התאחדות הקבלנים פוצצה את הדיונים עם האוצר אודות הדרכים לשקם את הענף

לגלובס נודע כי חלק מההחלטה של התאחדות הקבלנים להפסיק את הדיונים עם משרד האוצר, נובע מכך שהתבקשו לדבריהם להוריד את מחירי הדירות, "תוך אי הבנה מוחלט של הענף"

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, ''משרד האוצר מתנהג מולנו בצורה לא רצינית'' / צילום: כדיה לוי
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו, ''משרד האוצר מתנהג מולנו בצורה לא רצינית'' / צילום: כדיה לוי

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו הודיע, כי נציגי ההתאחדות לא יוסיפו לפגוש נציגים מהאוצר, שנועדו לשקם את ענף הבנייה, בעקבות המלחמה. "משרד האוצר מתנהג מולנו בצורה לא רצינית. לדיונים שנערכים איתנו ובוועדות הכנסת הם שולחים את מספרי שלוש, ארבע וחמש באגף התקציבים; שר האוצר מסרב להיפגש איתנו, ומהפגישות שנערכו ביננו לבינם לא יצא כלום", אמר סרוגו לגלובס. לגלובס נודע עוד, כי חלק מההחלטה לפוצץ את הדיונים נובע מהגישה שזיהו בהתאחדות אצל האוצר, שבודק את מדיניות הדיווידנדים שלהם ודורש מהם להוריד את מחירי הדירות, "תוך אי הבנה מוחלט של הענף", אומר סרוגו.

אי הוודאות בשוק הנדל"ן: "מי שזכה במכרז במחיר גבוה מנסה לבטל"
משכנתאות בהיקף 5.5 מיליארד שקל נלקחו בנובמבר - 21% יותר לעומת אוקטובר

בשבועות האחרונים התנהלו מספר פגישות בין נציגי משרדי האוצר והשיכון עם נציגים מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, בניסיון לגבש פתרון לבעיות הקשות שמהן סובל ענף הבנייה בתקופה האחרונה, ואשר מאוד הוחרפו עם תחילת המלחמה. 

בין הבעיות: הריביות הגבוהות ומצוקת כוח האדם

בעיות היסוד שגורמות למצוקה אצל הקבלנים הן הריביות הגבוהות, שמייקרות עבורם את עלויות הליווי, ומורידות את הביקושים לדירות שהם מקימים; מצוקת כוח אדם חמורה שממנה סובל הענף הזה החלה זמן רב לפני פרוץ המלחמה, אך המדינה מפעילה מכסות של יבוא כוח עבודה זר, והביורוקרטיה סביב הנושא כבדה מאוד ויקרה מאוד. 

המלחמה החמירה מאוד את המצוקות, שכן הציבור שעוד קודם לכן צמצם מאוד את רכישת הדירות שלו, הקטין אותן עוד יותר; עשרות אלפי עובדים פלסטינים מנועים מלשוב לעבודתם, וכך נותרו קבלנים, במיוחד קטנים, ללא עובדים כלל; עלויות הבנייה עלו מאוד בתקופה האחרונה ומקשות אף הן, והמלחמה מקשה עוד יותר על היזמים והקבלנים לעמוד במחירי הקרקעות. 

כאמור, עד כה התקיימו מספר פגישות בין הצדדים, אך ללא התקדמות כלל. כפי שפורסם בגלובס, באוצר חושדים בקבלנים, כי הם מעוניינים לסייע להם באמצעות גיבוש צעדים שיבלמו את ירידות המחירים שנרשמו באחרונה. כפי שפורסם בגלובס, באוצר כועסים על התנהלות חברות הנדל"ן, שבתקופת הגאות בענף, חילקו דיווידנדים במאות מיליוני שקלים (ב-2021 הם חצו את רף המיליארד שקל), ועתה הם מחזיקים במלאי שיא של דירות לא מכורות שעובר את ה-60 אלף, אך לא ממהרים להוריד את מחיריהן. 

