הבעיה עם תחרויות חדשנות: הן עלולות להרוג את היצירתיות

בתקופה האחרונה נעשו פופולריות תחרויות חדשנות פתוחות, המציעות פרס למגישי הרעיון היצירתי ביותר • אלא שמחקר שהוביל פרופ' רטו הופסטטר מצא כי בניגוד לתאוריה המקובלת על יצירתיות, חשיפה מוגברת לרעיונות של אחרים עלולה לפגוע בביצועים

חשיפה מוגברת לרעיונות של אחרים עלולה לפגוע בביצועים / צילום: Shutterstock
חשיפה מוגברת לרעיונות של אחרים עלולה לפגוע בביצועים / צילום: Shutterstock

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

אודות הכותב: פרופ' רטו הופסטטר

מרצה לשיווק בפקולטה לכלכלה וניהול באוניברסיטת לוצרן, שווייץ. המחקר הנוכחי שלו מתמקד על התנהגות צרכנית בעולם הדיגיטלי, חדשנות פתוחה ומימון המונים. מחקריו פורסמו כתבי עת אקדמיים מובילים בתחומם והוא היה כותב אורח במגזין פורבס, הרווארד ביזנס רוויו ונשיונל ג'יאוגרפיק

בשנת 1714 הציעה ממשלת בריטניה פרס כספי לכל מי שימציא שיטה מעשית לקביעת קו אורך בים. בתקופה האחרונה, תחרויות חדשנות פתוחות כאלה הציגו טווח רחב של אתגרים - חלקם מטופשים, כמו הזמנת צרכנים לצלם פרסומת מצחיקה של דוריטוס, וחלקם משמעותיים, כמו תחרות על עיצוב קסדת פוטבול שתמנע טוב יותר פגיעות מוחיות שהציעה פרס של עד 2 מיליון דולר. אתגרים מהסוג הזה נועדו להפיח את רוח התחרות, ולכן הם גם מאפשרים לעתים קרובות למתחרים לראות את ההגשות של אחרים בזמן העבודה. אבל מחקר חדש מראה שכאשר תחרות כזאת אינה מנוהלת בזהירות, התחרות יכולה להרוג את היצירתיות.

ערעור התאוריה השולטת

בשני מחקרים בעולם האמיתי ובשלושה ניסויי מעבדה, המשתתפים שהציגו הרבה רעיונות תחרותיים או שחשבו על תחרות לפני שהתחילו במשימת היצירתיות הצליחו פחות טוב מאחרים. במסגרת אחד המחקרים, הוטל על 540 משתתפים להמציא רעיונות לכריות ולקמפיינים שיווקיים קמעונאיים. הוצגו להם כמה רעיונות לדוגמה ונאמר להם שאלה הגשות של מתמודדים אחרים. למתמודדים בקבוצה אחת הציגו עשר "הגשות" כאלה, ולמתמודדים בקבוצה השנייה הציגו רק שתיים. מומחים שפטו את ההגשות על מקוריות ושימושיות. המשתתפים שהציגו להם שני רעיונות זכו לציונים גבוהים ב-4.4% בממוצע מהציונים של אלו שהציגו להם עשרה רעיונות. ההבדל נראה אולי קטן, אבל הוא יכול להיות מהותי כשמדובר בהשקעה גדולה בחדשנות, אומרים החוקרים.

בניסויי המעבדה, החוקרים ביקשו מהמשתתפים להמציא שימושים יומיומיים יצירתיים ללבנים, והציגו להם הגשות מתחרות. גם בניסוי הזה, ככל שאנשים ראו יותר הגשות, כך הציונים שלהם על יצירתיות ירדו. ירידה דרמטית במיוחד הייתה אצל משתתפים שהוצגו להם 50 רעיונות של אחרים. מחקר המשך גילה שהביצועים של מומחי חדשנות הידרדרו אפילו יותר מאלה של ממציאים מתחילים. כאשר נאמר למשתתפים שהרעיונות שהוצגו הם רק דוגמאות ולא הגשות אמיתיות, לא הייתה ירידה בביצועים.

