משפטנים וחברי אופוזיציה נגד הצעת הפשרה החדשה: "פוליטיזציה של ביהמ"ש"

האלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' יובל אלבשן, גיורא ירון ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן גיבשו הצעת פשרה לרפורמה במערכת המשפט • שר המשפטים יריב לוין התייחס בחיוב להצעה, אך היא זוכה לביקורת מצד מומחים למשפט חוקתי, מובילי המחאה וחברי אופוזיציה • במרכז המתווה: בחירת שופטים ע"י פוליטיקאים מהאופוזיציה והקואליציה, עם זכות וטו אחת בקדנציה לנשיא ביהמ"ש העליון

שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר המשפטים יריב לוין / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

הצעת הפשרה החדשה שערכו האלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' יובל אלבשן, היזם גיורא ירון ודניאל פרידמן אומנם זוכה ליחס חיובי של שר המשפטים יריב לוין, שאמר כי יש בה "כיוונים טובים", וכי מדובר ב"מתווה ראשון שיוצא מחוץ מהקופסה", אך היא זוכה לביקורת קשה מצד מומחים למשפט חוקתי, חברי אופוזיציה ומובילי המחאה, כך שהסיכוי שתזכה לתמיכה רחבה נמוך מאוד. 

הפשרה מתקרבת? מה כולל המתווה שעשוי לפרוץ את הדרך
הכלכלן הראשי של פורום קהלת: הרפורמה המשפטית עלולה להביא לפגיעה קשה בכלכלה
"בתוך מגה אירוע כלכלי": מה אמרו בכירי המשק בפגישה עם הנשיא?

במקביל, בני גנץ ויאיר לפיד עומדים בסירובם לבחון כל מתווה לפשרה כל עוד הליך החקיקה נמשך. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן ממשיכים לקדם את החקיקה, והשבוע צפויים דיונים כמעט כל יום בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה של החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

ההצעה מציגה שתי חלופות להרכב הוועדה לבחירת שופטים הנמצא בלב המחלוקת. על-פי ההצעה הראשונה, בוועדה יהיו 11 חברים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, שני חברי כנסת מהקואליציה, שני חברי כנסת מהאופוזיציה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים. בחירת שופט לעליון תיעשה ברוב של 8 חברי ועדה מתוך 11.

על-פי החלופה השנייה, בוועדה יהיה מספר שווה בין חברי הקואליציה לאופוזיציה (4 ו-4), ושופטי העליון ייבחרו כל פעם שניים - האחד על-ידי הקואליציה והשני על-ידי האופוזיציה. לשופטים לא תהיה זכות הצבעה, אך לנשיאת בית המשפט העליון תהיה זכות וטו אחת בקדנציה. גם לשר המשפטים יהיה זכות וטו. 

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

"עדיף משבר חוקתי על מתווה רע" 

לדברי ד"ר אדם שנער, מרצה למשפטים באוניברסיטת רייכמן וחבר ועד מנהל של האגודה לזכויות האזרח, שתי החלופות גרועות, ושתיהן מייצרות דינמיקה של פוליטיזציה וייצרו בית משפט פוליטי מובן המפלגתי שיפחית את אמון הציבור בבית המשפט. "יהיו דילים בין האופוזיציה לקואליציה. זורקים לשופטים עצם של וטו אחד בקדנציה של שנים. זה כלום", הוא אומר.

ד"ר שנער מדגיש כי אחת הבעיות של ההצעה היא שאין בה הגנה על זכויות אדם, ומתייחס להצעה לאשרר ברוב של 70 חברי כנסת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שלא מספקת מענה, כי אם החוק לא יאושרר, הוא יוותר נתון לשינוי בכל רוב.

גם פרופ' יניב רוזנאי, אחד המומחים למשפט חוקתי בישראל, מנהל אקדמי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן, מזהיר כי המתווה רע. "עדיף משבר חוקתי על מתווה רע, ועדיף מתווה סביר - שאפשר לחיות איתו - על משבר חוקתי".

לדברי ד"ר אלעד גיל, ראש תחום המחקר במכון תכלית, "זהו תמהיל שנראה מבטיח במובן זה שהוא לא מקנה שליטה לקואליציה, אבל בפועל הוא מסוכן מאוד לבית המשפטׁ. ראשית, ביחס לבחירת שופטי עליון, שלושה שופטים מאבדים את זכות ההצבעה והופכים למשקיפים. פירוש הדבר הוא שהוועדה לבחירת שופטים הופכת להיות פוליטית לגמרי. הקואליציה תמנה את שופטיה, והאופוזיציה את שופטיה. במציאות שבה הפוליטיקה כל-כך מקוטבת, זה מייצר חשש ממשי שכל צד ימנה נאמנים פוליטיים, ולא ישקול כמעט כלל שיקולי מקצועיות, את צורכי בית המשפט, יעילות שיפוטית וכו'".

