למה החברות הגדולות רוצות שתחזרו לעבוד מהמשרד?

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

והשבוע: המתחרה הכי גדולה של OpenAI שמשקיעה בישראל, עזיבות של בכירים מקרן ההון סיכון אייבקס, המדינות המפתיעות שמתבססות כמעצמות בינה מלאכותית ומה יקרה לעבודה מהבית בשנת 2025?

● חדשות ההייטק | הישראלי שנחקר בארה"ב, ותחום הפעילות החדש של מטא
● חדשות ההייטק | זו נקודת התורפה המפתיעה של ChatGPT

1החברה הישראלית שגייסה מיליונים מקלוד

אנתרופיק (Anthropic), חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מנוע הצ'ט החכם קלוד, נכנסת לראשונה להשקעות בישראל. החברה משתתפת בסבב גיוס של 45 מיליון דולר בחברת הסייבר הישראלית אסטריקס סקיוריטי (Asterix Security), דרך שותפות אסטרטגית עם קרן ההון סיכון מנלו ונצ'רס. מה שהופך את ההשקעה הזו למעניינת במיוחד הוא התזמון - בעידן שבו יותר ויותר ארגונים משלבים כלי בינה מלאכותית בפעילות היומיומית שלהם, אבטחת המידע הופכת לאתגר מורכב יותר. וזה המקום שבו נכנס הפתרון שמפתחת אסטריקס סקיוריטי לתמונה. החברה, שהוקמה ב-2021 על ידי יוצאי 8200 אלון ג'קסון ועידן גור, פיתחה מערכת שעוזרת לארגונים לאבטח את האופן שבו מערכות בינה מלאכותית מתחברות למידע ולמשאבים הארגוניים שלהם.

בפשטות - הם מוודאים שהמערכות האוטומטיות לא יוכלו לגשת למידע שהן לא אמורות לקבל. לאסטריקס כיום מספר לקוחות מפתח דוגמת פיגמה ו-וורקדיי. במקביל, היא מדווחת כי צמחה בהיקף העסקת כח האדם שלה מ- 30 בתחילת השנה ל- 80 כיום. הגיוס החדש מביא את סך הגיוסים של החברה ל-85 מיליון דולר.

ההשקעה של אנתרופיק, שהוקמה על ידי יוצאי OpenAI, ומהווה היום את אחת השחקניות המרכזיות בזירת הבינה המלאכותית, מגיעה דרך קרן אנתולוגי המשותפת עם מנלו ונצ'רס, מסמנת כאמור את ההכרה של ענקיות הבינה המלאכותית בחשיבות של פיתוח כלי אבטחה, ואולי גם את המקום המרכזי של ישראל בתחום הזה. 

2דצמבר המר: תחילתו של גל פיטורים?

חודשי סוף השנה ותחילת השנה האזרחית החדשה מהווים בדרך כלל תחנה אפשרית לצמצום מצבת כוח האדם בחברה כדי להתחיל שנה עם רמת הוצאות נמוכה יותר. נראה כי הראשונות לפטר הפעם הן חברות בתחום הפרסום הדיגיטלי: לגלובס נודע כי מינט מדיה הישראלית, בעלים של רשת אתרי חדשות ספורט אמריקאית המייצרת הכנסות מפרסום על גבי המדיה, יצאה לסבב פיטורים של 45 עובדים ברחבי העולם. קודם למהלך, העסיקה החברה 630 עובדים בשבע מדינות, בהם 150 במשרדי החברה ברחוב יצחק שדה בתל אביב. 

ממינט מדיה נמסר: פעילות החברה צומחת וגדלה מאוד בשנה האחרונה לאור רכישת החברות SI ו-STN Video. עם הרכישות קלטנו מעל ל-150 עובדים והחברה הפכה רווחית ברבעונים האחרונים. לאור הגידול בחודשים האחרונים אנחנו מתאימים את האסטרטגיה של החברה לקראת המשך צמיחה אורגנית ורכישות נוספות ולכן החלטנו להפחית את מצבת כוח האדם. סה"כ יושפעו 45 איש במקומות שונים ברחבי העולם, מהם בודדים בישראל. החברה ממשיכה לגייס עשרות עובדים". קודם לכן, פיטרה מינט מדיה פיטרה 50 עובדים גם בינואר 2023,

מוקדם יותר החודש פיטרה חברת פרסום נוספת, סקאי (לשעבר קנשו) כ-80 עובדים, מחציתם בישראל.

3השותפים שהובילו את קרן אייבקס בישראל עוזבים

השותפים הישראלים הבכירים בקרן ההשקעות אייבקס - עוזבים את הקרן. המהלך מגיע בתזמון מפתיע: בפברואר האחרון השלימה אייבקס גיוס של 106 מיליון דולר לקרן המיועדת להשקעות בחברות הזנק בשלבים מוקדמים, ובשבוע שעבר השלימה גיוס בסך 40 מיליון דולר לקרן שנועה להשקעות בשוק השניוני (סקנדרי). 

אייבקס, שנוסדה בדנוור ב-2003, העבירה את מיקוד פעילותה לישראל בעקבות ביקור של מייסד הקרן, ג'סטין בורוס, בארץ ב-2011. מאז השקיעה הקרן ביותר מ-50 חברות ישראליות, ורשמה מספר אקזיטים בהם: מכירת אוריבי ללינקדאין, מכירת לייטספין לסיסקו, ומכירת חברת המודיעין קובוובס לספייר קפיטל. בעוד שפריאל, שהיתה אמונה על השקעות בחברות צעירות, עוזבת את הקרן, גיטר, שניהל את תחום חברות הצמיחה בקרן, ימשיך לייעץ לה כעצמאי - אך לא כשותף כללי. סיבת העזיבה של השניים איננה יודעה. 

