צרפת בדרך לקרב: מקרון מתכוון להעלות גיל הפנסיה, והאיגודים מבטיחים מלחמה

לאחר חודשים של היסוסים, מסרים סותרים והבטחות מעורפלות, נשיא צרפת עמנואל מקרון החליט לקדם את הרפורמה שעשויה להגדיר את כהונתו - העלאת גיל הפרישה של העובדים במדינה. ראשת הממשלה הצרפתית אליזבת בורן הציגה היום (ג') בפני התקשורת הצרפתית את הצעת החוק בעניין, ומקרון עצמו הטיל את כל כובד משקלו על הנושא בנאום השנה החדשה שלו. "אנחנו חייבים לעבוד יותר", אמר. האיגודים המקצועיים במדינה כבר הבטיחו "להילחם בכל כוחם" נגד הרפורמה וישנו חשש ממשי לשיתוק המשק הצרפתי בשל הקרב בין הצדדים.

● קשיים בצירוף שבדיה לנאט"ו: "טורקיה דורשת מה שלא נוכל לתת" 
● הזוכה הצעירה ביותר בלוטו האירופי: "לא מאחלת את זה לאף אחד" 

מה שעשוי להיחשב כ"יישור קו" עם מדינות אחרות, ואולי אפילו לצעד מינורי לעומת הדרישות בשוק העבודה המודרני, נחשב בצרפת למעין טאבו פוליטי. הצרפתים נמצאים בין העמים שעובדים הכי מעט שעות באירופה (35 שעות בשבוע), זוכים להכי הרבה ימי חופשה (36 בשנה), וגם פורשים בגיל צעיר יחסית - כיום 62 באופן רשמי, אולם עם הרבה החרגות שמאפשרות פרישה מוקדמת במקצועות מסוימים ושוחקים במיוחד. לפי נתוני ה־OECD, גיל הפרישה בפועל בצרפת עומד על 60.4 לגברים ו־60.9 לנשים.

בגרמניה הסמוכה, למשל, גיל הפרישה האפקטיבי משוק העבודה עומד על 63.1 לגברים ו־63.2 לנשים. בישראל גיל הפרישה בפועל הוא 65.4 לגברים ול־64.8 לנשים בישראל - הפרש של קרוב לחמש שנות עבודה לעומת צרפת. בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית, צרפת גם מובילה את מדינות ה־OECD (אחרי לוקסמבורג הקטנה) במספר השנים שתושיבה מבלים בפנסיה - 23.5 שנים לגברים ו־27.1 שנים לנשים.

צרפת: מודל פנסיה שנוגס בתמ"ג

כמו במדינות מערביות אחרות בהן שיעור גידול האוכלוסייה הוא מינורי או אפילו שלילי בשל שיעור ילודה נמוך, זו אחת הסיבות לכך שהמודל הפנסיוני הצרפתי אינו בר־קיימא בטווח הארוך, לפי כלכלנים. צרפת נמצאת כבר כיום בין המדינות המוציאות את הנתח הגדול ביותר מהתמ"ג שלה על פנסיות (כ־15%, בהשוואה לממוצע אירופי של 12.5%). המועצה המייעצת לענייני פנסיה במדינה אמרה כי מודל הפנסיה הנוכחי של צרפת יהיה גרעוני בעשור הקרוב, וכי הוא מאיים להעמיק את החוב הלאומי. המועצה אמרה כי מספר העובדים לפנסיונר במדינה כבר ירד מ־2.1 בשנת 2000 ל־1.7 ב־2020. לפי התחזיות, השיעור יעמוד על 1.2 בלבד בשנת 2070.

מקרון נבחר לכהונה שנייה ואחרונה לנשיאות צרפת באפריל האחרון, אך הרפורמה בתחום הפנסיה שהבטיח לקדם (ונכשל בכך בשל מגפת הקורונה) כבר בכהונה הראשונה הייתה אחת מהסוגיות שפגעו בו אלקטורלית. מקרון לא היסס לשלוח את נציגיו לתקשורת לפני הבחירות כדי להבהיר כי הרפורמה "אינה בוערת" וכי ייתכן שייקח זמן רב ליישם אותה, בניסיון להרגיע את הבוחרים. לפי הסקרים האחרונים, כ־70% מהציבור מתנגד להעלאת גיל הפרישה.

