מנאשם לעד תביעה: סיבוב הפרסה של הפרקליטות בתיק רון אילון

במהלך דרמטי, שהגיע שמונה שנים אחרי פתיחת המשפט בפרשת בזק־yes, רשמה השבוע רכבת ההרים בתיק סיבוב חד נוסף. זאת כאשר שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון־גונן, אישרה את בקשת הפרקליטות לצרף את מנכ"ל yes לשעבר, רון אילון, לרשימת עדי התביעה בתיק. ההחלטה התקבלה ימים ספורים בלבד לאחר שבוטל כתב האישום נגדו בפרשה.

● השופט גילה - המשטרה הסתמכה על חוק לא קיים שנוצר על־ידי AI
● הודה בעבירות מס בהיקף עשרות מיליוני שקלים - וירצה 9 חודשי עבודות שירות בלבד

אילון, עד לאחרונה נאשם מספר 5 בכתב האישום נגד בעל השליטה לשעבר בקבוצת בזק, שאול אלוביץ', חתם על הסדר מותנה, שבו הודה בחלק מהתיאור העובדתי בתיק, והסכים לשלם קנס בגובה 180 אלף שקל כחלק מביטול האישום.

בחודשים הקרובים אילון צפוי לעלות על דוכן העדים כדי להעיד מטעם התביעה, ולאשר כי אלוביץ' הנחה אותו להגדיל את תזרים המזומנים של yes - בניגוד לטענת האחרון בחקירתו כי אינו זוכר זאת.

התפנית בעלילה, שהובילה להחלטה הדרמטית של הפרקליטות לבטל את האישום נגד אילון, נולדה כתוצאה מהצטברות של ראיות שהתגלו במהלך דיוני ההוכחות בתיק. אלה כוללות מסמכים, פרוטוקולים ועדויות של דירקטורים בבזק, אשר עדותם גרמה לפרקליטות לחשב מסלול מחדש.

התיק מנוהל על־ידי עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך, ועורכי הדין אמיר טבנקין והדס נאמן מפרקליטות מיסוי וכלכלה. אילון יוצג על־ידי עורכות הדין איריס ניב־סבאג ודפנה שטינברג ממשרד שינמן, נגב, ניב.

 רון אילון עם עורכות דינו, איריס ניב-סבאג ודפנה שטינברג, ביציאה מבית המשפט המחוזי בת''א / צילום: סיון לורן

העלאת תזרים המזומנים

האישום נגד אילון התמקד בכך שבהיותו מנכ"ל yes פעל בהנחיית אלוביץ', ששימש אז כבעל השליטה וכיו"ר בזק ו־yes, להעלות באופן מלאכותי את תזרים המזומנים של yes ל־420 מיליון שקל.

זאת, מכיוון שלפי מבנה העסקה לרכישת yes, התמורה שאמור היה אלוביץ' לקבל מבזק עבור החזקותיו ב־yes הייתה מותנית בין היתר בביצועי האחרונה. ככל שאלה גדלו, התמורה יכולה הייתה לטפס ב־170 מיליון שקל עד 2017.

האישום נגד אילון היה חלק מפרשה מסועפת יותר סביב העסקה משנת 2015, שבה רכשה בזק את החזקותיה של חברת יורוקום ב־yes תמורת למעלה ממיליארד שקל. מדובר היה בעסקת בעלי עניין, שכן אלוביץ' שימש בעל השליטה בשלוש החברות. בגלל שאלוביץ' היה צפוי להרוויח אישית מהעסקה, נדרשו לפי החוק אישורים מיוחדים ליישומה - כולל אישור של ועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים עצמאיים בבזק.

אלוביץ' ובכירי בזק - ובהם בנו אור, הסמנכ"ל עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן - הואשמו כי לקחו חלק במסכת של הדלפות מדיוני הוועדה שהשפיעו על גיבוש העסקה לטובת אלוביץ'. ההדלפות התייחסו גם לוועדה שבחנה את עסקת בעלי העניין, שבה רכשה yes מקטעי שידור לוויין מחלל תקשורת. החקירות בפרשה הולידו את תיק 4000, שבו נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו בקבלת שוחד בדמות השפעה על התכנים באתר וואלה, שהיה בשליטת אלוביץ', תמורת אישור הקלות רגולטוריות לאלוביץ'.

כאמור, המעורבות שיוחסה לאילון בפרשה לא נגעה מלכתחילה לאישומים הללו, אלא לצעדים שנקטה yes להגדלת תזרים המזומנים החופשי - ובראשם דחיית תשלומים לספקים - לצורך הגדלת התמורה המותנית. כתוצאה מהמהלכים הללו, טענה הפרקליטות, שילמה בזק למעלה מ־100 מיליון שקל, מתוכם כ־60 מיליון שקל ששולמו כמקדמה עבור 2016. רוב הסכום שימש את אלוביץ' להחזר הלוואות ולמימון חברות פרטיות.

