חודש קשה לישראליות בוול סטריט; איזו מניה הצליחה להפתיע לטובה?

מדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחר הישראליות בוול סטריט, נחתך באפריל ב-11.7%, כאשר הנאסד"ק רשם את החודש הגרוע ביותר מאז שנת 2008 • פרוטליקס טיפסה לאור דוחות טובים, תופין נסקה בעשרות אחוזים לקראת רכישתה

בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock
בורסת הנאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

חודש לא קל עבר על המשקיעים בחברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט. מדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחרי החברות הללו, ירד בחודש אפריל ב-11.7%. מדובר על ירידה מתונה יותר מזו של מדד נאסד"ק  באותה תקופה - 13.3%, אך על ביצועי-חסר ביחס למדד ת"א 125 , שעלה בשיעור זעיר של 0.6%.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים איבד מערכו באפריל כ־18.3%, כאשר מדד ת"א ביומד  ירד ב 10.8%, ומדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה  ירד ב-9.7%. חברת המדיקל שהציגה את העלייה ביותר במחיר המניה בחודש האחרון היא פרוטליקס, שעלתה ב-9%.

פרוטליקס  הוקמה ב-1993 על-ידי יוסף שאלתיאל, בעל תואר דוקטור בביוכימיה צמחית ממכון ויצמן. במחלקת המחקר של פרומתאוס ייעוץ כלכלי מציינים שהחברה עוסקת בפיתוח ומסחור של חלבונים טיפוליים, וידועה במיוחד בזכות פיתוח תרופת ה- ELELYSO לטיפול במחלת גושה. צנרת המוצרים שלה כוללת את תרופת PRX-102 למחלת הפברי, שנמצאת בשלב האחרון של ניסויים קליניים לטיפול, תרופת PRX-110, שהשלימה ניסויים קליניים שלב IIa, תרופת PRX-115 לטיפול במחלת גאוט, ותרופת PRX-119, לטיפול במחלות הקשורות ל-NETs. לחברה הסכמים ושותפויות עם חברות גדולות בתחום, בהן פייזר, Fundação Oswaldo Cruz (Fiocruz), ו-Chiesi Farmaceutici S.p.A.

פרוטליקס דיווחה על תוצאותיה לשנת 2021, בהן רשמה הכנסות של כ-38.4 מיליון דולר, בהשוואה ל-62.9 מיליון דולר ב-2020. עם זאת, מניית החברה עלתה כאמור ב-9% בחודש האחרון. עלייה זו נובעת בעיקר מכך שבתחילת החודש החברה פרסמה את תוצאות הניסוי הקליני שלב III שנמשך 24 חודשים לתרופת PRX-110 לטיפול במחלת הפברי. ציפיות הצלחת הניסוי בקרב הציבור היו גבוהות, והמניה זינקה כמעט ב-50% בחמשת ימיו הראשונים של החודש. על אף שתוצאות הניסוי היו בסך הכול חיוביות, מניית החברה עברה למגמת ירידה בהמשך החודש.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה איבד בחודש אפריל 11.4% מערכו, כאשר מדדי ההשוואה ת"א טכנולוגיה  ונאסד"ק טכנולוגיה ירדו בשיעור של 2.2% ו־14.6%, בהתאמה. אחת החברות בתת המדד שבלטה בעליות היא תופין , שטיפסה ב-43%.

תופין מפתחת משווקת ומוכרת פתרונות מבוססי תוכנה. היא מספקת שירותי תוכנה שמקנים למנהלי אבטחה את היכולת להגדיר ולנהל מדיניות אבטחה מרכזית בארגון, ובכך למזער את אפשרויות ההתקפה על החברה, וכן תוכנות המשמשות להערכה ​​ואימות של שינויים בתצורת אבטחה על-גבי פלטפורמות ענן, ושירותי ניהול מדיניות אבטחה עבור יישומים מבוססי ענן, ריבוי עננים וענן היברידי. החברה הונפקה לראשונה בארה"ב ב-2019.

ב-2021, הכנסות תופין המשיכו לגדול, והסתכמו בכ-111 מיליון דולר, צמיחה של 9.4% לעומת 2020. החברה הציגה הפסד נקי של 36 מיליון דולר, דומה להפסד ב-2020.

