בגידה בחשבון הבנק: מה אפשר לעשות כשבן הזוג מסתיר נדל"ן שבבעלותו

הכותבת היא מומחית לדיני משפחה

בגידה כלכלית בין בני זוג היא תופעה רחבת-היקף, אך רק לעתים נדירות היא מדוברת בגלוי. מדובר בפעולות של הסתרה, מניפולציה או ניהול נכסים על-ידי אחד מבני הזוג באופן חד-צדדי, המשפיעים באופן מהותי על ההון המשפחתי המשותף. 

מה קורה אם הבגידה הכלכלית באה לידי ביטוי לא רק בהסתרת חשבונות בנק ובשקיפות לגבי המצב הכלכלי, אלא גם קשורה לנדל"ן? ואיך מזהים בגידה כלכלית הקשורה לנדל"ן? 

● אישה תבעה את תגמולי המילואים של הגרוש שלה. מה קבע בית המשפט?
● חלוקת דירה בגירושים: האם כספי התמורה יחולקו שווה בשווה גם אם חלקם הושגו רק על-ידי צד אחד?

לא פעם בן זוג מגלה בדיעבד כי האחר רכש במהלך השנים המשותפות נכס שאותו רשם באופן בלעדי על שמו. בן הזוג הרוכש הסתיר את עצם הרכישה ואת הכספים ששימשו למימונה.

דוגמה נוספת היא הסתרת דמי שכירות, בין אם מדובר בדמי שכירות המתקבלים מנכסים משותפים ובין אם בדמי שכירות ששימשו את התא המשפחתי אף שמקורם בנכס שבבעלות אחד הצדדים בלבד. בן הזוג המסתיר יתעקש להיות המטפל הבלעדי בהסכמי השכירות ובגביית הכספים, והסתרת דמי השכירות תיעשה באמצעות הפקדתם בחשבונות בנק שבן הזוג האחר אינו מודע לקיומם או בהפקדת חלק מהם בלבד בחשבון הבנק המשותף.

פעילות מחשידה נוספת היא מכירת נכס משותף לקרובי משפחה במחיר הנמוך ממחיר השוק, וכן נטילת הלוואות ושיעבוד הנכס המשותף כנגדן על-מנת להפחית את ערכו האמיתי במועד איזון המשאבים.

חוק יחסי ממון קובע כי כלל הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים יאוזן בין בני הזוג במועד פקיעת הקשר. כך שגם אם נכס נרכש במהלך הנישואים ונרשם על שם אחד מבני הזוג בלבד, עדיין בן הזוג האחר זכאי לאזן את מחצית שוויו.

האמור לא יחול אם מקור הכספים הוא בכספי מתנה או ירושה בהם עשה בן הזוג שימוש בלעדי ולפי שיקול-דעתו לצורך רכישת אותם נכסים נפרדים. האמור לא יחול גם כאשר בני הזוג חתמו על הסכם ממון ערב נישואיהם ובו קבעו מהם הנכסים המשותפים ואילו נכסים לא יובאו במסגרת איזון המשאבים.

חובת גילוי

בהנחה שאכן חלה הסתרת נכסים, בהליך הגירושים חלה חובת גילוי של כלל הנכסים, ההשקעות, הזכויות, החובות וההכנסות. לכן, על כל אחד מבני הזוג חלה חובה למסור את מלוא המידע הרלוונטי באופן מדויק ונכון, וכמובן שניתן לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לגילוי מסמכים, שיופנה לבנקים, לרשות המסים, לבתי השקעות וכיוצ"ב על-פי נסיבות המקרה.

כשמתעורר חשש להסתרת נכסים או להברחתם, בית המשפט יורה על מינויו של רואה חשבון חוקר לצורך בחינת טענות ההסתרה וההברחה במהלך החיים המשותפים, ויטיל צווים מתאימים שימנעו את המשך הברחת הנכסים ו/או את מכירת הנכסים המשותפים שהתגלו אף שנרשמו רק על שם אחד מבני הזוג.

בית המשפט לענייני משפחה מתייחס לכך בכובד-ראש ויכול להורות במקרים שכאלה על חלוקה שאינה שיווינית.

באחד המקרים קבע בית המשפט לענייני משפחה (תלה"מ 39221-03-17) כי בניגוד לבגידה מינית, שאינה מצדיקה חלוקה לא שוויונית - דווקא בגידה כלכלית עשויה להוות שיקול לסטייה מחלוקת רכוש שוויונית.

הפרת אמון כלכלית

לאור תכליתו הכלכלית של חוק יחסי ממון, יש לתת את הדעת במסגרת חלוקת הרכוש להפרת האמון הכלכלי בין בני הזוג.

במקרים כאלה יכול בית המשפט לפנות לסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון כדי לסטות מחלוקה שוויונית. עוד יכול בית המשפט לעשות שימוש בסעיף 7 לחוק, שעניינו הרחבת בסיס האיזון, לפיו אם מי מבני הזוג פעל על-מנת לסכל ולהקטין את זכויותיו של בן זוגו במסגרת איזון המשאבים, בית המשפט רשאי לקבוע כי אותו נכס נמצא עדיין ברשותו של בן הזוג שהבריח אותו ממסת הנכסים המשותפת.

הסכם ממון הוא כלי מעולה לשמירה על האינטרסים הכלכליים של כל אחד בני הזוג. לצד ההגדרה לגבי אופן חלוקת הרכוש במועד פקיעת הקשר, ניתן לקבוע כי בעת גילויו של נכס שהוסתר, שוויו יחולק באופן שאינו שוויוני ולחובת בן הזוג שהסתיר ו/או הבריח.

ללא קשר לקיומו של הסכם הממון, מאחר שבגידה בכלל היא הפרה בוטה של האמון הזוגי ובגישה כלכלית גם גורעת מהותית מזכויותיו של בן הזוג הנבגד, אל תהיו שאננים.