חסאן טואפרה: "החברה הערבית עוברת שינוי, אולי לא מדובר ומוצג מספיק - אבל קיים, ומשפיע על המשק בכללותו"

"החברה הערבית עוברת שינויים משמעותיים בעשור האחרון, והנתונים מציגים תמונת מצב מגמתית ועקבית. שיעור הילודה ירד משמעותית, ואף נמוך יותר מאשר בחברה היהודית, הזכאות לבגרות זינקה - ומדובר על נתון דרמטי שלא קרה במשך הרבה עשורים - וכך גם מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה. ההכנסה של כל משפחה ערבית גדולה יותר, הפעילות המשקית גדלה, וזה מוביל לכלכלה הוגנת ומשלבת, בתהליך שמחלחל לכל האוכלוסייה. זהו שינוי שאולי לא מדובר ומוצג מספיק, אבל קיים ומשפיע על המשק הישראלי בכללותו".

כך אמר היום (ג') חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס המתקיימת במרכז הכנסים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. 

● ועידת ישראל | הנגיד קורא לבצע שינויים בתקציב ועוקץ את שר האוצר: "השווקים מסתכלים עלינו, הם רוצים לראות אחריות"
● ועידת ישראל | מנכ"ל הפניקס, אייל בן סימון: "כלכלה חזקה תלויה בשיתוף עמוק יותר של המגזר העסקי בכל שלבי ההחלטות"
● ועידת ישראל | יו"ר בנק הפועלים, ראובן קרופיק: "תקציב המדינה לא נבנה על סמך רציונל כלכלי אלא אינטרס פוליטי"

בהרצאתו הציג טואפרה במספרים את השינוי שעוברת החברה הערבית בשנים האחרונות: שיעור הפריון ירד מ־3.51 ילדים בממוצע למשפחה ב־2010, ל־2.97 ילדים בממוצע ב־2022; שיעור הזכאים לבגרות עלה מ־47.7% ל־70%; ומספר הסטודנטים באקדמיה זינק מ־23 אלף סטודנטים ערבים ב־2010 ל־67 אלף ב־2022.

טואפרה ציין בהרצאתו כי תוכנית החומש לחברה הערבית הייתה ב־2022 להחלטת הממשלה עם שיעור הביצוע הגבוה ביותר מכלל ההחלטות, 68%, אך הדגיש: "השאיפה היא להיגמל מתוכניות החומש ומתקציבים ממשלתיים שמשקיעים ביישובים הערביים. אנחנו רוצים לשלב יותר הייטק ביישובים הערביים, להשתלב בפריון העבודה ברמה הגבוהה, וכך ליצור חברה משגשגת, שפחות נתלית בתקציבי הממשלה".

"הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית היא גוף שלא מבצע בעצמו, אלא מתכלל", הוסיף. "אנחנו מנסים ליצור גיוון סביב שולחן העבודה שלנו, כי האנשים שחושבים על הפתרונות צריכים להגיע מכל הכיוונים, ואנחנו מחויבים לזה. אנחנו פועלים ליצירת אמון, שכן התחלנו מנקודה נמוכה מאוד מבחינת האמון בין הממשלה לבין החברה הערבית, ובין היתר אנחנו מקדמים שירותים ויוזמות שבמשך שנים לא הוקצו לחברה הערבית ולא היו קיימים ביישובים - כולל אפילו פתיחת קו אוטובוס ראשון ביישוב מסוים, וחיזוק של המוסדות הציבוריים, שהם חלק מזרועות השלטון. כדי להצליח במשימה שלנו, אנחנו חייבים לספק מעשים".

"7 באוקטובר זיעזע את כולנו"

טואפרה הציג גם נתונים באשר ליחסי החברה היהודית והחברה הערבית בישראל, על רקע האירועים הקשים בעוטף עזה, שהחלו את מלחמת "חרבות ברזל". "7 באוקטובר הגיע לחיינו בצורה מטלטלת מאוד", הוא סיפר. "האירועים זעזעו את כולנו, גם ברמה האישית וגם בעמדות אחד כלפי השני".

על־פי נתונים שהציג, מתוך מחקר של הארגון החברתי־אקדמי אקורד, הן בחברה היהודית והן בחברה הערבית מרגישים יותר פחד מאז 7 באוקטובר, בהשוואה ליולי 2021 - לאחר מבצע "שומר חומות" וההתפרעויות בערים המעורבות. בכל אחת מהחברות עלה מדד השנאה כלפי החברה השנייה, ואילו בעוד בחברה היהודית עלה השיעור של אלה המתכוונים להחרים עסקים ערביים, וירד שיעור האמפתיה כלפי החברה השנייה - בחברה הערבית, על־פי המחקר, קרה הדבר ההפוך: פחות אנשים מתכוונים להחרים עסקים יהודיים, ושיעור האמפתיה כלפי החברה היהודית עלה.

"איך מתקדמים מכאן?", שאל טואפרה לסיכום. "חייבים לעבוד על תחושת הפחד. היא משתקת ולא מאפשרת לייצר תהליכים. הפחד לגיטימי וקיים, וזה הדבר הראשון שצריך לטפל בו. הדבר השני שצריך לטפל בו הוא האמון, וזה צריך להגיע גם מכיוון הממשלה וגם מכיוון המגזר הפרטי, הן כלפי החברה היהודית והן כלפי החברה הערבית. עוד חייבים להמשיך ולייצר הזדמנויות, בעיקר עבור הצעירים בחברה הערבית. כפי שייצרנו הזדמנויות בעשור הקודם, בין היתר ברשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, יש לייצר הזדמנויות נוספות גם עבור הדור הבא".

 *** גילוי מלא: ועידת ישראל לעסקים נערכת בשיתוף בנק הפועלים והפניקס, בחסות מטא, שופרסל, בז"ן, אמדוקס, פאגאיה, אנרג'יאן, MSCI, סיסקו וקרן ינאי, ובהשתתפות מקורות, חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד ורשות החדשנות