ממה חוששים מתנגדי הרפורמה ומי יכול להוביל לפשרה?

סקר ענק של גלובס ומכון "שילוב" שאל מדגם מייצג של 2,000 ישראלים על הסוגיות הבוערות במדינה • והיום, מה הסיבה המרכזית להתנגדות לרפורמה המשפטית, וממה מתנגדי הרפורמה הכי חוששים? • וגם: רגע לפני המו"מ על החקיקה בבית הנשיא, מי יכול לשכנע את הציבור לתמוך בפשרה?

סקר גלובס / איורים: גיל ג'יבלי
סקר גלובס / איורים: גיל ג'יבלי

איך בדקנו ולמה?

סקר גלובס שלפניכם הוא אירוע כמעט חסר תקדים בהיקפו, בעומקו ובתוקף הסטטיסטי שלו. לכן החלטנו לכנות אותו "משאל גלובס".

סקרים המוצגים בכלי התקשורת נערכים בדר"כ בקרב מדגם הכולל כ־500 נשאלים. כדי להרחיב את היריעה ביצענו סקר ענק שכלל פי 4 משתתפים - כלומר 2,000 איש שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה. הגדלת מספר המשתתפים בסקר העלתה משמעותית את מהימנותו ועל כן טעות הדגימה בו עומדת רק על 2.2% +/-. כמו כן, להבדיל מסקרים אחרים ובשל מספר המשתתפים הגדול, חלק מהשאלון בוצע באמצעות שאלון אינטרנטי וחלקו באמצעות שיחות טלפון. התשובות הוצגו לנשאלים בצורה רנדומלית.

לאחרונה התחדדו אצלנו הרצון והצורך ללמוד את עמדות הציבור בסוגיות המורכבות שעל השולחן, ולאפשר לכל הצדדים להבין לעומק את נקודות המבט השונות, גם בנוגע לרפורמה המשפטית וגם בנוגע לחיים המשותפים במדינה. לשם כך ניסחנו כ־25 שאלות הנוגעות למחלוקות המפלגות היום את החברה הישראלית וכן לנושאי דת ומדינה או למושגים שמרבים להשתמש בהם בימים אלה (למשל דמוקרטיה ודיקטטורה). בניסוח השאלות נעזרנו במנעד רחב של אנשים המגיעים מתפיסות עולם וממחנות שונים: חילונים ודתיים, יהודים וערבים, שמאלנים וימנים. את התוצאות נפרסם בהדרגה בימים הבאים.

לביצוע הסקר נבחר מכון "שילוב", בין היתר כי הוא אינו מבצע סקרי מנדטים ואינו עובד עבור פוליטיקאים. הקפדנו על כך מתוך רצון להגביר את אמון הציבור בסקר וכדי לנטרל טענות על הטיות פוליטיות. כל הסקרים שאנחנו מבצעים בגלובס כוללים גם את החברה הערבית.

הסקר של מכון המחקר "שילוב", בראשות ישראל אוליניק בוצע בקרב 2,001 גברים ונשים, בני 18 ומעלה, במדגם ארצי, אקראי ומייצג של תושבי ישראל, במסגרת סקר ייעודי אינטרנטי וטלפוני, באמצעות מערכת סקרים ממוחשבת, בתאריכים 21/3/23-23/3/23. הסקר האינטרנטי נעשה מתוך פאנל גולשי האינטרנט iPanel.

 

תמיכה של הנשיא יצחק הרצוג הייתה משכנעת 20% מהציבור לתמוך בפשרה, בדיוק כפי ש־20% ציינו את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, ו־20% את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ומה לגבי מנהיגי האופוזיציה, יאיר לפיד ובני גנץ נהנים משיעורים דומים - 13% בלבד. הנתח הגדול ביותר של המשיבים (51%) ציינו כי אף אחד מהאישים שלעיל לא היה משכנע אותם לתמוך בפשרה, או שאינם יודעים.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

נשיאת העליון חיות ונשיא המדינה הרצוג הם הדמויות שהוזכרו הכי הרבה פעמים על־ידי מצביעי המרכז (30% ו־29% בהתאמה). ראש הממשלה נתניהו הוזכר הכי הרבה פעמים על־ידי מצביעי הימין (33%). ובשמאל הדמות הדומיננטית הייתה נשיאת העליון חיות (29%).בסקר דומה שפרסמנו בגלובס לפני כחודשיים ציינו 29% מהמשיבים את אסתר חיות, 23% את בנימין נתניהו, 21% את הנשיא הרצוג, 11% את יאיר לפיד, ו־10% השיבו בזמנו בני גנץ .

 

בקרב המתנגדים לרפורמה, החשש העיקרי (26%) הוא שהחקיקה תדרדר את ישראל לדיקטטורה. 13% חוששים מתגובות הנלוות לחקיקה כמו קרע בעם או השלכות כלכליות, 10% השיבו כי הם חוששים שמא מטרתה העיקרית של החקיקה היא לבטל את משפט נתניהו, ו־49%, הנתח הגדול ביותר, טענו כי הם חוששים מכל הסעיפים הנ"ל.

החשש הבודד הדומיננטי ביותר בקרב מצביעי ימין (24%) במרכז (27%) ובשמאל הוא מדיקטטורה (26%).

 

28% מהמשתתפים בסקר שהגדירו את עצמם כמתנגדים לחקיקה העידו כי הסיבה העיקרית להתנגדותם היא שהם אינם סומכים על הממשלה הנוכחית. 26% מתנגדים בגלל כל סעיפי הרפורמה, 25% השיבו כי הם מתנגדים לרפורמה כמכלול אולם ייתכן שהיו תומכים בסעיף כזה או אחר בה, ו־18% טענו כי ההתנגדות נובעת מהמהירות והאגרסיביות שלה. גם בימין וגם במרכז טענו 30% מהמשיבים כי הם מתנגדים בגלל חבילת הסעיפים כולה, למרות שייתכן שהיו תומכים בסעיף ספציפי .

למענה על השאלון המלא: