מאבק כוחות בוועד האולימפי: האם פרויקט ה־80 מיליון שקל מחייב מכרז?

אחרי שהוועד האולימפי בראשות יעל ארד החליט לעבור מהמרכז ההיסטורי בהדר יוסף בת"א לבניין חדש בפתח תקווה, פרצה בדירקטוריון מחלוקת סביב ההחלטה שלא לצאת למכרז פומבי סביב הקמת הבניין • דירקטורים הצטיידו בחוות־דעת המזהירה את הנהלת הוועד מפני תביעות

בניין החוויה האולימפית ברחוב שטרית 6 בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בניין החוויה האולימפית ברחוב שטרית 6 בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הקמתו של מבנה חדש לוועד האולימפי הופכת לקרב בין חברי ההנהלה - וכעת נכנסים לתמונה גם עורכי דין. בוועד מבקשים לבחור את האדריכל ואת הפרויקטור להקמת המבנה מתוך מספר מוגבל של הצעות. אלא שחוות־דעת משפטית, אשר הועברה באחרונה לחלק מהדירקטורים (המוגדרים רשמית כחברי הוועד המנהל), קובעת כי יש צורך במכרז פתוח ושוויוני.

רשת המלונות סלינה ישראל הגישה בקשה לפירוק
פסק הדין בתביעה נגד EY משרטט את גבולות אחריותו של רואה החשבון

המחלוקת בדירקטוריון בין היו"ר יעל ארד וכמה דירקטורים, ובין מנכ"לית מרכז הפועל כנרת צדף וכמה דירקטורים, עוסקת בהקמת מרכז הוועד האולימפי החדש בפתח תקווה, במקום זה הקיים ברחוב שטרית שבשכונת הדר יוסף בתל אביב.

ארד נשענת על עמדת היועץ המשפטי עו"ד גיל עטר, שלפיה לא חל חוק חובת מכרזים על הקמת הבית האולימפי. על כן, מבחינתה, נכון להמשיך לעבוד על בסיס ועדה שנוסדה לפני כארבע שנים להקמת הבית בראשות יו"ר הוועד האולימפי הקודם, יגאל כרמי.

מולה ניצבת צדף, שדרשה להכניס לוועדה בראשות כרמי את עו"ד חן סומך, אך נתקלה בסירוב. "לא ייתכן שיו"ר ועד אולימפי יבחר אדריכלים וחברה מבצעת בפרויקט בסדר גודל כזה", אומר חבר דירקטוריון הוועד האולימפי. "איש הנהלה מהוועד האולימפי מוכרח להיות חבר בוועדה הזו".

לעומת זאת, ישנם חברי דירקטוריון המצדדים בארד, בטענה כי כל ההחלטות התקבלו במסגרת ההנהלה, והטענות של צדף הועלו בישיבה האחרונה באופן מנותק לדיון. "כנרת אישרה את התהליך", טוען אחד מהם.

חוות־הדעת: צריך לצאת למכרז

צדף הצטיידה באחרונה בחוות־דעתה של רשמת העמותות לשעבר, עו"ד קארן שוורץ. זו קבעה כי על הוועד האולימפי לצאת למכרז פומבי לבחירת הפרויקטור. "מדובר בפעולה בעלת גוון היסטורי, שכן מקומו המסורתי של הוועד האולימפי נטוע בציבוריות הישראלית", כתבה שוורץ.

סכום העסקה נע לפי חוות־הדעת בין 60 ל־80 מיליון שקל. לפי חוות־הדעת, הוועד האולימפי איננה עמותה רגילה, אלא גוף הממלא תפקיד ציבורי, בדומה לחברת החשמל, קק"ל, ההתאחדות לכדורגל והסוכנות היהודית.

שוורץ קובעת כי לצורך הקמת המבנה נדרש הוועד האולימפי לצאת למכרז. הקרקע שעליה מתוכנן המבנה היא ציבורית, והיא הוקצתה על־ידי העירייה, ומימון המבנה מגיע מכספי ציבור. הוועד קיבל 50 מיליון שקל מעיריית תל אביב, כאשר מכר לה את מחצית מאחזקותיו במתקן הדר יוסף. "כאשר מדובר בכסף ציבורי בהיקפים האמורים, מוטב לפעול על הצד הזהיר ביותר", נכתב בחוות־הדעת.

שוורץ מזהירה כי הדירקטורים עלולים לספוג תביעות אם לא יפעלו לטובת הוועד האולימפי. היא מדגישה: "עסקה כאמור לא רק מחייבת זהירות כפולה ומכופלת, ולמעשה אף משולשת, אלא גם הקפדה יתרה מצד כל הנוגעים בדבר".

מהוועד האולימפי נמסר בתגובה: "הפרויקט מתנהל באופן שקוף, מקצועי ומסודר זה ארבע שנים, תוך הקפדה על עקרונות של מינהל תקין, שיתוף־פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים וקבלת החלטות המבוססות על שיקולים מקצועיים בלבד. לשם כך הוקמה ועדה מייעצת, שבה השתתפו (בהתנדבות) אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, בעלי ניסיון נרחב בפרויקטים גדולים ומשמעותיים.

"חשוב להדגיש כי תפקיד הוועדה הוא לייעץ בלבד - כל ההחלטות התקבלו על־ידי המוסדות המוסמכים של הוועד האולימפי. חברי ועדות ההתקשרויות וההנהלה, לרבות כנרת צדף, היו שותפים לכל ההחלטות".