"בדקנו את מספר הרעיונות שנוצרו, את החדשנות שלהם והיבטים אחרים של יצירתיות - וכולם היו גרועים יותר כשתחרות נכנסה לתמונה", אומר רטו הופסטטר, פרופסור לשיווק באוניברסיטת לוצרן, שהוביל את המחקר. "נראה שהתחרותיות פוגעת בביצועים".

זה הפתיע את הופסטטר וצוותו. זה נוגד את "תאוריית הצמיחה הרקומביננטית", הגורסת שרעיונות של אחרים מעוררים חדשנות כיוון שאנשים יכולים לבנות על פיסות מעבודתם של אחרים, או לחבר ביניהן באופנים חדשים. לדוגמה, תרופות כמו אינסולין ופניצילין השתפרו עם השנים כאשר מדענים פיתחו טכנולוגיות חדשות וטובות יותר לייצר אותן.

 
  

רעיונות של אחרים מגבילים את המחשבה

כמה גורמים עשויים להסביר מדוע תחושת תחרות מוגברת עלולה לעקוף את האפקט הרקומביננטי. ראשית, תחרות אינטנסיבית עלולה להגביר את הלחץ אצל המשתתפים, שלעתים קרובות פוגע בביצועים קוגניטיביים. שנית, חשיבה על אחרים שמתחרים על פרס מפחיתה את אמונת המשתתפים ביכולתם לזכות בו בעצמם ומפחיתה את המוטיבציה שלהם. שלישית, וזה הגורם המשמעותי ביותר, המתמודדים נוטים לראות בהגשות המתחרים לא מקור השראה אלא מגבלה על החשיבה שלהם.

"התהליך היצירתי דורש הסרת עכבות וזרימה חופשית של רעיונות", אומר הופסטטר. "צפייה ברעיונות של מתמודדים אחרים תוקעת את התהליך הזה, כיוון שאנשים מתמקדים בבידול הרעיונות שלהם במקום בשימוש באלמנטים מתוכם".

להתחרות בלי להרגיש שמתחרים

חברות יכולות לנקוט כמה צעדים כדי להימנע מהמלכודות הללו:

● להגביל את התחרות הנראית לעין: בכל המחקרים, הצגה של הגשות ספורות בלבד שמרה על המוטיבציה והפחיתה את תחושת המוגבלות.

● להציג רק את ההגשות המקוריות ביותר: באופן פרדוקסלי, כאשר הציגו למשתתפים דוגמאות יצירתיות במיוחד, הם הרגישו מוגבלים פחות מכפי שהרגישו לאחר שהציגו להם דוגמאות שגרתיות יותר. רעיונות מקוריים במיוחד הם פחות חופפים בדרך כלל, כך שמתחרים שנחשפים אליהם נוטים פחות להרגיש שהמחשבות שלהם כבר נחקרו.

● לקבץ את ההגשות: ניתן למתן את ההיבט התחרותי עוד יותר על ידי קיבוץ הגשות בצורה נושאית, במקום הצגתן אחת אחת (ברירת המחדל הנפוצה). כאשר 100 הגשות חולקו לחמש קטגוריות, לדוגמה, המשתתפים לא סבלו מאובדן יצירתיות, כי הם קלטו רק חמישה אלמנטים מגבילים, לא 100. הטקטיקה הזאת, לצד ההמלצה להציג רק את הרעיונות המקוריים ביותר, תוסיף עלויות כי הן דורשות עבודה רבה יותר, אבל החוקרים צופים שהטכנולוגיה תוכל בקרוב להפוך אותה לקלה יותר.

● להדגיש את הסיכויים: מארגני התחרות יכולים לצמצם את האופי התחרותי של השפה שבה הם משתמשים. ביטויים כמו "רק הרעיון הטוב ביותר ינצח" ו"אתה מתחרה נגד אחרים" פגעו במיוחד ביצירתיות בקרב המתמודדים שהשתתפו במחקר.

● לטשטש את זהות המגישים: אחד המחקרים הראה שהפניית תשומת לב אל משתתפים אחרים על ידי הצגת שמות המשתמש או האווטרים שלהם לצד ההגשות שלהם הגבירה את החרדה של המתמודדים.

© Harvard Business School Publishing Corp

צרו איתנו קשר *5988