התחרות בסייבר לא משאירה מקום לטעויות: לא כל החברות ישרדו

הפיטורים בסניק הם לכאורה דבר בשגרה: עוד חברת ענק שצמחה יתר על המידה ורכבה במהירות על בועת הקורונה, עד שהשוק סימן מצוקה וחברות החלו לקצץ. היא כמובן לא הראשונה ולא האחרונה למצוא מזור בפיטורים. כמו רבים אחרים, גם סניק נתפסה למלכודת השווי והחליטה לצאת לגיוס עם מכפיל הכנסות שגם ב-2021 נחשב גבוה במיוחד - 85. קל לשער מה עשוי להיות שווי החברה בגיוס הנוכחי - המשקיעים יעשו עימה חסד אם יאפשרו לה לגייס באותו השווי, במה שקרוי "פלאט ראונד", אבל זה תסריט אופטימי. במצב שכזה, כדי להמשיך ולהעסיק מעל לאלף עובדים, סניק נדרשת לגייס הון, אך כדי להימנע מסיבוב שמפחית את שוויה, היא מעדיפה לקנות זמן, להאריך את מסלול ההמראה שלה בעוד קצת, לפטר את העובדים הפחות חיוניים ולקוות לשיפור במצב השוק.

● גל קיצוצים שני ביוניקורן הישראלי סניק: 14% מהעובדים יפוטרו
● המהפכה שחוללה הקורונה בתחום הענן מתעצמת ומייצרת הזדמנויות להשקעה | מומחים כותבים
● שיא עונת הדוחות בוול סטריט: מה צפוי בתוצאות של ענקיות הטכנולוגיה? | ניתוח

התחרות קשה ורק החזקים ישרדו

אבל כשמדובר בחברות סייבר, ישנו מרכיב נוסף שמקשה על חייהן פרט למצב השוק - התחרות. בשונה מענפים אחרים, ריבוי יזמי הסייבר בישראל וההון שהיה פנוי להשקעה בכל בוגר 8200, הביאו ליצירתן של מגוון חברות בתחומים דומים היושבות על אותה המשבצת ומתחרות זו בזו בנמרצות. שוק אפליקציות הענן, מסדי הנתונים בענן, תשתיות קריטיות, שירותי סייבר מנוהלים, קישוריות בין יישומים (API), התקנים אלקטרוניים חכמים (IoT) - כל אחד מהשווקים הללו הצמיח שפע של חברות ישראליות - חלקן הגדול לא ישרדו לאורך זמן עצמאית.

זו הסיבה בגללה סייבריזן, למשל, אחת מהחברות הישראליות המבטיחות של העשור הקודם, פנתה לבית ההשקעות ג'יי. פי. מורגן כדי לחפש לעצמה רוכש. אחרי שהצליחה לגייס את שר האוצר בממשל טראמפ ורמטכ"ל אמריקאי לשעבר לשורותיה, התברר לה כי הצטננות השוק, הצטמצמות תקציבי הרכש בחברות ובארגונים ובמיוחד התחרות לא מאפשרות לה לצמוח כפי שרצתה.

כמו סניק, גם סייבריזן חוותה צמיחה גדולה בקורונה, והאטה בשנה האחרונה. האטה בצמיחה היא סימן רע, אך עבור חברות המכונות "חברות צמיחה" - כאלה שמודל האקזיט שלהן בנוי על הנפקה וגידול מתמשך בצמיחה - הוא רע במיוחד. מצבן של חברות הפסדיות שצמיחתן מוטלת בספק רע שבעתיים.