אילון נאשם בכך שביחד עם אלוביץ' ואחרים הטעה את דירקטוריון בזק לגבי התרמית שעמדה לכאורה מאחורי הגדלת התזרים.

אז מה הוביל לביטול האישום נגד אילון, שלוש שנים מיום פתיחת המשפט ושמונה שנים מאז שנפתחה החקירה? בראש ובראשונה היו אלה הראיות שהתגלו בבית המשפט, ואשר האירו באור חדש את המידע שאליו נחשפו הדירקטורים בבזק ואת שיקול־הדעת שהפעילו.

כך, האישום התבסס, בין היתר, על תמצית בת ארבעה עמודים של דיון שנערך בוועדת הביקורת של בזק לגבי רכישת yes. אלא שעורכת הדין של אילון, איריס ניב־סבאג, הגישה את ההקלטה המלאה של הדיון ואת התמלול שלו בהיקף של עשרות עמודים.

הפרוטוקול המלא לימד כי הדירקטורים דווקא היו מודעים לעניין האישי של אלוביץ' בעסקה וחשבו כי בזק צריכה לקחת על עצמה, באמצעות רואי החשבון של החברה, את בדיקת תזרים המזומנים בהתאם למתווה העסקה. עוד עלה במשפט כי הדירקטורים זיהו תועלת עבור בזק עצמה בהגדלת התזרים של החברה שבשליטתה, yes, גם אם המשמעות הייתה הגדלת התמורה שתשלם בזק לאלוביץ'.

פגיעה בבסיס האישום

במילים אחרות, התזה שעמדה בבסיס האישום, שלפיה מיליונים הוצאו במרמה מקופתה של בזק, נפגעה לנוכח הראיות שהצביעו על כך שקברניטי בזק ראו יתרונות בתזרים מזומנים גבוה, וביניהם העלאת השווי של בזק ויכולתה לגייס מימון.

הדברים קיבלו אישוש גם בעדויות שמסרו הדירקטורים בבית המשפט. בעוד שחקירות הדירקטורים ברשות ניירות ערך העלו סימני שאלה לגבי המידע שאליו נחשפו, הרי שמעל הדוכן - ולנוכח המסמכים שהוצגו להם - הבהירו הדירקטורים כי הם לא רומו.

ראיה נוספת שעליה התבסס האישום נגעה למסמך לגבי הגדלת התזרים ב־2016. בשלב ההוכחות התברר כי המסמך היה חלק מדיוני הכנת התקציב השנתי, כמקובל בחברות עסקיות, וכי אילון אף הדף חלק מהבקשות שהופנו אליו לגבי התזרים והבהיר כי עליו לפעול לטובת yes.

חלק מהעסקים הרגילים

עוד נחשפו מסמכים שהעידו כי דירקטוריון בזק קיבל באופן שוטף דיווחים על כך שתזרים yes צפוי לעלות, וכי הנתונים המלאים לגבי התזרים היו מתועדים במאגרי המידע של החברה. כל אלה חיזקו את התזה שלפיה הגדלת התזרים נעשתה כחלק ממהלך העסקים הרגיל.

בהסדר המותנה מכירה הפרקליטות בכך ש"חברת yes נהגה לאורך השנים, כחלק ממדיניות ניהול תזרים המזומנים למטרותיה, לדחות תשלומים לספקים". זוהי אמירה שאילון יכול לרוות ממנה נחת.

מנגד, אילון אישר בהסדר עם הפרקליטות כי היה מודע לכך שאלוביץ' מצוי בניגוד עניינים כאשר קיבל ממנו את ההנחיה להגדיל את התזרים. אילון הדגיש כי הבין שהתזרים היה אמור לעבור בדיקה. ניתן אפוא להעריך כי האישור שסיפק אילון תרם להתעקשות הפרקליטות על כך שאילון ביצע עבירת מנהלים בתאגיד - שבה כופר אילון - ולדרוש כי ישלם קנס כחלק מביטול האישום נגדו.

שמונה שנים אחרי פתיחת המשפט, פרשת בזק־yes ממשיכה לספק טלטלות ותקדימים מהסוג שנדיר לראות בתיקים כלכליים. התייצבותו הצפויה של אילון על דוכן העדים אחרי שבוטל נגדו האישום עשויה לייצר טלטלה נוספת ולהשפיע על סיכויי ההרשעה של מי שנמנו עד לפני כעשור עם צמרת המגזר העסקי בישראל.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, שאול אלוביץ' ויתר הנאשמים שמשפטם יימשך מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.