כשהרישום של הדירה בטאבו והסכם הממון מתנגשים - מי גובר?

הסכם ממון עליו חתמו בני זוג, קבע שחלוקת נכסים במקרה של גירושים תיעשה על פי ערך ההשקעה של כל אחד מהם • אלא שדירה שרכשו נרשמה על שם שניהם באופן שווה • מה מחייב לפי בית המשפט

כשהרישום של הדירה בטאבו והסכם הממון מתנגשים / אילוסטרציה: Shutterstock
כשהרישום של הדירה בטאבו והסכם הממון מתנגשים / אילוסטרציה: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

מחלוקת בין בני זוג שהתגרשו, בדבר ההוראות שקבעו בהסכם ממון שערכו 17 שנים קודם לכן, הגיעה לאולמה של השופטת לירון זרבל־קדשאי מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שנאלצה להכריע בין הוראות ההסכם שאושר בבית המשפט בעבר לבין זכויות קנייניות שנרשמו בטאבו. האם המרשם החוקי בטאבו יכול לגבור על הסכמים ישנים?

המוכר ביקש לבטל זיכרון דברים כדי להעלות את מחיר הדירה. מה קבע ביהמ"ש?
פס"ד נגד השכרה קצרת-טווח בת"א: אסור להשכיר לפחות מחודש

עובדות המקרה: משבר בחיי נישואים של בני זוג הוביל אותם לחתום על הסכם ממון שקבע כי אם הצדדים יצלחו תקופת שיקום, הם יקיימו הפרדה כלכלית, ואם ירצו להתגרש לאחר מכן אזי חלוקת נכסים שירכשו בעתיד תהא על פי ערך ההשקעה של כל אחד מבני הזוג. לימים אכן נרכשה דירה חדשה שנרשמה על שם בני הזוג בחלקים שווים, הגם שמימון הרכישה נעשה באמצעות כספים נפרדים של הבעל שמימן כ־75% מהרכישה. האישה טענה שהסכם הממון בוטל ונזנח במשך 17 השנים מאז חתימתו וכי יש לחלק את הדירה בחלקים שווים בהתאם לרישום.

אפשר לסתור את המרשם

החוק: זכויות בעלות במקרקעין נחשבות לזכויות קנייניות שמוגנות בחוק יסוד של מדינת ישראל. בנוסף לכך, חוק המקרקעין קובע כי לרישום החוקי של המקרקעין קיים מעמד־על, אולם בתי המשפט מאפשרים לסתור את המרשם בתנאים מסוימים ותוך העמדת נטל מוגבר. חוק יחסי ממון מעניק לבני זוג שיתוף בזכויות שנצברו בחיי נישואים גם אם נרשמו רק ע"ש אחד מהם, אולם במקביל מאפשר גם לערוך הסכמי ממון עם הסדרים פרטניים מוסכמים שאינם בהכרח בהתאם לחוק. הסכמים שכאלה בין בני זוג נשואים מחויבים באישור בית המשפט שמעניק להם תוקף של פסק דין.

ההחלטה: רישום הדירה החדשה ע"ש שני בני הזוג אכן מהווה סטייה מובהקת מהוראות ההסכם שביקש לשמור על הפרדת הרכוש, ועל כן הסכמת הצדדים לרשום את הדירה החדשה במשותף ובחלקים שווים מהווה הסכמה לשיתוף בדירה על כל המשתמע מכך. מכאן נקבע כי הבעל איננו יכול להשיב את הגלגל לאחור, ולזכות מחדש בכספים נפרדים, מאחר וזכותה של האישה בדירה היא זכות קניינית שאין לרוקנה מתוכן.

המשמעות: המרשם החוקי בספרי הטאבו מחייב לא רק מכוח חוק המקרקעין שקובע זאת, אלא גם על פי ההכרח המשפטי להגן על זכויות הקניין. משכך, היחס לפיו נרשמות זכויות במקרקעין בין בני זוג שותפים יכול לגבור על הסכמה קודמת, אפילו כזו שאושרה בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

בני זוג שחורגים מהוראות הסכם ממון ורושמים בעלות בטאבו באופן שונה מההסכם, בפרט כזו שמעניקה שיתוף שוויוני בזכויות, מסתכנים בכך שבית המשפט יקבל בעתיד טענה לכך שההסכם בוטל או שונה בהסכמה.

תלה"מ (חיפה) 4061-06-21