עיקר הבעיות מצויות בחברות יזמיות קטנות

לגלובס נודע כי דברים ברוח זו נאמרו לנציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, במסגרת מספר פגישות שנערכו עם נציגי האוצר ומשרד הבינוי והשיכון. נציגי הקבלנים טוענים, כי עיקר הבעיות מצויות בחברות יזמיות קטנות ובחברות שפועלות בתחום התשתית, וכי הם מנועים להוריד מחירי דירות מעבר לרף מינימום מסוים, שנקבע בחוזה הליווי שלהם עם הבנקים המלווים, ולכן טענות האוצר אינן רלבנטיות. 

סרוגו טוען, כי השימוש בטיעונים הללו מעיד על אי הבנה מצד האוצר את ענף הבנייה, ועל מיסמוס הדיונים, ואולם הוא מוסיף, כי העדרם מהדיונים של נושאי תפקידים בכירים באוצר, ובראשם השר - הוא הבעייתי יותר: "זה מראה לך את הגישה", הוא אומר. "בדיונים בוועדות הכנסת על מתווה הפיצויים לקבלנים, במיוחד הקטנים, שנמצאים בבעיה קשה מאוד, משום שאין להם את העובדים הפלסטינים הגעתי לשם וראיתי את מספרי ארבע וחמש באגף התקציבים. זה מראה, שהם בורחים מכל קבלת החלטות ומכל דיון ואנחנו לא מוכנים לדיוני סרק עם האוצר, שכל תפקידם זה למרוח אותנו". 

בנקודות מסוימות קיימת אי הסכמה יסודית בין הצדדים. אחת הראשיות שבהן היא הצעת ההתאחדות להוריד את מס הרכישה על משקיעים ל-5%, כפי שנעשה לפני 3 שנים על ידי שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ. באוצר מתנגדים לכך נחרצות וטוענים שמדובר בצעד שיעלה את מחירי הדירות. 

סרוגו טוען, כי הצעד הזה לא יעלה את מחירי הדירות, משום שמשקיעים רוכשים דירות מוזלות בפרי סייל ומשום שהוא יתרום לגידול בהיצע הדירות, שכן יזמים שייהנו מהביקושים הגדלים, יתחילו ליזום פרויקטים חדשים. 

בנקודות אחרות ובראשן מצוקת העובדים, דווקא קיימת הסכמה רחבה בין הצדדים, אך סרוגו טוען, כי "הם לא עושים שום דבר לקדם את זה. ראשוני העובדים יגיעו בינואר, וזה בעקבות החלטה שהתקבלה באוקטובר. אז יגיעו 5,000 או 10,000 עובדים. זו טיפה בים. צריך להביא לכאן עוד 80 אלף עובדים זרים ולפי הקצב שלהם זה ייקח עד סוף השנה הבאה. איך אנחנו יכולים להחזיק מעמד, כשאין לנו עובדים? צריך כאן התערבות של שר האוצר וראש הממשלה. אי אפשר להסתפק ברגולציה הרגילה. צריך לשנות מהיסוד את הגישה, וכרגע משרד השיכון נלחם לבד בנושאים הללו. במקומות רבים שנת הלימודים הבאה של ספטמבר 2024 לא תפתח בזמן, כי לא מקימים עכשיו את בתי הספר. הם פשוט לא מבינים מה שהם צריכים לעשות. מיום תחילת הממשלה הנוכחית - אין תוכנית דיור. אין. ואחרי כן מתפלאים למה מחירי הדירות לא יורדים?".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "משרד האוצר מבצע עבודת מטה רחבה כדרך קבע בנוגע לשוק הדיור בישראל, ובפרט ביחס למצב כיום. העבודה המקצועית מתבצעת על בסיס הנתונים הכלכליים במשק ולא לפי היקף הלחץ התקשורתי.

"במסגרת תהליכי העבודה, המשרד מקיים שיח עם כלל הגורמים הרלוונטים בשוק, ובהם קבלנים רבים, מהתאחדות ומחוצה לה, וגורמי מימון רבים.

"המשרד גיבש וקידם, בשיתוף פעולה בין ממשלתי מלא, מספר רחב של פעולות סיוע לשוק ובהם מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף, תקצוב הכשרות לעובדים בענף הבנייה, תכנית הסיוע לקבלנים במסגרת תכנית הסיוע המשקית, הרחבת המכסות לעובדים זרים ועוד".

מלשכת שר האוצר סמוטריץ' נמסר, כי לא ידוע להם על כל ניסיון לקיים פגישה בין ההתאחדות לבין השר.