כעת, כוויתור מקדים מול ההתנגדות העזה, הציגה ראשת הממשלה את התוכנית להעלות את גיל הפרישה ל-64 בלבד, במקום 65 כפי שהבטיח מקרון בכהונתו הראשונה, ולהחיל את הרפורמה רק מ-2030.

הפוליטיקה: מקרון במלכוד, וללא רוב

בבחירות לפרלמנט שהתקיימו כחודשיים לאחר הבחירות לנשיאות איבדה מפלגתו של מקרון את הרוב שהיה לה, כך שהוא תלוי כעת בקואליציות אד־הוק עם מפלגות שונות כדי להעביר חוקים, או להשתמש במעין "זכות על" נשיאותית. חלקים גדולים מהתקציב של השנה הנוכחית העביר מקרון מכוח צו נשיאותי, אחרי שלא נמצא להם רוב בפרלמנט.

למרות המצב הפוליטי הסבוך, הנשיא הצרפתי - שכבר החיל רפורמות בשוק העבודה שאמורות להפוך את הצרפתים ליעילים יותר ואת השוק לפתוח וגמיש יותר - נראה נחוש שלא לוותר על הרפורמה המובטחת. כדי לנסות ולהמתיק את הגלולה, ממשלתו צפויה להבטיח הטבות רבות, כמו הקטנת תקופת האכשרה לקבלת פנסיות וגם הגדלתן באופן משמעותי.

החשש העיקרי הוא מתגובת האיגודים המקצועיים רבי העוצמה של צרפת. אפילו המתונים שבהם הבטיחו "להילחם בכל הכוח" ברפורמה המוצעת.

שביתות בתחום התחבורה כבר שיתקו את התנועה בפאריז בשנה החולפת, על רקע רפורמות אחרות, וכעת ייתכן שהמדינה כולה תחווה שביתות, עיכובים ומאבקים ציבוריים שאף ישפיעו על הכלכלה במדינה. ראשי האיגודים הודיעו על פגישת חירום אחרי הודעת הממשלה והצגת החוק.

"אם אליזבת בורן ממשיכה לחשוב שהרפורמה הנכונה היא להאריך את מועד הפרישה לפנסיה, אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי להכריח את הממשלה לסגת מכך", אמר בראיון לעיתון "לה פריזיאן" לורן ברגר, העומד בראש ארגון הגג של איגודים מקצועיים CFDT, שבו קרוב למיליון חברים. "נשתמש בכל האמצעים שלרשותנו", הוסיף.

הכלכלה: אינפלציה, מיתון, וחוב שגדל

צרפת גם כך נמצאת במצב כלכלי שברירי, עם אינפלציה של 5.9%, תחזיות למיתון בשנה הקרובה וחוב הולך וגדל. כלי התקשורת באירופה כינו את העימות המתקרב כ"רגע המכריע בכהונתו של מקרון". וגם ככזה שיכול להשפיע על המדיניות ביתר כהונתו, שאמורה לשנות מן היסוד כמה ממאפייני שוק העבודה במדינה במטרה להפוך את צרפת לתחרותית יותר ולתרום לצמיחה.

כדי להעביר את הרפורמה בפרלמנט יצטרך מקרון ככל הנראה לגייס את תמיכת "הרפובליקנים", מפלגת מרכז־ימין שבעבר הודיעה על תמיכתה בכוונה, אך דורשת כעת שורת צעדים מקבילים שיבוצעו, כולל העלאת פנסיות המינימום מ־900 אירו ל־1,200 אירו וכן הקלה על עובדים בתחומים פיזיים שוחקים במיוחד. לפי ההצעה שהוצגה, נראה כי מקרון אימץ מראש רבות מההצעות, כולל הגדלת פנסיות המינימום.

האופוזיציה מהימין מתנגדת לרפורמה, ומנהיגת הימין הקיצוני מרין לה־פן הגדירה אותה כ"לא אנושית". שרים בקבינט הבהירו כי הכוונה היא לזכות לרוב בפרלמנט, אך לא שללו שימוש בצו כדי להעביר את הרפורמה.