האיום מתממש: מירי רגב בולמת את המטרו ומציבה אולטימטום

שרת התחבורה מירי רגב כל כך זעמה על העיכובים של נת"ע בקו האדום, עד שהצהירה על כוונתה להוציא את פרויקט המטרו מידיה. אבל באותה שעה, שרשרת של עיכובים וגרירת רגליים במיזם העצום נרשמת דווקא מצידה ומצד אנשיה.

לגלובס נודע כי כבר בחודש פברואר האחרון הונחו על שולחן השרה צווי הפקעות של מבנים בסביבת תחנות המטרו במסגרת תוכניות שני הקווים שכבר אושרו בממשלה (מתוך 3 קווים סך הכל בפרויקט) - קו M1 מגלילות דרך תל אביב, חולון, ראשון לציון, באר יעקב, רמלה, לוד, נס ציונה ורחובות וקו M3 שעובר במסלול חצי מעגלי מהרצליה, דרך נתב"ג ועד בית ים.

● ניר ברקת: "המונופולים מעלים מחירים בלי סיבה ואנחנו נדרשים לצעדים דרסטיים" | ראיון
● מנכ"ל אנרג'יאן: "כפי שהיינו הראשונים להכניס תחרות לשוק הגז הישראלי, אנחנו רוצים להיות מי שמכניסים חדשנות" 
● משרד התחבורה נסוג מפינוי התחנה המרכזית בת"א 

רגב כבר חתמה על צווי הפקעות בפרויקטים אחרים, ובהם הארכת הקו האדום לראשון לציון (יום אחרי הפרסום בגלובס על החלטתה להסיט את תקציב הביצוע שלו למימון כבישים חדשים), אך צווי ההפקעה של המטרו נותרו על שולחנה אף שצווים אלו הם דחופים ביותר. מדובר בהפקעות מסובכות של מבנים ובהם גם בתי מגורים. בשונה מהרכבת הקלה שעוברת בעיקר דרך כבישים, הקמת תחנות המטרו יחייבו הפקעה של לא מעט מבנים. בשלב הבא, יופקע גם התוואי התת קרקעי שיעבור אף הוא תחת מרקם בנוי.

אמנם יש עוד זמן עד שהעבודות יחלו בשטח, אבל הפקעה מסוג כזה דורשת שנים של היערכות. מעולם לא התמודדו בישראל עם פרויקט בסדר הגודל של המטרו - מערכת רכבות תת־קרקעית בעלות מוערכת של 150 מיליארד שקל שתעבור ב־24 רשויות מקומיות ותכלול 109 תחנות. לפי הערכות, הפיצויים מהפקעת המבנים לצורך הקמת המטרו יגיעו לעשרות מיליארדי שקלים, ומדובר במאות נכסים: כ־900 נכסים בהם כ־700 יחידות דיור והשאר מבני משרדים, מפעלים ועוד.

התנאי של רגב לקידום המטרו

רגב אף מודה כי היא בולמת פעולות הקשורות בביצוע הפרויקט. כך, במענה לשאלת גלובס על העיכוב בחתימה על צווי ההפקעה, נמסר מלשכתה כי "שרת התחבורה והבטיחות בדרכים הנחתה את גורמי המקצוע להמשיך את פעולות תכנון המטרו, לאור תקציבי עתק שהוקצו בעבר, ואולם בכל הקשור לעבודות הביצוע, הנחתה השרה שלא לקדם פעולות לביצוע עד לגיבושה ותקצובה של תוכנית לחיבור מדינת ישראל מהצפון לדרום. משרד התחבורה בראשות השרה יעמוד על ההשקעה בתשתיות תחבורה לא רק במטרופולין תל אביב, אלא בכל רחבי מדינת ישראל ושם לו כיעד את חיבור מדינת ישראל כולה, מצפון ועד דרום, באמצעות תשתיות תחבורתיות מודרניות ומתקדמות".