"אמת-המידה היחידה תהיה עמדה פוליטית, וצפוי להיווצר מרוץ בין הצדדים מי יביא יותר נאמנים שייתנו את הטון בבית המשפט. בתוך זמן קצר נקבל בית משפט פוליטי לחלוטין, והאמון הציבורי (ואיכותו המקצועית) בו יהיה בהתאם", מסביר ד"ר גיל. 

פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, בהם חברים שנער ורוזנאי, שגם הציגו נוסח לנשיא המדינה יצחק הרצוג, הוציאו תגובה חריפה, ולעמדתם לא מדובר בפשרה כלל: "מדובר בתוכנית הקואליציה אחת לאחת בשינוי אדרת. בנקודות החשובות והליבתיות הוא מקבל את עיקר השינויים המשטריים המוצעים בהצעות לוין/רוטמן. כך לגבי בחירת שופטים, כך לגבי ביקורת שיפוטית, פסקת ההתגברות, עילת הסבירות ומעמדו של הייעוץ המשפטי.

"ויתורים בנקודות אלה יוצרים את התשתית לפגיעה בזכויות אדם, לפגיעה בעצמאות השיפוטית, לפוליטיזציה מפלגתית של הרשות השופטת ולפגיעה אנושה באופיה של ישראל כמדינה דמוקרטית". 

"דיקטטורה בתחפושת של דמוקרטיה" 

לדברי ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, חברת הוועדה לבחירת שופטים הנוכחית, "מדובר בהצעה שתביא לפוליטיזציה מוחלטת של בית המשפט ותפגע באמון הציבורי במערכת המשפטית".

ח"כ רייטן מסבירה כי דרך הבחירה תביא לכך שייבחרו שופטים פוליטיים שיסומנו באופן מובהק לטובת אחד הצדדים. "השיטה תגרום נזק בלתי הפיך לבית המשפט ולחברה בישראל, כך שתביא לקיטוב נוסף בחברה. ההצעה מהווה את ההפך המוחלט מהשיטה הקיימת כיום, כלומר הגעה להסכמות רחבות".

גם שר המשפטים לשעבר גדעון סער התייחס להצעה וכתב בטוויטר כי מדובר ב"פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו 'פשרה'. אותה הגברת באדרת פורימית!".

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי, יצאה גם היא נגד ההצעה ואמרה כי מדובר בהצעה שח"כ רוטמן ביקש לקדם כמתווה פשרה.

ח"כ גלעד קריב מהעבודה, חבר ועדת החוקה, כתב היום כי "הדיבורים על תמיכה של לוין במתווה פשרה כזה או אחר הם ספין", והוסיף: "איך אפשר לדבר על גיבוש הסכמות, אם הכוונה היא לאשר את החוקים עוד לפני פסח?".

גם מובילי המחאה הוציאו הודעה חריפה נגד ההצעה החדשה. "ההצעה של פרידמן היא דיקטטורה בתחפושת של דמוקרטיה שנתפרה על-ידי יריב לוין. תעצרו את החקיקה לזמן בלתי מוגבל ושבו לדבר על חיזוק הדמוקרטיה וחוקה לישראל", הודיעו.

במטה מאבק עובדי ההייטק מסרו כי מדובר ב"ספין תורן", והבהירו כי לא לקחו חלק במגעים למרות הזכויות הרבות שעומדות למחברי ההצעה. "אנו חוזרים על עמדתנו כי לא תהיה הידברות, עד עצירת החקיקה", מסרו

פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת

על-פי ההצעה, כדי לחוקק או לשנות חוקי יסוד יידרש רוב של 61 חברי כנסת בארבע קריאות, וחוקי היסוד הקיימים יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 חברי כנסת בשלוש קריאות. אם החוק עוסק בשינוי שיטת הבחירות או התקבל ברוב של פחות מ-70 חברי כנסת - תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

פסילת חוקים הנוגדים חוקי יסוד תיעשה על-ידי 11 מתוך 15 שופטי העליון. תיקבע פסקת התגברות ברוב של 65 חברי כנסת שתאפשר לחוקק מחדש מיד את החוק שנפסל. אם יהיה רוב של 61 חברי כנסת, החוק יכנס לתוקף חצי שנה לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. כלומר - הכנסת הבאה תוכל לבטל את החקיקה.

בנוסף, לפי ההצעה, ייקבע כי חוות-הדעת של יועצים המשפטיים לא תחייב את הממשלה, והממשלה ושריה יהיו זכאים לייצוג משפטי ללא אישור היועמ"ש. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, ונבצרות תקבע רק על-ידי מליאת הכנסת.