סמוטריץ' התחייב להציג מתווה לפיצוי ומענקים בתוך 48 שעות

דיון סוער בוועדת הכספים: גפני קרא לנגיד להוריד ריבית; סמוטריץ' הותקף ע"י ראשי רשויות מקומיות ונציגי בעלי העסקים, והכריז: "קיבלנו החלטה על מענק מיידי בסדר גודל של 80 מיליון שקל למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ולפיצוי"

בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים בעקבות הלחימה, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בצלאל סמוטריץ' בוועדת הכספים בנושא הערכות הממשלה למתן פיצויים בעקבות הלחימה, היום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע הבוקר (ב') לכנסת, להשתתף בדיון שערכה ועדת הכספים בנושא היערכות הממשלה למתן פיצוי בעקבות הלחימה.

בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי הוא פונה לנגיד בנק ישראל "פשוט שיוריד את הריבית". במקביל, הוא הדגיש, "אני מבקש ממנהלי הבנקים שהם יוותרו על תשלומי ריבית על הלוואות. העלאת הריבית הייתה בגלל האינפלציה, והמציאות השתנתה". 

הנגיד הציע סיוע פרטני וזכה למקלחת קרה מסמוטריץ' ומגפני 
דחיית תשלומי הלוואות ללא ריבית ועמלות: מתווה בנק ישראל לבנקים
מתגבור מערכת הבריאות ועד הקלות לעצמאים: אלה הצעדים שהאוצר מתכנן 
משרד האוצר מציג: כאוס ניהולי ומאבקים פוליטיים בזמן מלחמה 

בנק ישראל פרסם בתחילת השבוע כי הגיע להבנות מול הבנקים, שכוללות הקפאת ריבית רק לנפגעי "המעגל הראשון" - תושבי העוטף, מגויסי מילואים ומשפחות של הרוגים או נעדרים. לדברי גפני, "במציאות לכל אחד מהבנקים יש תוכנית אחרת. נגיד בנק ישראל הכין תוכנית, אבל אני לא מרוצה ממנה".

הדיון הפך לסוער, כאשר ראשי רשויות מקומיות ונציגי בעלי העסקים צעקו על שר האוצר כי הם אינם מקבלים מענה הולם מצד הממשלה לשיקום בעת הלחימה. סמוטריץ' פתח את דבריו בהודאה בכישלון הממשלה. לדבריו, "במבחן התוצאה נכשלנו. המדינה חייבת לספק תמיכה וביטחון לאזרחיה, ובזה לא עמדנו". 

מענק מיידי בסדר גודל של 80 מיליון שקל

בהמשך, סמוטריץ' התייחס לפעולות משרד האוצר לתמיכה במשק בעת המלחמה: "בצד הכלכלי, בשמחת תורה פתח משרד האוצר את החמ"ל שלו, כדי לאפשר לצה"ל לעבוד באפס בירוקרטיה ומגבלות. המשכנו בתמיכה בכל משרדי הממשלה, שהמטרה היא לעבוד, לסגור מעגלים ולתת מענה למשרדים. מהר מאוד עלו הצרכים מהשטח, וכל צורך קיבל מענה. מס רכוש - כ-200 איש ירדו דרומה, נתנו מענה, יש כבר מקדמות, זו מערכת שעובדת טוב, וצריך לוודא שהיא ממשיכה לעבוד טוב. יש עין גם על הצפון, בתקווה שלא נצטרך.

"קיבלנו החלטה על מענק מיידי בסדר גודל של 80 מיליון שקל למי שפונה מהבית, בלי קשר לנזקים ולפיצוי. הפינוי אינו בעיה כלכלית, יש כסף לפינוי. זו לא החלטה של כסף, זו החלטת מדיניות שנגזרת מהרבה מאוד שיקולים. נתנו גם מענקים ראשונים לעיריות מתוך הבנה של הצורך".

סמוטריץ' הדגיש כי בקרוב יפורסם מתווה כלל-ארצי, אשר ייתן מענה לצורכי כל התושבים ובפרט לתושבי הדרום. "תנו לנו 48 שעות, ונצא בצורה מסודרת עם מתווה", אמר. 

ראש עיריית אשקלון: אנחנו חלק מהעוטף

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, התפרץ לדברי השר וקרא לפנות את התושבים שנותרו ללא מיגון באופן מיידי. בהמשך קרא גלאם להכריז על אשקלון כיישוב ספר בכדי שתוכל לספק את הסיוע הנדרש לעיר. לדבריו, "אשקלון היא חלק מהעוטף לצערי. העסקים סגורים, עיר רפאים, הפסדים של מאות מיליוני שקלים. אם משרד הביטחון נתן אישור, ואומרים לי שהאוצר לא מאשר? מה אני יכול לעשות עם 60 מיליון שעלות הפינוי היא 300 מיליון?".

סמוטריץ' הדגיש כי המשרד פעל לפי סדר עדיפות: "המערכת נרתמה קודם כל למאמצי הלחימה, אחר-כך לניצולים מהטבח, אחר-כך למעגל הרחב יותר של עוטף עזה".

סמוטריץ': "האתגר של כולנו - מינימום בירוקרטיה מסובכת"

בנוסף להשתתפותו בוועדת הכלכלה, פתח היום השר סמוטריץ' את ישיבתה הראשונה של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה, "הקבינט האזרחי" שבראשו יעמוד, כפי שהוחלט אתמול על ידי הממשלה. שר האוצר אמר בפתח הישיבה כי "אין שום מגבלת תקציב על דרישות צה"ל וכלל מערכת הביטחון למטרות המלחמה, ובדיוק באותו האופן גם לגבי סיוע למשפחות הניצולים מהטבח בדרום הארץ: שום הגבלה תקציבית ושם מחסום בירוקרטי".

"אנחנו מגבשים סדר עדיפויות תקציבי חדש", הוסיף השר, "עוברים עם מסרק על כלל התקציבים שאינם חיוניים לתמיכה במאמצי הלחימה ולתמיכה באזרחים ולתפקוד הרציף של המשק. אני מאמין שבהתגייסות מלאה של כולנו, נוכל לתת את הגב ללוחמים בחזית".

סמוטריץ' הגדיר שלוש משימות עיקריות של הקבינט האזרחי: הבטחת רציפות תפקודית של כלל מרכיבי המשק והממשלה בתקופה זו, אותה הגדיר סמוטריץ' כשגרת חירום ואמר: "אנחנו הולכים כנראה לשגרה ארוכה כזו"; טיפול בניצולי הטבח ושיקום שלהם; מתן מעטפת תמיכה וסיוע למשק ולכלכלה בזמן מלחמה.

"אנחנו בונים בשעות אלו את המערכת שבמסגרתה כל זה יעבוד", המשיך שר האוצר. "נבנה מערכת מאוד ברורה ומסודרת. כל שר במשרדו ובתחומי סמכותו ואחריותו עובד, ואני משוכנע שכולם כבר עשו את המעבר משגרה לחירום. לא ניקח מהם אחריות, איננו רוצים להפריע ולהוסיף בירוקרטיה. המטרה שלנו היא לייצר תמונת מצב כוללת ולפתור סוגיות שיצופו, לייצר מנגנון מהיר לקבלת החלטה - ובחזרה מטה לביצוע, אל המשרדים. אנחנו מאוד משתדלים לעשות הכול במעגלים קצרים, יעילים ומהירים, עם מינימום בירוקרטיות מסובכות, וזה אתגר של כולנו".