בתגובה לפרסומים, הדגישה אייבקס את מחויבותה העמוקה לשוק הישראלי. הקרן ציינה כי מאז אוקטובר 2023 הכריזה על גיוסי הון של למעלה מ-150 מיליון דולר להשקעות בישראל, הכוללים קרן להשקעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, קרן להשקעות משניות, וקרן חדשה להשקעה בחברות ישראליות ציבוריות."בשלוש השנים האחרונות, הצוות שלנו בישראל יותר מהכפיל את עצמו", נמסר מהקרן, "ואנו צופים כי נכפיל את כוח האדם בישראל שוב בשלוש השנים הבאות. אנו מאמינים שישראל תמשיך להיות אחד מיעדי ההשקעה המבטיחים בעולם בעשור הקרוב." הקרן הוסיפה כי בהתאם למדיניותה, אינה יכולה להתייחס לשמועות, מתוך מחויבות לערכי מקצועיות וצנעת הפרט. 

4שתי המדינות שמרוויחות מהמלחמה הקרה בין ארה"ב לסין

המאבק הטכנולוגי בין ארה"ב לסין מעצב מחדש את מפת התעשייה העולמית, ומסתמן כי שתיים מהמרוויחות הגדולות מכך הן וייטנאם ומלזיה. בארבע השנים האחרונות, זרמו לשתיים השקעות זרות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולר, והמספרים רק ממשיכים לטפס. צפון וייטנאם, לדוגמה, הפכה למוקד תעשייתי תוסס. פוקסקון, הספקית המרכזית של אפל , וחברת גורטק (GoerTek), המייצרת את אוזניות האיירפודס המוכרות של החברה, השקיעו יחד מעל 20 מיליארד דולר באזור. גורטק לבדה מקימה מתחם ענק שיעסיק כ-50 אלף עובדים באזור זה בלבד. 

גם מלזיה, מדינה שבה פועלת אינטל  מזה עשרות שנים, מרוויחה מהעימות הגיאופוליטי. מלזיה, שכבר היום אחראית ל-13% מבדיקות השבבים העולמיות, ציפתה להקמת מפעל חדש של אינטל בתחום אריזות שבבים בהשקעה של 7 מיליארד דולר, אך בנייתו הוקפאה. עם זאת, מיקרוסופט הבטיחה להזרים 2.2 מיליארד דולר למרכזי בינה מלאכותית ומחשוב ענן, כך לפי בלומברג. 

האתגר המרכזי בשתי המדינות הוא אספקה של כוח אדם מיומן. וייטנאם שמה לה למטרה להכשיר 50 אלף מהנדסי שבבים עד שנת 2030, בעוד מלזיה מתכננת להכשיר 60 אלף מהנדסים לתעשייה המתפתחת. בינתיים, רבות מהמשרות הבכירות מאוישות על ידי מומחים זרים, בעיקר מסין. 

5האם העבודה מהבית הגיעה לסוף הדרך?

מאמר דעה שפרסם האנליסט הבכיר מייק אלגן במגזין עולם המחשוב (Computerworld) וקיבל תהודה עולמית עשוי לסמן תפנית עבור מיליוני עובדים המועסקים מביתם. לפי אלגן, הסימנים הראשונים לשינוי כבר נראים בשטח כאשר החברות שהובילו את מהפכת העבודה מהבית בתקופת הקורונה, כמו מטא ואמזון, מתחילות לשנות כיוון. הן אמנם לא מבטלות לחלוטין את העבודה מהבית, אך מחפשות את נקודת האיזון החדשה - מודל שמשלב בין עבודה מהמשרד לעבודה מהבית."חשוב להבין שזו לא 'שנה רעה' לעבודה מרחוק," מסביר אלגן במאמר. "מדובר בשלב בהתבגרות של השוק." הוא מזכיר שלפני הקורונה, האפשרות לעבוד אפילו יום או יומיים בשבוע מהבית נחשבה להטבה נדירה ומיוחדת. היום, מודל היברידי שמאפשר גמישות בין עבודה מהבית למשרד כבר הפך לסטנדרט בתעשייה. 

ומה מניע את השינוי הזה? אלגן מצביע על מספר גורמים. ראשית, מתברר שחדשנות ויצירתיות פורחות יותר כשאנשים נפגשים פנים אל פנים. שיחת מסדרון אקראית יכולה להוביל לרעיון פורץ דרך, משהו שקשה לשחזר בפגישות זום מתוכננות. שנית, עובדים צעירים במיוחד מגלים שקשה לבנות קריירה מול מסך - הם זקוקים למנטורינג, להדרכה ולהזדמנויות ללמוד מעמיתים מנוסים לעבודה - מה שמתאפשר במפגש הזה פנים מול פנים. 

התחזיות של אלגן מבוססות בעיקרן על ניתוח מגמות בתעשייה ודיווחים מחברות מובילות. עם זאת, נדמה כי עתיד צורת העבודה לא יהיה בינארי - כלומר לא רק במשרד ולא רק בבית. במקום זאת, כך הוא טוען בין היתר, אנחנו צועדים כאמור לקראת מודל מאוזן יותר, כזה שמכיר ביתרונות של שני העולמות.