חמאס ירה יותר לראשון לציון ופחות לתל אביב. אלה הסיבות

מאז הכניסה לעזה, קצב הירי על גוש דן הצטמצם, בעוד שבאזור השפלה נותר יחסית גבוה • ההסבר, לדברי מומחים במערך האווירי, הוא הטווח המוגבל של הרקטות והקושי של חמאס לשגר מצפון הרצועה, שנמצאת ברובה בשליטת צה"ל • מה הם צופים שיקרה בהמשך?

שיגורי רקטות מתוך עזה לעבר ישראל / צילום: ap, Mohammed Dahman
שיגורי רקטות מתוך עזה לעבר ישראל / צילום: ap, Mohammed Dahman

הירי למרכז הארץ הלך ופחת בשבועיים וחצי האחרונים באופן משמעותי בהשוואה לתחילת המלחמה. עם זאת, להוציא ימים בודדים, הירי לשפלה נותר יחסית גבוה בהשוואה לגוש דן: מאז תחילת חודש נובמבר נשמעו בגוש דן 98 אזעקות, לעומת 134 באזור השפלה. יש לציין כי בשבועות הראשונים למלחמה, לפחות עד לכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה, מספר האזעקות בין שני האזורים היה כמעט זהה. 

מעדיפים לירות רחוק: אזור השפלה עקף את עוטף עזה בכמות האזעקות
הנתונים מגלים: הירי מכיוון חיזבאללה מתגבר. זו הסיבה
מקלט, ממ"ד או חדר מדרגות: איפה הכי בטוח בזמן אזעקה
טילים מצפון קוריאה, מרוסיה ומאיראן: מומחים מנתחים את ארסנל הנשק של חמאס

אז מה השתנה? לדברי תא"ל (במיל') צביקה חיימוביץ', לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בצה"ל, "לפאג'ר 5 (הטיל שמשוגר למרכז הארץ, ע"א) יש טווח של עד 75 ק"מ. באזורים בהם צה"ל נמצא ושולט כעת, בהם צפון הרצועה, חמאס מתקשה לשגר ונאלץ לעשות זאת בעיקר ממרכז ומדרום עזה. כך הארגון למעשה 'מפסיד' מרחק. במצב כזה ראשון לציון בטווח, ותל אביב לא". 

 

ואכן, המרחק האווירי מנוסייראת שבמרכז הרצועה לתל אביב הוא כ־80 ק"מ, כחמישה ק"מ יותר מהטווח המקסימלי של רקטת הפאג'ר 5. לעומת זאת, המרחק מנוסייראת לראשון לציון הוא כ־70 ק"מ. כלומר, בטווח של הרקטה. "גם במבצע 'צוק איתן', הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועה חייבה את חמאס לשגר מדרום עזה, ובהתאם היקף הירי פחת", אומר חיימוביץ'. 

"הצבא חשף והשתלט על מטולי רקטות ומחסני משגרים; גבעתי לדוגמה, חשפו מוצב עם שני משגרים ו־20 רקטות שהוסתרו בתוך מבנה, ומכוונים צפונה", אומר חיימוביץ'. "יכולת האש היומית של חמאס ירדה, והיא הרבה פחות מדויקת, רקטות רבות נופלות כעת בים. הם עברו למצב שהם נרדפים. גם כמות התחמושת שבידי הארגון הצטמצמה, ושיגורי הפאג'רים הם בעיקר מעמדות נייחות, ובהם צה"ל פגע".

לא למהר לשמוח

עם זאת, בידי חמאס יש עדיין את היכולת לירות לגוש דן, כפי שקרה בימים האחרונים. "חמאס יכולים להגיע גם לחדרה, היכולת הזאת קיימת בארסנל של הארגון", אומר יוסי דרוקר, לשעבר בכיר בחברת רפאל, שזכה בפרס ביטחון ישראל על חלקו בפיתוח מערכת כיפת ברזל. "זה פשוט כנראה יקר יותר מבחינתם. אין סיבה שתהיה אופוריה בתל אביב".

כך לדוגמה, רקטות מסוג R-160 מסוגלות להגיע לטווח ארוך יותר. כמו כן, היכולת של חמאס לירות מצפון הרצועה ככל הנראה עדיין קיימת, אך כנראה בעצימות נמוכה יותר והסיכון למשגרים גבוה יותר.

"יש עוד תחמושת"

הסבר נוסף לירידה בקצב הירי מעזה נוגע גם לניהול האש על־ידי חמאס. בראיון שנערך בגלובס עם הילה חדד, שהייתה שותפה בכירה בפיתוח מערכת כיפת ברזל, היא טענה כי "קצב הירי מתכנס משום שהם מבינים שאנחנו באירוע משמעותי יותר מהסבבים הקודמים".

חיימוביץ' מוסיף על כך כי "חמאס לא רוצה ולא יכול לשגר מעבר למה שהוא יורה כעת. הארגון מסתכל על מלחמה ארוכת־טווח".

עוד אומר חיימוביץ' כי יכולת השיגור של חמאס לא תסתיים בקרוב: "נגיד שחמאס התחיל עם כ־50 אלף רקטות וירה כ־10,000, ונגיד שהצלחנו להשמיד עוד 10,000 רקטות - זה עדיין אומר שהוא יכול להמשיך בקצב הזה עוד חודשיים־שלושה. יש לו עוד תחמושת רבה בידיו. זה בסוף משחק במספרים.

"קשה להיכנס לראש של חמאס, כי לא ברור כמה מערכי הפיקוד והשליטה שם עובדים בימים אלה, כי הם נפגעו משמעותית על־ידי צה"ל. ככל הנראה הקשר שלהם התנתק בחלקו, והמציאות של השבוע האחרון היא שונה בהחלט מתחילת המלחמה".