שוק הדיור | פרשנות

השיטה הכי שחוקה והכי כושלת לטיפול במשבר הדיור חוזרת

ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון החליטו לעזור ל"מוכרים המסכנים", שמתמודדים בשנה האחרונה עם הרבה פחות ביקוש בעקבות עליית ההיצע והריבית • לכן קבינט הדיור מתכנס היום לאשר מענק של 50 אלף שקל למי שיקנה דירה בפריפריה • גם אם מתעלמים מקהל היעד המגזרי של התוכנית, קשה להתעלם מכישלונות של תוכניות דומות בעבר

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף / צילום: יוסי זמיר
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף / צילום: יוסי זמיר

מענקי הפריפריה לרוכשי דירות חוזרים. קבינט הדיור מתכנס היום (ג') לאשר הצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף לחלק 50 אלף שקל למי שיקנה דירת יד שנייה עד מחיר של 600 אלף שקל. 

נקבעו יעדי תכנון, מחיר המינימום במכרזים ירד דרמטית: ההחלטות של קבינט הדיור 
"הצפון הישן" של תל אביב מוביל בהיצע הדירות החדשות למכירה | בדיקת גלובס
מתי ניתן לחייב בהיטל השבחה רטרואקטיבית?

כי מישהו צריך לעזור למוכרים המסכנים, שמתמודדים בשנה האחרונה עם הרבה פחות ביקוש בעקבות עליית ההיצע והריבית. וגם כי אם שיטת ההגרלות לדירות מסובסדות ממשיכה משום מה להתגלגל פה, על חשבון הציבור כולו ולטובת מתי מעט מאושרים, אז למה לא לחזור גם לשיטה הממשלתית הכי שחוקה והכי כושלת לטיפול במצוקה וביוקר הדיור של האזרחים?

בבנק ישראל ובמשרד האוצר כבר התעייפו מלהסביר מדוע מדובר בשיטה כל-כך פופוליסטית וכושלת. כמה התעייפו? כבר לפני 20 שנה בדיוק, בשנת 2003, בדקו כלכלני בנק ישראל את יעילות תוכנית שר השיכון אנטולי שרנסקי, שהעניקה 50 אלף שקל לרוכשי דירה בפריפריה.

מסקנתם הייתה חד-משמעית: התוכנית הביאה לזינוק במספר העסקאות, אך כדרכו של ביקוש עולה, היא "גרמה לעלייה ניכרת במחירי הדירות", גלגלה את ההטבה לכיס המוכרים, ו"בממוצע לא היטיבה את מצבם של הרוכשים".

באוצר גם הוכיחו כי העלייה הדרמטית במכירות באותן ערים - אולי יעד נכון וטוב כשלעצמו - גם היא הייתה בעירבון מאוד מוגבל, שכן היא התעלמת מירידה חדה במכירות לפני המבצע (בצפייה לקיומו) וירידה גדולה אחריו.

לא להפריע לפופוליזם לנצח את ההיגיון

גם בשנת 2015, כשירושלים עניינה לפתע את הפוליטיקאים שלנו, והם החליטו לחלק מענקים לסטודנטים ששכרו דירות בעיר, בנק ישראל בדק ומצא כי הסיוע התגלגל כצפוי לבעלי הדירות. שכר הדירה במרכז העיר טיפס ב־4%־7%. וגם זה לא הפריע לפופוליזם להמשיך לנצח את ההיגיון.

הניסיון האחרון היה בדצמבר 2020. רגע לפני נפילת עוד ממשלה, הצליח שר השיכון דאז יעקב ליצמן להעביר תוכנית מענקים בגובה 100 אלף שקל לרוכשי דירות עד לגובה של 700 אלף שקל.

כדרכם בקודש, הפוליטיקאים לא דיברו חלילה על הטבה מגזרית אלא גאוגרפית, אף שלכולם היה ברור מי הציבור הגדול שקונה דירות שיכון ישנות בערי הפריפריה כמו דימונה או בחצור הגלילית. וזאת אף שלכולם גם היה ברור ששום תוכנית מענקים קודמת לא חילצה את הפריפריה מחוסר האטרקטיביות שלה.

אלא שאז, לצערו של ליצמן ואף שהתוכנית כבר אושרה בממשלה, העובדה שהיא תוקצבה ב-17 מיליון שקל בלבד, כלומר הטבה מגוחכת ל-170 דירות, אפשרה למשרד האוצר (ובעיקר ליועץ המשפטי אסי מסינג) להפיל את המימוש בשאלת הזכאות והקריטריונים.

אז עכשיו הגענו לסיבוב נוסף. כמובן בלי שום דיון של אנשי מקצוע, אלא רק של כמה פוליטיקאים מנוסים שחייבים לזרוק כמה עצמות לקהל יעד מאוד ברור.