מפולת בקמעונאות: המניות של החברות הגדולות נחתכו בעשרות אחוזים, ואלו הסיבות

מניות רשתות הקמעונאות הנסחרות בבורסה בתל אביב צללו מתחילת השנה בשיעורים של עד 50%. זאת כתוצאה משילוב של זינוק באינפלציה, חששות מעליית מחירים והרעה בתוצאות העסקיות - לאחר שיאי הרווחים בתקופת הקורונה.

● רוצים לדעת מה צפוי לכלכלה? תסתכלו על ביצועי שתי חברות הקמעונאות הללו
● שופרסל לא רובין הוד, היא נלחמת בהעלאת מחירים בעיקר עבור עצמה |טור סופ"ש
● "עם ישראל צריך להפסיק ליילל": מה צביקה ויליגר חושב על יוקר המחיה? | ראיון
● גל התייקרויות? הרווחיות התפעולית של הספקים הגדולים לרשתות המזון נחתכה בעשרות אחוזים | ניתוח

מבט אל מניות הרשתות הנכללות במדד ת"א-רשתות שיווק  בבורסה מעלה כי מתוך 18 המניות הנכללות במדד, מרביתן (15) רשמו עד כה תשואה שלילית דו-ספרתית מתחילת השנה, והבולטות ביניהן נחתכו בעשרות אחוזים.

כך למשל צללה מניית רשת מקס סטוק , הפועלת בתחום מכירת מוצרים מוזלים לבית, בשיעור של 52%, ירידה שבעקבותיה נסחרת החברה, הנשלטת בידי קרן ההשקעות AMI שמובילה זהבית כהן, בשווי של כ-700 מיליון שקל בלבד. ירידה בשיעור דומה רשמה מתחילת 2022 מניית חברת האופנה המקוונת טרמינל איקס , שבשליטת קבוצת פוקס , והיא נסחרת כעת בשווי של כ-900 מיליון שקל.

עוד בולטות בין המניות שנפלו בשיעורים חדים מניית קוויק , העוסקת בשיווק קמעונאי אונליין של מזון, שנפלה ב-47% מתחילת השנה לשווי של פחות מ־45 מיליון שקל; ומניית רשת קמעונאות המזון טיב טעם  של שלום חגי, שירדה ב-39% מתחילת השנה ונסחרת בשווי של כ-700 מיליון שקל. 

"המגמה השלילית מגיעה משני כיוונים", מציינת לילך גראוס, אנליסטית קמעונאות בבית ההשקעות רוסאריו. לדבריה, "2021 התאפיינה כשנה עם צריכה גבוהה, משום שהמחצית הראשונה שלה עוד הייתה בסימן הסגרים של תקופת הקורונה. אפשר להגיד שהשנה הנוכחית היא למעשה השנה הראשונה (מאז תחילת 2020) שבה הציבור יוצא לחו"ל ומבזבז יותר כסף על טיסות, חופשות ומסעדות, במקום על רשתות השיווק".

  

"עליית המחירים פוגעת קודם כל בצריכה"

לדברי גראוס, "העניין השני נוגע לאינפלציה המטפסת בישראל, שאליה מתלווה חשש, גם אם במידה פחותה בינתיים, ממיתון. לקצב האינפלציה יש השלכות על רשתות השיווק, מתחומי המזון ועד לאופנה, מאחר שעליית מחירים פוגעת קודם כל בצריכה ומורידה אותה".

נראה כי הסנטימנט של המשקיעים כלפי מניות הרשתות הפך לשלילי בשל החשש שהציבור, שנערך לאפשרות של האטה במשק, יקטין את הצריכה. גורם נוסף לכך הוא הירידה שכבר ניכרת בתוצאותיהן העסקיות השנה, לעומת תקופה "חלומית" של יותר משנה וחצי (עד תום המחצית הראשונה של 2021), שבמהלכה הוגבל הציבור לצרוך בעיקר מהרשתות המקומיות בחסות סגרי הקורונה.

 לילך גראוס, אנליסטית הקמעונאות של רוסאריו / צילום: יח''צ רוסאריו

השלכות עליות המחירים ברשתות, שכאמור מוסיפות לדאגת המשקיעים מתוצאותיהן העתידיות, מגיעות לא רק מצד התייקרות המוצרים שהן רוכשות, הן מיבוא והן מייצור מקומי. הן מגיעות גם מצד התייקרות העלויות התפעוליות של הרשתות עצמן.

