פדרל ריזרב | פרשנות

"זה מרחץ דמים": הפדרל ריזרב יכריז הערב על עוד העלאת ריבית, והלחץ על השווקים גובר

האינפלציה הגואה מכריחה את הפד להחריף שוב ושוב את הצעדים שלו, והיום הוא צפוי להעלות את הריבית בקצב מהיר מזה שהיה מתוכנן • גם הבנק האירופי המרכזי הכריז בשבוע שעבר שהוא צפוי להפסיק את תוכנית ההקלה הכמותית שלו • השאלה הגדולה היא האם הפד מסוגל ומעוניין להימנע ממיתון

רצפת המסחר בוול סטריט. העלאת הריבית תחריף את הלחץ על השווקים / צילום: Associated Press, Richard Drew
רצפת המסחר בוול סטריט. העלאת הריבית תחריף את הלחץ על השווקים / צילום: Associated Press, Richard Drew

האינפלציה בארצות הברית בשיא של 40 שנה, והפדרל ריזרב, שהתעורר באיחור, נמצא במרוץ להשלים את החסר. בשווקים חוזים שהפד יעלה בתוך שנה את הריבית לרמה של כ-4%, שלא נראתה מאז 2008. והוא לא לבד, גם הבנק המרכזי האירופי (ECB) נמצא ערב מהלך של העלאות ריבית, ועוד בנקים מרכזיים במערב נמצאים בעיצומו של מהלך כזה - כולל בישראל. ההשפעות של העלאת הריבית כבר מורגשות היטב. 

1. "זה מרחץ דמים שם בחוץ. תתפסו מחסה. תוודאו שאתם יכולים להחזיק מעמד", כך צייץ הבוקר צ'אנגפנג ז'או (CZ), מייסד בייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם.

מרחץ הדמים הזה כולל צלילה חופשית בערך מטבעות כמו ביטקוין או את'ריום, אבל הוא נרחב הרבה יותר מכך. הוא כולל גם שמועות על קשיי נזילות שמאיימים על קרן גידור בולטת בתחום (Three Arrows Capital), הוביל את בנק הקריפטו צלזיוס להקפאת כספי המשקיעים, ומתבטא גם בפיטורי עובדים בתחום. כשמתוך המהומה הזאת מתגלים גם קשרים בין גופים שונים, שמעלים חששות להידבקות מערכתית בתוך עולם הקריפטו.

האם הצרות בעולם הקריפטו יחלחלו למערכת הפיננסית הרגילה? יש לקוות ששחקני הקריפטו הגדולים לא מחוברים אליה מספיק, והתשובה היא לא. אבל הקריסה בקריפטו כן מהווה סימפטום ללחץ הגובר והולך על השווקים, שמקורו בבנקים המרכזיים. וזה לחץ מכוון.

2. בראש ובראשונה, מקורו של הלחץ הזה הוא בפדרל ריזרב. הערב (ד') תודיע ועדת השווקים הפתוחים של הפד על (עוד) החלטת ריבית דרמטית. בתחילת השבוע ההערכות היו שהפד יעלה את הריבית ב-0.5%. עכשיו, בעקבות הדלפה לעיתונות, ההערכות מדברות על העלאת ריבית של 0.75% (לגבול עליון של 1.75%), והעלאה נוספת בשיעור דומה בהמשך. הפד, שמקפיד בדרך כלל לתקשר ולאותת מראש על כוונותיו, מוצא את עצמו מחריף שוב ושוב את הצעדים שלו, ומעלה את הריבית בקצב מהיר יותר מהמתוכנן. הסיבה לכך, כפי שהתברר ביום שישי שעבר, היא שהאינפלציה עיקשת הרבה יותר משהעריכו בפד - והצעדים שלו עד כה פשוט לא מספיקים.

אבל 'הידוק' התנאים הפיננסיים שמוביל הפד אינו כולל רק את העלאות הריבית. היום הפד יפתח גם בצמצום הדרגתי של המאזן שלו, כלומר הקטנת כמות אגרות החוב אותן רכש בשווקים כדי לתמוך בכלכלה - מה שיביא לצמצום נוסף של הנזילות בשווקים.

הציפייה להעלאת הריבית ול'צמצום הכמותי' כבר צבעו את המסכים של הסוחרים בוול סטריט באדום, והובילו את שוקי המניות בארה"ב לטריטוריה 'דובית'. כשבמקביל, גם בשוק הנדל"ן האמריקאי - שהוא אחד האפיקים המרכזיים שבאמצעותו פועל הפד - אפשר להרגיש את תחילתה של ההתקררות.

3. כל העינייים נשואות לפד, אבל חשוב להזכיר שהוא לא השחקן היחידי בתמונה. גם הבנק האירופי המרכזי הכריז בשבוע שעבר שהוא צפוי להפסיק את תוכנית ההקלה הכמותית שלו, בתחילת יולי, ולהעלות ריבית בהמשך אותו חודש. כלמר, יש כאן מהלך גלובלי של הידוק התנאים הפיננסיים וייבוש הנזילות.