הסיבה העיקרית לעליית מחיר המניה בחודש האחרון היא העובדה שתופין הודיעה כי היא נרכשת על-ידי Turn/River Capital תמורת 570 מיליון דולר, 67% יותר משווי השוק שלה טרם פרסום העסקה.

 
  

פלוריסטם נהנית מהעניין הגובר בבשר מתורבת

בסוף חודש מרץ השנה, התכנסו יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל פלוריסטם , וחיים גבריאלי, יו"ר חברת תנובה, לצלצל בפעמון נעילת המסחר של הנאסד"ק.

פלוריסטם שנכללת במדד גלובס-פרומתאוס שנים רבות, היא חברה ביו-רפואית בשלבי הניסויים הקליניים, העוסקת בפיתוח תרופות וטיפולים תאיים. פלוריסטם ותנובה חגגו את תחילת המיזם המשותף שלהן בפיתוח, ייצור ושיווק בשר מתורבת לתעשיית המזון.

פלוריסטם התחילה את דרכה בתחום הביו-רפואי בשנת 2003 לאחר שרכשה טכנולוגיה לגידול תאי גזע. היום החברה מפתחת טיפולים תאיים המופקים מהשלייה ואינם דורשים התאמות ספציפיות לכל למטופל. לצורך כך, החברה פיתחה מערכת טכנולוגית אשר מאפשרת גידול של תאים והפקה של טיפולים תאיים בקנה מידה גדול ובאיכות גבוהה.

בפרומתאוס ייעוץ כלכלי מציינים, כי בכוונת החברה ליישם את הטכנולוגיה והידע שצברה בגידול וטיפול בתאים, גם בתחומים נוספים וזאת על-ידי יצירת שיתופי פעולה עם חברות בתחומים שונים. השותפות עם תנובה היא תוצאה ישירה של אסטרטגיה זו.

חתימת תנובה ופלוריסטם. מימין: יעקב חן, המשנה למנכ''ל וסמנכ''ל כספים קבוצת תנובה, חן פרנקו-יהודה, סמנכ''לית הכספים, פלוריסטם, אייל מליס, מנכ''ל קבוצת תנובה, משמאל: יקי ינאי, נשיא ומנכ''ל פלוריסטם / צילום: תמר מצפי
 חתימת תנובה ופלוריסטם. מימין: יעקב חן, המשנה למנכ''ל וסמנכ''ל כספים קבוצת תנובה, חן פרנקו-יהודה, סמנכ''לית הכספים, פלוריסטם, אייל מליס, מנכ''ל קבוצת תנובה, משמאל: יקי ינאי, נשיא ומנכ''ל פלוריסטם / צילום: תמר מצפי

על-פי מחלקת המחקר של פרומתאוס, פלוריסטם טרם הגיעה לרמת הכנסות משמעותית והיא צברה עד היום הפסד של כ-330 מיליון דולר וזאת משום שמוצריה טרם הגיעו לרמה המסחרית. כמצופה מחברה מסוג זה, עיקר הוצאותיה נובעות ממחקר ופיתוח, שב-2004 היו בסך כמיליון דולר וצמחו לכ-30 מיליון דולר בשנה שעברה. בפרומתאוס מוסיפים כי פלוריסטם מדגימה את הקושי בהבאת וצר לשוק וייצור הכנסות בתחום הביו-רפואי, וייתכן וזו הסיבה בגללה החליטה החברה להתרחב לתחומים נוספים.

גם מחיר מניית פלוריסטם משקף את ההתרחשות בה לאורך השנים. בשנים האחרונות סבלה המניה מירידות משמעותיות במחיר (ב-10 וב-5 השנים האחרונות, הראתה המניה ירידה של 94% ו-89%, בהתאמה), אשר ככל הנראה נבעו מהתארכות תהליכי המחקר והפיתוח. יחד עם זאת, ניתן לראות ששיתוף הפעולה עם תנובה יצר אופטימיות בקרב המשקיעים, מה שהביא לעליות במחיר המניה (לפחות לזמן מה).