גראוס מציינת כי "ניכר שעלויות כוח-האדם מתייקרות. הרשתות מתקשות למצוא עובדים לעבודות בסיסיות, ככל הנראה משום שהעובדים רוצים תוספות שכר משמעותיות. לכך יש להוסיף את מחירי החשמל שעלו ואת דמי השכירות שהתייקרו. למעשה, 'הכול עולה'".

נראה כי הפגיעה של האינפלציה בביצועי הרשתות היא אחד האינדיקטורים המרכזיים שמכבידים על מניותיהן. החשש, שכבר החל להתממש במחצית הראשונה של 2022, הוא שהחברות יתקשו לשחזר את הרווחיות שהציגו בשנתיים שקדמו לה, והן נדרשות כעת להתייעל - מה שיעמיס על שורת ההוצאות שלהן.

כך פרסמה לאחרונה הרשת הגדולה בישראל, שופרסל , תוכנית התייעלות שמטרתה "הקטנת הוצאות החברה בדגש על הוצאות תפעוליות, וזאת תוך מינימום פגיעה בפעילות". התוכנית אמורה לכלול פיטורים של 10% מכוח-האדם במטה החברה וצמצום הוצאות תפעוליות נוספות - תוך סגירה של 14 סניפי הרשת ו-11 סניפים של רשת הפארם Be - ובסך-הכול היא צופה כי תרשום הוצאה של 200 מיליון שקל בשנת 2022 בגין אותה תוכנית, שבעזרתה היא מקווה להשיג באמצעות התוכנית חיסכון שנתי של 250 מיליון שקל.

טרמינל איקס: ההפסד התפעולי העמיק ברבעון

אינדיקציה נוספת לכיוון שבו פוסעות הרשתות בתקופה הקרובה סיפקו הדוחות הכספיים שפרסמה בשבוע שעבר חברת טרמינל איקס, העוסקת ביבוא, בשיווק ובמכירה מקוונת של פריטי אופנה ולייף סטייל.

הכנסות החברה, שמובילים המנכ"ל ניר הורוביץ והיו"ר הראל ויזל, אומנם צמחו ברבעון השלישי של השנה ב-25% ל-86 מיליון שקל, אך ההפסד התפעולי העמיק והסתכם ב-8.2 מיליון שקל - כמעט כפול מזה שנרשם בכל המחצית הראשונה של 2022.

 הראל ויזל / צילום: שלומי יוסף

את שלושת הרבעונים הראשונים של השנה סיכמה החברה עם הפסד של 6.9 מיליון שקל, שרובו ככולו נרשם ברבעון השלישי, החמרה משמעותית מול הפסד של 1.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2021 ובעיקר מול המחצית הראשונה של השנה הנוכחית, שהסתיימה באיזון.

ההרעה בתוצאות טרמינל איקס נבעה מהתייקרויות שרשמה לכל אורך מבנה ההוצאות שלה. עלות המכר שלה טיפסה ושחקה את הרווחיות הגולמית, והעלויות הלוגיסטיות הכבידו על השורה התפעולית והובילו להעמקת ההפסדים. אין פלא אפוא שהמשקיעים המאוכזבים שלחו את מניית החברה לירידה דו-ספרתית מאז פרסום התוצאות בשבוע שעבר.

הספקיות נאבקות להעלות מחירים ברשתות

בד-בבד נמשכים כיפופי הידיים בין רשתות המזון אל מול הספקיות שלהן. מניתוח שערך גלובס מוקדם יותר השנה עלה כי הרווחיות התפעולית של הספקיות המקומיות הגדולות נחתכה ב-50% בששת החודשים הראשונים של השנה, ביחס לתקופה המקבילה אשתקד - מה שגורם להן להגביר את הלחץ להעלאת מחירי מוצריהן ברשתות.

המגמה של מאבק על תמחור המוצרים, לנוכח האינפלציה הגואה, הולכת ומתעצמת, ובשבועות האחרונים נפתח מאבק חדש בין רשתות המזון ליונליוור, לנוכח סירובן לאשר לה העלאת מחירים של עשרות אחוזים במוצריה. לאחרונה דווח כי גם תנובה החליטה לייקר את מוצרי החלב שלה ברשתות.

"הרשתות יצטרכו לייצר מקורות הכנסה נוספים ולפעול לפי מדדים של התייעלות, כלומר לקצץ בעובדים ולסגור סניפים לא רווחיים", אומרת גראוס. "גם תחום האונליין נחלש. אם בשנה שעברה עוד לא יכולנו לצאת מהבית או מהמדינה, והקנייה המקוונת הייתה מאוד נוחה - עכשיו אנשים חזרו לקניונים ולטיסות".