רועי שושן | ראיון

העיתונאי רועי שושן מדבר על ההצלחה של כאן במונדיאל ומגיב על הפיטורים מאתר וואלה: "לא בטוח שהם עושים עיתונות"

אחת ההצלחות הגדולות של "כאן 11" בשנים האחרונות הייתה מערך התוכן של המונדיאל, שהציע חידושים טכנולוגיים והגדיל את המעורבות הרגשית של הצופים • רועי שושן, העורך האחראי, מספר על העבודה מאחורי הקלעים, על החששות שהיו בתאגיד וגם על הסיבה לפיטוריו מוואלה

רועי שושן. ''בתאגיד יש דריכות, יותר מהפעם הקודמת'' / צילום: עידו שחם
רועי שושן. ''בתאגיד יש דריכות, יותר מהפעם הקודמת'' / צילום: עידו שחם

אחד ההישגים המשמעותיים של תאגיד השידור הציבורי ב־2022 היה ההייפ שנוצר סביב שידורי המונדיאל - שלא רק העלה את הרייטינג של הערוץ במשך חודש, אלא גם הגדיל את נתוני הפעילות הדיגיטלית של "כאן 11". "במהלך המונדיאל הורידו את האפליקציה של 'כאן' כ־600 אלף פעמים, בנוסף למי שהתקין כבר. זה אומר יותר ממיליון הורדות לאפליקציה", מספר רועי שושן, שהיה העורך הראשי של האתר ושל אפליקציית המונדיאל ב"כאן". 

הוקפאה התוכנית של שר התקשורת קרעי לסגירת תאגיד השידור הציבורי 

הישג נוסף שבו מתגאה שושן הוא הפידבקים שהתקבלו ברשתות. "ידענו לקלוע למה שהציבור רצה. בניגוד למקומות אחרים, שיכולים לזלזל בצרכים של הצופה כשזה מתחרה בערכי הרייטינג, בתאגיד זה שונה. נתנו הרבה חומרי מעטפת שסיפקו מענה מעבר ל־90 דקות של המשחק. למשל, יצרנו סרטונים כמו איך פועלת האקוסטיקה במגרשים, וגם ליווינו אוהד ארגנטינה במהלך העונה".

באופן יוצא דופן, בתאגיד הוחלט להקים צוות שירות לקוחות לענייני גביע העולם בכדורגל בלבד. "זה דבר שאין לו שום אח ורע. בתאגיד היו מוכנים לקבל פידבקים מהציבור על פניות שקשורות למונדיאל, ונתנו מענה לכולם. אני מעריך שהאינטימיות הזו עם הקהל סיפקה קשר חיובי, וזה משמעותי".

רועי שושן (36)

אישי: בזוגיות, מתגורר בתל אביב.
מקצועי: בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדע המדינה ותואר שני בתכנון עירוני מאוניברסיטת תל אביב. עבד בדסק הסטוריטלינג בדה מרקר, כיהן כראש מחלקת החדשות של וואלה, וכאחראי הדיגיטל של כאן במונדיאל.
עוד משהו: "אני עציצולוג - יש לי 47 עציצים בבית".

כדי להגביר את מעורבות הצופים, בתאגיד פיתחו פיצ'ר באפליקציה שאפשר בחירת זווית צילום ודילוג ישירות לאירועי מפתח במשחק, רכיב תוכן אינטראקטיבי שיציג מידע ועוד. "אפשרנו לאנשים להריץ מהלכים לאחור - אלו דברים מדהימים לחובבי הספורט. העושר של הנתונים, והאפשרות לקבל את הכול דרך הנייד, מושכים צופים. רצינו שכולם יוכלו לראות, מהחיילים בבסיס ועד הורים במסיבת חנוכה. היה לזה ערך גדול בסנטימנט החיובי".

בנוסף פותחו משחקים אינטראקטיביים, שבהם ניתן היה לענות על חידונים, סקרים ושאלונים. הנתונים שהתקבלו הוקראו בשידור, מה שהגדיל את הקשר הרגשי של הצופים. נתוני הרייטינג מצביעים על כך שבתקופת המונדיאל יותר צופים נשארו בתאגיד, וצפו בתכנים אחרים כמו מהדורת החדשות המרכזית. לאחר מכן חלה ירידה, וכעת עומד הרייטינג הממוצע של המהדורה על כ־5%.

"יש דמוניזציה לתאגיד"

שושן, 36, היה בעברו בדסק הסטוריטלינג ב"דה מרקר", שם תפקד כאחראי על הפרויקטים הדיגיטליים באתר ובאפליקציה - כך שיש לו פרספקטיבה על שוק הדיגיטל בתקשורת. "אם מדברים על ברודקאסטרים, אין כמעט דיגיטל חדשני או בועט מעבר למה שקורה בתאגיד, ושם זה מתאפשר בזכות המימון הציבורי. אני לא רואה מישהו אחר שחורג מהגבולות. אני לא יודע אם יש חטיבת סטוריטלינג במקומות אחרים, אבל הפיתוח הדיגיטלי עדיין לא קרה".