בינואר השנה, ביום בו דיווחה פלוריסטם על השקת שיתוף הפעולה עם תנובה, זינקה מנייתה בכ-24%. בתחילת מרץ, עדכון נוסף הוביל לעלייה של 6%. מעבר לכך, המחיר הגבוה ביותר בו ננעלה המניה מאז ההכרזה על שיתוף הפעולה, גילם עלייה דרמטית של 48% במחירה ביחס לערב ההכרזה. אייל שבח, שותף מייסד בפרומתאוס וראש המחלקה הטכנולוגית מסביר, כי "תחום הבשר המתורבת הינו תחום אטרקטיבי ביותר, בעל התעניינות רבה מצד משקיעים וזאת בשל היתרונות הרבים בייצור מזון מסוג זה. עם זאת, יש לציין כי התלהבות המשקיעים מהמניה הספיקה לדעוך מאז ההכרזה על שיתוף הפעולה, ומחיר המניה חזר לרמה דומה לזו של טרם ההכרזה על שיתוף הפעולה".

למיזם החדש של פלוריסטם ותנובה מונה כמנכ"ל אייל רוזנטל וכחלק מההסכם בין החברות, תינתן למיזם הזכות להשתמש בטכנולוגיה, בקניין הרוחני ובידע של פלוריסטם בתמורה לתמלוגים. בנוסף, פלוריסטם תספק שירותי מחקר ופיתוח למיזם החדש. באופן דומה, תנובה תשתמש בידע וניסיון שברשותה לפיתוח מוצרי המזון המוגמרים של המיזם ותקבל זכויות לשיווק המוצרים בישראל. כחלק מהעסקה, תנובה קיבלה 15.8% ממניות המיזם המשותף בתמורה ל-7.5 מיליון דולר במזומן, המשקף למיזם שווי של 40 מיליון דולר לפני הכסף. לתנובה האופציה להשקיע עד 7.5 מיליון דולר נוספים ב-12 החודשים שלאחר העסקה. תנובה ופלוריסטם צופות את השקת המוצר המוגמר כבר בשנה הבאה.

תחליפי בשר של החברות ביונד מיט ואימפוסיבל פודס / צילום: Shutterstock
 תחליפי בשר של החברות ביונד מיט ואימפוסיבל פודס / צילום: Shutterstock

במחלקת המחקר של פרומתאוס מוסיפים כי תחום הבשר המתורבת תופס תאוצה משמעותית בשנים האחרונות. תחליפי הבשר, ובשר מתורבת בפרט, פותרים בעיות רבות, בין היתר את הבעיות המוסריות בצורת הגידול הרווחת של בעלי חיים, הגורמת להם לסבל במהלך גידולם ושחיטתם. בנוסף, תחליפי בשר עשויים לאפשר צמצום משמעותי במשאבים הרבים הנדרשים לגידול בעלי החיים וטומנים בחובם הבטחה להפחית את הפגיעה בסביבה (בין היתר בעקבות זיהום משאבי טבע וההתחממות הגלובלית ופינוי קרקעות חקלאיות המשמשות לגידול מזון לבעלי החיים).

עוד מציינים בפרומתאוס, כי כבר שנים שחברות מפתחות ומייצרות תחליפי בשר במטרה להנגיש את מוצרי הבשר למי שאינו אוכל בשר. עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית, התחליפים נעשו דומים יותר ויותר לבשר אמיתי ולפופולריים יותר. עם זאת, נראה שטעם ומרקם הבשר המתורבת עדיין אינו מספק דיו לאימוץ המוני בקנה המידה הדרוש להחלפה של בשר מן החי.

ישנן כבר היום חברות בתחום תחליפי הבשר שהגיעו לשוויים של מיליארדי דולרים (Beyond Meat  נסחרת לפי שווי של 2.35 מיליארד דולר וחברת Impossible Foods השלימה סבב גיוס של חצי מיליארד דולר לפי שווי של כ-7 מיליארד דולר) והשוק בצמיחה מתמדת, כך שלפי פרומתאוס, נראה שפלוריסטם ותנובה נכנסות לתחום עם פוטנציאל אדיר אשר עשוי להביא את מחירי מניותיהן לשיאים חדשים ככל שיצליחו השתיים להביא לשוק פתרון רלוונטי.

צרו איתנו קשר *5988