המשבר הפנימי מטלטל את הבורסה: פרמיית הסיכון של ישראל עולה - והורדת הריבית מתרחקת

האדישות שאפיינה את הבורסה המקומית ואת השקל במשך חודשים התפוגגה ביום אחד. אם נראה היה שהשוק המקומי חסין כמעט בפני כל טלטלה - אזעקות, טילים או הסלמה ביטחונית - אז בפתיחת השבוע קיבלנו תזכורת למה מלחיץ במיוחד את המשקיעים. הטלטלה הפנימית סביב כוונת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, ואת ראש השב"כ רונן בר הביאה לגלי הדף משמעותיים. במגזר העסקי ובהסתדרות נעמדו על הרגליים האחוריות והתריעו כי אם הממשלה לא תקיים את פסיקת בג"ץ ינקטו צעדים חריפים. לכך מתווספת אי הוודאות כתוצאה מהחזרה ללחימה בעזה. זה הספיק כדי שהבורסה בת"א תרשום את היום הגרוע ביותר שלה מאז אוקטובר 2023 עם ירידות שערים חדות מקצה לקצה.

● הכלכלן שבטוח: השוק מגיב בצורה לא רציונלית, וזו הסיבה
● הליך ההדחה של היועמ"שית יצא לדרך: אלו השלבים הבאים

החשש מחזרה ללחימה רב־זירתית ניכר כבר ביום שישי, אז נחלש השקל לשפל של כארבעה חודשים מול הדולר. בבורסה בתל אביב נרשם כאמור יום מסחר שלילי במיוחד עם ירידות של 3%-5% שהובילו מניות הביטוח והפיננסים.

השילוב בין חוסר הוודאות הפוליטית והמתיחות הביטחונית מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל. תשואות האג"ח הדולריות, שהתמתנו ברקע ההסדרה בחזיתות השונות, החלו שוב לעלות ולשקף את הפחד בשווקים. עלו שוב לרמה שבה היו בנובמבר אשתקד. תשואת האג"ח הדולרית הממשלתית ל־10 שנים קפצה והגיעה ל־139 נקודות בסיס מעל למקבילתה האמריקאית. בכך היא חזרה למעשה לרמה שבה הייתה בנובמבר אשתקד. בהשוואה לעולם, ישראל מתומחרת ע"י השווקים בדירוג של כמו מדינות BBB, למשל פרו והפיליפינים.

יש סקטורים שרגישים במיוחד לזעזועים ולעלייה בתשואות האג"ח - בעיקר אלה העוסקים בפעילות הליבה של ישראל, החל ממניות הבנקים ועד חברות הביטוח. מדד הבנקים לבדו צלל בכ־7.6% ומחק משווי השוק שלו יותר מ־18 מיליארד שקל, ואילו מדד הביטוח נחתך בקרוב ל־9%. מספר המניות בבורסה שסיימו את היום עם תשואה חיובית היו בודדות.

במקביל, גם השקל - שעד לא מזמן החזיק בתואר של המטבע החזק בעולם ביחס לדולר - שינה כיוון ונחלש בחדות מולו. מאז השבעת טראמפ בינואר, הוא הפך לאחד המטבעות עם הביצועים הגרועים ביותר מול הדולר. בחודש האחרון לבדו נפל השקל בכמעט 4% בהשוואה למקבילו מארה"ב.

כל זה מתרחש כאשר חברות הדירוג צפויות לפרסם את הדוחות על ישראל בחודשים הקרובים. האנליסטים של סוכנות פיץ' נמצאים בימים אלו בישראל, וצופים בתמונה לא מעודדת שמצביעה על משק בקריסה. התקווה לשיפור באופק האשראי של ישראל מתחלפת כעת בתקווה שסוכנויות הדירוג לא יבחרו להפחית את הדירוג של ישראל פעם נוספת.

השקל מאבד גובה וההשלכות יורגשו בכיס

את ההרעה בנתוני המשק אנו עשויים להרגיש בכיס, בין השאר בעקבות עלייה באינפלציה בעקבות היחלשות השקל וכן בעקבות הסיכוי המתרחק להורדת הריבית במשק. באשר לשווקים עצמם, ההערכות הן שההתפתחויות הפוליטיות הרבה יותר משמעותיות עבורם מאשר המציאות הביטחונית בדרום.

אחד הפרמטרים הראשונים שכאמור יציגו את ההרעה במשק הוא מדד המחירים לצרכן. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אומר בשיחה עם גלובס כי היחלשות המטבע המקומי בחודש האחרון תבוא לידי ביטוי כבר במדד הקרוב של חודש מרץ. "השקל צפוי להוביל לעלייה טכנית במחירי הטיסות לחו"ל, וכן לעלייה במחירי הדלק ובמחירי המוצרים המיובאים", לדבריו.