לדבריו, פיתוח כזה הוא פונקציה של זמן, כסף והחלטה ביצועית. "ב'ניו יורק טיימס' יש כ־50 איש שעוסקים בסטוריטלינג, ואלה לא רק עיתונאים, אלא גם מעצבים ואנשי ארט - מעטפת שלמה לדיגיטל. אין את זה בישראל, כי שוק התקשורת לא מצליח להרים את הראש מעל המים. חוץ מקשת, מי יכול לצאת להרפתקאות?

"המטרה של כולם כרגע היא להוריד בהוצאות. לכן העניין הוא פיתוח המודל העסקי, וברגע שיצליחו לייצר מזה הכנסות, ישקיעו בנושא. כרגע אין לזה היתכנות".

לשר התקשורת החדש, שלמה קרעי, היו תוכניות לשינויים בפעילות התאגיד. עבדת עם האנשים, איך היו התחושות? 

"במהלך המונדיאל היה הומור שחור בינינו, שנעבוד 'עד שיסגרו אותנו'. הכרתי שם אנשים ימניים ומתנחלים, אנשים מכל המינים, הגזעים והצבעים. הגיוון מאוד טוב, מעבר לפוליטיקה. לכן, כואב לי שיש שם אנשים שעובדים קשה ועושים לילות כימים, והונפה חרב על צווארם.

"אנשים מצאו עצמם חרדים למקום הפרנסה שלהם. אלה אנשים הם לא כמו ששרת ההסברה ושר התקשורת מציירים אותם. פשוט עצוב איך שעשו להם דמוניזציה, ואמרו שצריך לפעול נגדם או לסגור אותם.

"אני לא עובד שם עכשיו, הייתי רק לפרויקט המונדיאל, אבל אני חושב שהייתה שם דריכות. נראה שהפעם זה היה קצת יותר על הפרק מאשר בפעם הקודמת - ניסו ליישר את התאגיד לפי מקבלי ההחלטות".

הפרידה מוואלה: "מה שאנחנו עשינו שם זה עיתונות, זה לא מה שקורה עכשיו" 

ברזומה של שושן שתי קדנציות במערכת החדשות של וואלה. הראשונה הייתה ב־2014 ונמשכה מספר שנים, והשנייה ב־2020, כראש מחלקת החדשות - קדנציה שהסתיימה בפיטורים. לאחרונה הגיש סמנכ"ל הכספים הפורש של וואלה, תומר חבאני, תביעה כנגד האתר, שממנה עלה כי פיטוריו של שושן התרחשו לאחר שמחליפו הועסק כבר חודש מוקדם יותר - מה שמסמל לפי כתב התביעה "רמיסת זכויות עובדים".

"עבדתי בוואלה ב־2020-2021", מספר שושן. "זו הייתה תקופה אינטנסיבית מאוד, שבמהלכה קיבלנו פידבקים חיוביים על הדרך שסיקרנו נושאים, ממערכות הבחירות ועד ענייני הפרטיות בתקופת הקורונה. לצערי, הגיעו בעלים ועורך ראשי חדש, שבחרו לפטר אותי מסיבות לא מקצועיות, ולכן יש תביעה".

למה פיטרו אותך?
"הם טענו שראש מחלקת החדשות זו משרת אמון. הכול מתואר בכתב התביעה, אבל אסביר: כשהגעתי, העורך הראשי היה מעיין דגן. הידיעה על כניסתו של ערן טיפנברון פורסמה ב־6 בפברואר 2021. המנכ"ל הקודם הודיע לנו על כך. הבנתי ישר שאני אפוטר יום אחרי הבחירות, והוא יביא מישהו שהוא איש שלומו".

שושן אכן פוטר אחרי הבחירות שנערכו בסוף מרץ, ערב חג הפסח. "לא ניתנה לי אפשרות להראות את היכולות שלי, למרות שטיפנבורן בעצמו אמר לי שאני מצוין, ושאין לו מילה אחת רעה עליי. לכן לא ברור למה הוא פיטר אותי.

"כשהגעתי למערכת, ודגן היה העורך הראשי, זה היה אחרי תיק 4000, שאול אלוביץ' לא היה בתמונה, והיה לנו חלון מזהב לעשות עיתונות נקייה. הגענו להישגים יוצאי דופן, גם ברייטינג. להערכתי, הרייטינג בתקופתי היה הרבה יותר גבוה ממה שיש לוואלה כיום".

בהתייחס לעבודת מערכת וואלה כיום, שושן אומר כי "אני לא חושב שמה שמניע את העורך הראשי זה מה שהניע אותי - הוא רוצה לרצות את הבוס שלו. מה שאנחנו עשינו זה עיתונות, מה שקורה עכשיו, אני לא יודע אם הייתי קורא לזה עיתונות.

"יש קו מחבר ברור בין מנהלי כלי התקשורת, שמתקרנפים או כושלים לראות את תפקידם, למידת האמון בתקשורת ותהליכי הכאוס והפגיעה בחברה ובדמוקרטיה הישראלית".

ערן טיפנבורן סירב להגיב לדברים.