אמנם לא ברור אם עיכוב צווי ההפקעות נכלל בקטגוריות ה"ביצוע" אותה בולמת רגב במכוון, אבל ברור שבלעדיהם לא ניתן יהיה לבצע את הפרויקט. לעומת זאת, התשתיות התחבורתיות "המודרניות והמתקדמות", אותם מבקשת רגב לתקצב לפני שתסיר את הסכר, עוד רחוקות. בתקציב המדינה שעבר רק בשבוע שעבר, מיזם הרכבת מקרית שמונה לאילת קיבל תקציב של כ־200 מיליון שקל לתכנון בלבד, בזמן שאומדן העלות של הפרויקט עומד על 60 מיליארד שקל. בהתחשב בעובדה שמדובר בתקציב דו־שנתי, לא ברור כיצד ומתי תסיר רגב את האולטימטום שעומד בדרכו של הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות המדינה.

גם ברכבת הקלה רגב הייתה מכשול

זו לא הפעם הראשונה שרגב מסרבת לחתום על צווי הפקעה במיזמי תחבורה גדולים. בעבר, שרת התחבורה סירבה לחתום על הפקעה של מבנים בשכונת כפר שלם בתל אביב במסגרת תוואי הקו הסגול - חרף הפצרות הייעוץ המשפטי לממשלה, אנשי משרדה ואנשי האוצר. העיכובים הובילו לדחייה בהכרזת הזוכים במכרז לביצוע השלב השני של הפרויקט. בסופו של דבר מעטפות המכרז נפתחו וזוכים הוכרזו רק אחרי שרגב סיימה את תפקידה במשרד והמבנים פונו.

כרוניקה של גרירת רגליים בפרויקט הענק

הדבר מצטרף לגרירת רגליים כללית בפרויקט המטרו. מאז נכנסה רגב לתפקידה לפני כ־5 חודשים ועדת האיתור לתפקיד מנהל רשות המטרו - הגוף הרגולטורי המוביל של המיזם - עדיין לא התכנסה ומועמדים בכירים נותרו תלויים וממתינים (אם מועמדותם עוד רלוונטית בכלל). בין היתר מדובר בסגן הממונה על התקציבים בתחום הנדל"ן צחי דוד, מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר דלית זילבר, איתי חוטר שכיהן כסמנכ"ל כלכלה במרכז השלטון המקומי ובועז צפריר לשעבר מנכ"ל רכבת ישראל ונוספים. בהקשר הזה נמסר מלשכת השרה כי "בימים אלה מתנהל המשרד מול הנציבות לצורך קביעת הרכבה של ועדת האיתור, במטרה לכנסה בהקדם לבחירת ראש רשות המטרו".

וזה לא הסוף. מעל רשות המטרו, למשל, אמורה לקום ועדה מנהלת עם נציגים ממשרדי התחבורה והאוצר שידונו באירועים חריגים בפרויקט. אלא שזו לא התכנסה, גם לאחר שפורסם בגלובס לדוגמה על חברות זרות ששוקלות מחדש את המשך דרכן במכרזים על ביצוע המטרו, בין היתר בשל התבטאויות רגב על המיזם, העתקת הפרויקט מנת"ע לחברה אחרת והרפורמה המשפטית. בשלב זה, ייתכן שגם העיכוב בצווי ההפקעה היה עולה לדיון בוועדה המנהלת, לו הייתה מתכנסת.

עניין נוסף שעומד בדרכו של פרויקט המטרו הוא זהות החברה המבצעת. בעקבות ניסיונה של רגב להפקיע את המיזם מחברת נת"ע, והתנגדותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' למהלך, השרים אמורים היו לדון בנושא במטרה להגיע להסכמות - אלא שבחלוף שלושה שבועות עדיין לא התקיימו שיחות בנושא. גם הדיונים על חוק המטרו עצמו, שעוסק בתקצוב הענק של הפרויקט, מתארכים מעבר להערכות המוקדמות.