש הקשר

לאחר שעברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שמבקשת להסדיר את עניין תשלומי הקצבאות הפנסיונית למשרתי צה"ל, נשמעה שוב ביקורת על המנגנון הפנסיוני החל על הפורשים מצה"ל. שרת הפנים איילת שקד התראיינה לגלי צה"ל וביקשה להראות שחלק מההתנגדויות אינן רלוונטיות כלל למצב כיום: "היום כבר אין פנסיות תקציביות, היום יש פנסיות צוברות ופנסיות גישור". האם ההבחנה הזאת אכן עשויה לרכך את הביקורת? ובכלל, מהן בדיוק "פנסיה תקציבית", "פנסיה צוברת" ו"פנסיית גישור"? ננסה לעשות סדר.

הסדר פנסיה תקציבית הוא הסדר פנסיוני לפיו משולמים לאחר פרישתו של עובד מן העבודה תשלומי פנסיה לו ולשאיריו מקופת הגוף בו העובד הועסק. עד שנת 2004, משרתי קבע בצה"ל (כמו גם עובדי מדינה אחרים) נכללו בהסדר של פנסיה תקציבית, כלומר הקצבה הפנסיונית מומנה על ידי תקציב המדינה. גובה הקצבה במסלול הפנסיה התקציבית נקבע בסעיף 14 לחוק שירות הקבע, לפיו הקצבה לה זכאים משרתי הקבע נגזר ממשך תקופת השירות, כאשר בחישוב שנתי הקצבה שווה ל-2% מהמשכורת של החייל (עד לשיעור מצטבר מקסימלי של 70% מהמשכורת). עם זאת, יצוין כי לא כל משרתי הקבע היו זכאים לפנסיה תקציבית, אלא רק חייל ששירת בשירות קבע מעל ל-10 שנים (למעט חריגים שפוטרו מחמת נכות). בשנת 2004 בוטל מסלול הפנסיה התקציבית בצה"ל, אך הביטול לא חל על מי שנכנסו לשירות קבע לפני שנה זו. לכן, חיילים שנכנסו לשירות קבע לפני שנת 2004 ועומדים בתנאי הזכאות לקבלת פנסיה תקציבית - עדיין זכאים לקצבה פנסיונית לפי מסלול זה.

ומה באשר למי שהחל את שירות הקבע שלו החל משנת 2004? עליו יחול הסדר של פנסיה צוברת. מסלול פנסיה צוברת הוא המסלול בו מבוטחים כלל העובדים במשק, במסגרתו כל חודש גם העובד וגם המעביד מפרישים אחוז קבוע למכשיר הפנסיוני אותו בחר העובד (לדוגמה: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל).
סכום הקצבה הפנסיונית נגזר מהסכום שנצבר בקרן הכולל את הפרשות העובד והמעביד ואת הרווחים מהשקעות הכספים לאורך השנים. על פי חוק גיל פרישה, את הקצבה הפנסיונית אפשר לקבל רק החל מגיל הפרישה (67 לגברים ו-65 לנשים) או מגיל הפרישה המוקדמת (גיל 60 לגברים ולנשים).

בנקודה זו טמונה הבעיה במעבר של משרתי הקבע להסדר של פנסיה צוברת: היות שבצה"ל הפורשים יוצאים לגמלאות החל מגיל 42 (בשנת 2019 גיל הפרישה הממוצע היה 46), עוברות שנים רבות עד שהפורשים הללו יהיו זכאים לקבל את קצבת הפנסיה שלהם. כדי "לגשר" על הפער הזה, נקבע (בסעיף 67ו לחוק שירות הקבע) כי לפורשים מצה"ל תשולם "קצבת גישור", כלומר קצבה חודשית בתקופת הזמן שבין השחרור מצה"ל ועד לזכאות לקבלת קצבה פנסיונית.

וכאן אנו מגיעים לדמיון שבין הסדרי הפנסיה הנוכחיים לבין הסדר הפנסיה התקציבית שבוטל. בדומה לקצבה הפנסיונית במסלול הפנסיה התקציבית, גם קצבת הגישור משולמת מאוצר המדינה - ולא מכספי החוסך. לכן, למרות ביטול הפנסיה התקציבית והמעבר לפנסיה צוברת, גם כיום ההסדרים הפנסיוניים בצה"ל כוללים קצבה שמשולמת מתקציב המדינה (אם כי כיום זו משולמת רק עד גיל הפרישה).

ולסיום, מה הגובה של "קצבת הגישור" הזו? מתברר שזה מסובך, כפי שעולה מדו"ח מבקר המדינה. בשנת 2015 נחתם הסכם עקרונות ליישום הסיכום התקציבי בין משרד האוצר למשרד הביטחון (ההסכם זכה לכינוי הסכם "כחלון-יעלון", על שם השרים שעמדו בראש כל אחד מהמשרדים). בהמשך, נקבע בחקיקה כי הזכאות לקצבת הגישור תיקבע בתקנות שיותקנו על ידי שר הביטחון ושר האוצר. אלא שהתקנות אלה לא הותקנו עד היום. בעקבות זאת, בשנת 2018 קבע היועץ המשפטי לממשלה כי עד שיותקנו תקנות, תשלום פנסיית הגישור יתבצע על פי הסכם "כחלון-יעלון". אולם הנושא עדיין מצוי במחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון - ולפי מבקר המדינה: "במצב הנוכחי שבו קיימת הימנעות מתמשכת מהתקנת התקנות, צה"ל ומשרד הביטחון ממשיכים בפועל לשלם פנסיית גישור על פי חישוביהם שאינם מוסכמים על משרד האוצר". בכל מקרה, הוסכם שממוצע קצבות הגישור שישולמו לא יעלה על 12 אלף שקלים לחודש (במחירי 2015).

מטעם השרה איילת שקד נמסר לנו כך: "בראיון ציינה השרה שקד עובדה (שלפיה) היום כבר אין פנסיות תקציביות אלא יש פנסיות צוברות ופנסיות גישור… בשום שלב לאורך הראיון לא טענה שפנסיית גישור היא לא מתקציב המדינה ולכן היא דייקה בדבריה".

לסיכום, בעבר הפורשים מצה"ל היו זכאים לקצבה פנסיונית ששולמה להם מתקציב המדינה ("פנסיה תקציבית"), אך בשנת 2004 הסדר זה בוטל ונקבע כי הפורשים מצה"ל יעברו למסלול שבו הקצבה הפנסיונית נגזרת מההפרשות מהשכר החודשי שלהם ("פנסיה צוברת"). למרות זאת, גם כיום הסדרי הפרישה מצה"ל כוללים קצבה שמשולמת מתקציב המדינה. לכן דבריה של שקד דרושים הקשר.

תחקיר: יובל אינהורן

צרו איתנו קשר *5988