ההכרזה של ה-ECB כבר היכתה גלי הדף באירופה, והובילה לפתיחת פערים בין שערי הריבית אותן צריכה ממשלת איטליה לשלם בשווקים, לעומת גרמניה. אלה החומרים מהם עשוי משבר חובות, והם הובילו את ה-ECB להודיע על כינוס שלא מן המניין היום, במטרה לייצב את השווקים. אם שרשרת הדומינו בשוקי הקריפטו מעלה זכרונות מהמשבר הפיננסי של 2008, הרי שהאירועים באירופה מזכירים את משבר גוש היורו של תחילת העשור הקודם.

4. ויש מי שהמצב הנוכחי שולח אותו רחוק עוד יותר בזמן. מרטין וולף הפרשן המשפיע והוותיק של הפייננשל טיימס, נזכר השבוע בימיו בבנק העולמי בשנות ה-70, שאופיינו יותר מכל בתחושה של אי ודאות. זו המציאות בה נאלצים לתמרן הבנקים המרכזיים, בין אינפלציה להאטה.   

בשלב הזה חשוב להזכיר: יש הבדל בין השווקים לבין הכלכלה הריאלית, גם זינוק באינפלציה הוא לא אותו דבר כמו מיתון, כלומר התכווצות של הכלכלה. את התזכורת הזאת סיפק בשבוע שעבר הכלכלן ג'פרי פרנקל מהרווארד, ששימש בעבר כחבר מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן: "מיתון מוגדר כירידה משמעותית בפעילות הכלכלית. הפעילות הכלכלית לא יורדת. להפך: היא בגאות".

זה בדיוק אחד המקורות לאינפלציה: הכלכלה האמריקאית התחממה יותר מדי (כשמקורות נוספים כוללים את המשבר בשרשראות האספקה, הסגרים בסין המלחמה באוקראינה, ושאר גורמים שכבר נדונו לא מעט).

אבל כפי שפרנקל מזכיר, אינפלציה יכולה לגרום למיתון, שיגיע כתוצאה ממאמצי הפד לרסן אותה. אנחנו פשוט עדיין לא שם. האם המיתון אכן יגיע? התשובה לשאלה הזאת תלויה ביכולת של הפד להביא את הכלכלה האמריקאית ל'נחיתה רכה', כלומר לצנן אותה מספיק מבלי לגרום לה להתכווץ. בשלב הזה, לא כולם בטוחים שהפד אפילו ינסה להימנע ממיתון. זו תהיה כנראה אחת השאלות שתופנה הערב ליו"ר הפד, ג'רום פאוול, במסיבת העיתונאים שיערוך אחרי החלטת הריבית.

מה שבטוח הוא שבפני הבנקים המרכזיים ניצבת כיום משימה קשה: להשתלט על האינפלציה ולתמרן את הכלכלה לחוף מבטחים, כשחלק לא מבוטל מהגורמים לעליות המחירים כלל לא בשליטתם. כפי שניסח זאת נגיד בנק ישראל אמיר ירון בנאום שנשא בכנס מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן בשבוע שעבר, "לקוביה ההונגרית יש היום יותר משש צלעות". אי הוודאות גדולה, אבל זה מה יש: זו הסביבה שבה הבנקים המרכזיים צריכים לקבל החלטות.

5. מנהל קרן הגידור קייל באס, שעשה הון עתק בהימור נגד בועת הסאב פריים ב-2008, התלונן באוזני ש"אף אחד לא זוכר את המשבר הפיננסי". הוא אמר כי "אורך הזיכרון בתעשיית הפיננסים הוא שנתיים והמשבר הפיננסי היה ב־2007, אנשים כבר שכחו ממנו. הסוחרים של היום היו עדיין בקולג' כשהמשבר קרה". השנה הייתה אז 2013, ובאס היה משוכנע שמשבר חובות בפתח. הייתה לו תזה מורכבת, שבמרכזה אובדן האמון בבנקים המרכזיים. "אתה רואה סדקים באמונה שהבנקים המרכזיים לא יכולים לטעות, וברגע שהאמון בהם אובד - זה קורה".

מאז עברו כמעט 10 שנים, ונבואות הזעם של באס לא התגשמו. ובכל זאת נזכרתי בסוחרים הצעירים עליהם דיבר בזמנו - שהיום הם כבר בני 35. מ-2008 ועד לאחרונה, הם בילו כמעט את כל הקריירה שלהם כשהריביות עומדות על רמות נמוכות ביותר, אם לא אפסיות, ואין כל חשש מאינפלציה.

אלה לא רק הסוחרים בוול סטריט. כולנו בילנו את העשור וחצי האחרונים במציאות של ריביות אפסיות, ואינפלציה נמוכה. ילדים נולדו וחגגו בר מצווה במציאות הזאת. אפילו יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, בילה את כל הקריירה שלו בפדרל ריזרב, שאל מועצת הנגידים שלו הצטרף ב-2012, תחת משטר של ריביות נמוכות ובלי חשש מיוחד מאינפלציה. העידן הזה נגמר.

צרו איתנו קשר *5988