גם בלידר שוקי הון מתייחסים לשינוי המגמה בשוק המט"ח, ואף משנים את תחזית האינפלציה שלהם לשנה הקרובה משיעור של 2.2% ל־2.4%. יונתן כץ, הכלכלן הראשי, מסביר כי הפיחות של השקל בשבוע האחרון, שעומד על שיעור של כ־1.5%, נובע מגורמים מקומיים שכן בוול סטריט הסתיים שבוע המסחר האחרון דווקא בעליות.

התחזיות המעודכנות אמנם מעט גבוהות יותר, אך גם הן צופות שהאינפלציה תמשיך להתמתן ובסופו של דבר תיכנס ליעד היציבות של בנק ישראל, העומד על 3% ברף העליון. עם זאת, עליית פרמיית הסיכון ופיחות המטבע מעלים ספק לגבי התממשות התחזיות האלו - ואם הם יימשכו האינפלציה לא תהיה הצרה היחידה בישראל.

ריבית בנק ישראל תרד בכלל השנה?

ההחלטות של בנק ישראל יושפעו כמובן מהנתונים החלשים במשק. בניגוד למגמת הורדת הריבית בשווקים המרכזיים בעולם, בישראל נמנע הנגיד אמיר ירון משינויים בשיעור הריבית מאז ינואר 2024 - זאת בשל אי היציבות בכלכלה ובשווקים הפיננסיים המקומיים. בבנק ישראל העריכו כי לאור התמתנות מדד המחירים לצרכן יוכלו להורות על הורדת הריבית כבר במחצית השנייה של השנה, עם צפי לשתי הפחתות ב־2025, אך ייתכן שייאלצו לדחות את ההפחתה הקרובה עד להתבהרות המצב.

שפריר מבנק הפועלים מציין שעד יום שישי השוק עדיין לא תמחר את דחיית הפחתת הריבית הקרובה, שצפויה להערכתו בחודש יולי או אוגוסט. הוא מדגיש שאם התנאים הפיננסיים יחריפו ופרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לעלות, לבנק ישראל לא תהיה ברירה בעניין אלא להחזיק את הריבית ברמתה. כץ מלידר סבור כי הצפי להפחתות הריבית השנה מצד בנק ישראל עדיין ריאלי, אך הוא תלוי ברגיעה בעיקר בשדה הפוליטי.

המשק מתמודד כבר שנתיים עם הריבית הגבוהה שמעיבה על הפעילות העסקית של המשק. ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 4.5%, לאחר הפחתה אחת בלבד בשיעור של 25 נקודות בסיס בתחילת 2024.

העננה הכבדה שבה: חשש לדירוג האשראי

דירוג האשראי של ישראל עומד כעת על A עם תחזית שלילית, לאחר שהמלחמה לצד המשברים הפוליטיים בישראל הביאו מספר סוכנויות דירוג להפחית אותו לראשונה בתולדות המדינה. בנוסף, בשווקים תמחור הסיכון מעריך את האג"ח הישראלית בדומה למדינות בעלות דירוג של BBB ואף נמוך מכך. העננה הכבדה שחזרה לרחף מעל למשק הישראלי מעלה חשש כבד גם לדירוג זה.

בשווקים קיוו ששנת 2025 תיראה אחרת. הרגיעה בלחימה והיציבות היחסית מאז ההסדר עם לבנון ועם חמאס בשלהי השנה שעברה גרמו לתקווה שהחזרה למסלול של עליית דירוג תבוא במהירות. לכל הפחות, העריכו האנליסטים, התחזית של חברות הדירוג השונות תשתנה משלילית ליציבה ואף לחיובית לאור השיפור במשק הישראלי. כפי שזה נראה כעת, שינוי לתחזית חיובית ירד מהפרק.

האם אנו עומדים לפני הפחתת דירוג נוספת? השאלה הזו תלויה בעיקר בגזרה הפוליטית. המתיחות ואי היציבות בממשלה מעלים את הסיכון שנשקף מישראל והחרפת המצב הנוכחי יכולה להביא את סוכנויות הדירוג השונות להוריד גם בשנה הקרובה את דירוג האשראי של ישראל.

עם זאת, האנליסטים מציינים שהרגיעה הביאה לשיפור בתנאים של הכלכלה הישראלית. הגירעון ירד, האינפלציה פחתה ואפילו התקציב צפוי לעבור לשנה הקרובה. ההתפתחויות המלחמתיות מעלות סימן שאלה לגבי הוצאות המלחמה. עם זאת, בשוק מקווים שחברות הדירוג יקחו את השיפור של ישראל בחשבון בדוחות הקרובים.