חיזוק מקצועי לחולדאי: המומחה שמזהיר מפני הקמת חניוני ענק בגוש דן

פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, שנאמד בכ־5 מיליארד שקל, נועד לייצר נתיבים ייעודיים למשלמי אגרה, לשאטלים ולאוטובוסים על צירי הכניסה לגוש דן, כשלצידם יוקמו חניוני ענק • "משווקים את הפרויקט הזה כפרויקט תחבורה ציבורית, אבל הוא מעודד נסיעה ברכב פרטי ואת התלות שלנו בו שגורמת לפקקים", אומר פרופ' שלמה בכור מהמכון לחקר התחבורה בטכניון

חניון ברחוב הרכבת בתל אביב / צילום: תמר מצפי
חניון ברחוב הרכבת בתל אביב / צילום: תמר מצפי

לא רק רון חולדאי: פרופ' שלמה בכור מהמכון לחקר התחבורה בטכניון אומר לגלובס שפרויקטים להקמת חניוני ענק לצד נתיבים מהירים יגבירו את השימוש ברכב הפרטי ויזיקו לקידום התחבורה הציבורית בישראל. ערים נוספות הצטרפו להתנגדות שמוביל ראש עיריית תל אביב, ובהן רמת גן וערי השרון רעננה, כפר סבא והוד השרון, שאותן הפרויקט אמור לשרת.

מה אפשר ללמוד מהפקק שסותם את אחד הרחובות העמוסים בישראל
בית המשפט הנחית מכה של מאות מיליוני שקלים על עיריית תל אביב
השבוע בענף הרכב | יצואנית הרכב הגדולה של סין מתכננת להתנפל גם על ישראל

פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן, שנאמד בכ־5 מיליארד שקל ומתבצע בשיתוף המגזר העסקי, נועד לייצר נתיבים ייעודיים למשלמי אגרה, לשאטלים ולאוטובוסים על צירי הכניסה לגוש דן, כשלצידם יוקמו חניוני ענק עם אלפי מקומות חניה. במסגרת הפרויקט שיידון השבוע במוסדות התכנון אמורים לקום חניונים כאלה במחלף קסם, מורשה ותקווה.

"משווקים את הפרויקט הזה כפרויקט תחבורה ציבורית, אבל הוא מעודד נסיעה ברכב פרטי ואת התלות שלנו בו שגורמת לפקקים", אומר פרופ' בכור לגלובס. "נתונים הראו שחלק מהנוסעים בתחבורה ציבורית עוברים לשאטלים, אבל כדי לקחת את השאטל אתה לוקח את הרכב לחניון, אז לא הורדת רכבים מהכביש - הוספת והזזת את הפקק למקום אחר".

בנוסף, לדברי פרופ' בכור, אין דוגמאות לפרויקטים כאלה בעולם: "יש חניונים בעולם, אבל הם צמודים לתחנת רכבת או רכבת קלה, וכאן מצמידים אותם לכביש. אני לא מכיר בעולם חניוני ענק של יותר מ־2,000 מקומות חניה, אז רוצים להקים כזה כאן בישראל כשמשאבי הקרקע במרכז כל־כך מדולדלים".

"קרקע מוגבלת"

מתכנני הפרויקט טוענים כי הוא מיועד לאזורים שגם כך התחבורה הציבורית לא יכולה לשרת אותם ביעילות כיוון שהם מבודדים או פרבריים. "כאן אני מפנה את האצבע למשרד הפנים שמפתח ערים כאלה", אומר פרופ' בכור. "עכשיו מדובר במצב נתון, למשל שוהם לא מחוברת לכלום. מי שנהנה מנסיעה ברכב פרטי באזורים האלה זו אוכלוסייה עם הכנסה גבוהה יותר".

לדבריו, "אי־אפשר לקדם גם תחבורה ציבורית וגם תחבורה לרכב פרטי, כי יש לנו כסף מוגבל וקרקע מוגבלת. זה פרויקט שנעשה עם המגזר הפרטי, אבל הקרקע היא של הציבור, ומי מסבסד את אותם רכבים שיושבים בחניה?".

לאחרונה ראש עיריית תל אביב רון חולדאי פנה לשרת התחבורה מירי רגב בהתייחסו לחניון הענק שצפוי לקום במורשה: "מדובר בפרויקט שמתנוסס מעליו דגל שחור, ויש לעצור אותו. הוא מקודם מכוח האינרציה, הנחות העבודה שמצדיקות אותו משתנות בניסיון להציל אותו בכל מחיר", ראש העיר התייחס לכך שמספר מקומות החניה בחניון צנח מ־7,000 ל־3,000.

בעיריית תל אביב טוענים כי הפתרון לערי השרון הוא תחבורה ציבורית. בשנה הבאה יסיים משרד התחבורה את ציר ההעדפה לתחבורה ציבורית מצומת רעננה, דרך כביש 4, כביש 5, מחלף גלילות וכביש 20 ועד מרכז תל אביב, באופן שיקצר את זמן הנסיעה ל־20 דקות.

השבוע פנו סגני ראשי הערים המוזכרות לעיל למנכ"ל משרד התחבורה וביקשו לבחון את הצורך של החניון המקודם במורשה. "אנו סבורים כי חניון שכזה לא יסייע בהפחתת הגודש בכבישים (4 ו־5) ולא יאפשר לבתי האב להקטין את כמות הרכבים הפרטיים שבבעלותם", כתבו.