קבלן שיפוצים התרשל, ופועל בניין נהרג. גם בעלי הדירות ישלמו פיצוי ליורשים

הכותב הוא מומחה לדיני ביטוח ונזיקין

עובדות המקרה: גבר בן 28 הועסק כפועל בניין בפרויקט לבניית תוספת מרפסת וחדר בבניין ברחוב יהודה הנשיא 30 בעיר מודיעין עילית. בתאריך 8.1.17 נהרג הפועל לאחר שנפל מקומה רביעית בזמן העבודות. יורשיו הגישו תביעת נזיקין נגד הקבלן הראשי, נגד חמישה בעלי הדירות ונגד גורם נוסף שערך את הבקשה להיתר לביצוע העבודות.

● המכרז שמגלה את האנומליה של חיפה. כמה תעלה דירה ליד הים?
● נתונים חדשים מגלים: מחירי השכירות בתל אביב בירידה, במיוחד באזורים האלה

לטענת התובעים, העבודות בוצעו ברשלנות חמורה, ובין היתר לא סופקו אמצעי בטיחות (עבודה בגובה ללא קסדות וללא מעקה), לא בוצעו הדרכות בטיחות, לא היה באתר ממונה בטיחות, ולמעשה לפועל לא הייתה כל הכשרה לעבודה, והקבלן אינו קבלן רשום.

הקבלן בחר שלא להגיש תצהיר או כל ראיה מטעמו ואף לא הגיש סיכומים בתום ההליך, על אף שבא־כוחו לקח חלק בדיון ההוכחות וחקר את העדים מטעם הצדדים האחרים.

התרשלו בבחירת קבלן

באשר לאחריות עורך הבקשה להיתר הבנייה, נטען כי הוא היה יכול למנוע את התאונה לו היה מסב את תשומת־לב בעלי הדירות לכך שאין באתר מנהל כשיר או מפקח צמוד. בנוסף, נכתב כי היה עליו להסב את תשומת־לבם לעובדה שאין מדובר על קבלן רשום.

מנגד, בכתב ההגנה של הקבלן, צוין כי אדריכלית היא זו שטיפלה בבקשה להיתר הבנייה אל מול עיריית מודיעין, וכי הוא אינו אחראי בשום אופן על הבטיחות באתר, אלא רק חתם על הבקשה להיתר והגיע לאתר לזמן קצר על־מנת לבדוק את כמות הברזל - עבודה שאין לה קשר לתאונה, מכיוון שהתאונה אירעה לאחר שיציקות הברזל באתר הסתיימו.

בנוגע לבעלי הדירות בפרויקט, התובעים טענו כי הם אלה שיזמו את ביצוע העבודות, והם אלה שהתקשרו עם הקבלן. בנוסף, נטען כי הם היו עדים להתרשלות הקשה שבניהול האתר באופן לא בטיחותי, אך לא עשו דבר.

בכתב ההגנה ציינו בעלי הדירות כי עומדת להם ההגנה הקבועה בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, משום שמדובר באנשים פרטיים פשוטים אשר התקשרו עם קבלן שהכירו את עבודותיו הקודמות מאזור מגוריהם, ואין להם הידע המקצועי לקיים בדיקות מעמיקות בקשר אליו. לטענתם, התאונה לא נגרמה נוכח שאלת היות הקבלן רשום או לא, וממילא הם לא יכלו לצפות את התאונה או למנוע אותה באופן אישי. 

שאלת האחריות 

ההחלטה: אומנם כלל בעלי הדירות חתמו על הבקשה ונרשמו כבעלי ההיתר, אולם הלכה למעשה הבנייה עצמה בוצעה רק בשלוש דירות, ואילו שני הבעלים האחרים היו שותפים אך ורק לשלב הגשת ההיתר. אי לכך, התביעה נגד השניים נדחתה, והתובעים חויבו לשלם להם הוצאות משפט.

באשר לשלושת בעלי הדירות האחרים, נכתב כי מלבד היותם בעלי המקרקעין, הם איתרו את הקבלן והתקשרו איתו בחוזה. אחריותם נובעת הן מהיותם בעלי המקרקעין והן מהיותם מזמיני הבנייה. הם התרשלו בבחירת קבלן מיומן ומקצועי, אשר יכול להבטיח את תנאי הבטיחות באתר הבנייה.

התביעה נגד עורך ההיתר נדחתה, לאחר שנקבע כי מי שתכנן את השלד והיה אחראי על הפיקוח עליו היה המהנדס שנפטר.

נפסק כי במערכת היחסים בין הקבלן לבין שלושת בעלי הדירות, הוא יישא ב-85% מהפיצוי (855 אלף שקל), והם ב־15% (150 אלף שקל).

המשמעות: פסק הדין מהדהד את עמדת בתי המשפט שלפיה קיים קשר הדוק בין רישומו של קבלן בפנקס קבלנים לבין מידת מקצועיותו, ניסיונו, כשירותו ויכולתו להבטיח את תנאי הבטיחות באתר הבנייה.

זאת ועוד, הפסיקה הנוכחית מבהירה באופן חד־משמעי כי בעלי נכסים לא יכולים לקבל הגנה משפטית גורפת באמצעות סעיף 15 לפקודת הנזיקין, וכי דם ההרוגים עלול להימרח גם על ידיהם, במקרה שיוברר כי התרשלו בהליך בחירת הקבלן. 

33262-05-19