המדינה הכריזה על שיווק קרקעות לתחנות כוח. למה לא פורסמו מכרזים?

לפני כחודשיים הכריז מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, על שיווק קרוב של קרקעות לא מתוכננות עבור תחנות כוח. אך נכון להיום, אף אחת מהן לא שווקה - וגורמים בתחום האנרגיה מצביעים על בעיות קריטיות במיקומים שנבחרו. במינהל התכנון מודים שהשטחים נבחנים בצורה מעמיקה רק כעת.

● "קניבליזם מטורף": היא הייתה אחת הערים הגדולות בישראל והידרדרה
● עקב מעורבות ארגוני פשיעה: הקבלן שלא ימשיך בפרויקטים עבור המדינה

צריכת החשמל של ישראל צפויה לטפס משמעותית בעשור הקרוב: על פי תחזית רשות החשמל, עד 2030 שיא צריכת החשמל בקיץ צפוי לעלות ב־21% ביחס ל־2023. בעתיד הרחוק יותר, ככל שייכנסו יותר כלי רכב חשמליים ותעשיות צמאות לאנרגיה כמו חוות שרתים ושרתים ל-AI, הדרישה לחשמל תהיה גבוהה עוד יותר.

נוסף לכך, אם אין מספיק היצע כדי לענות על הביקוש, קשה לייצר תהליכים תחרותיים בין תחנות הכוח, מה שעלול להשפיע לרעה על מחירי החשמל, הן הביתיים והן לצורכי הכלכלה והתעשייה.

כדי לעמוד בביקוש, רשויות התכנון פועלות כדי לאשר מגוון רחב של תחנות כוח, בייחוד כאלה שנמצאות קרוב יחסית למרכזי האוכלוסייה - משום שחלק מהחשמל הולך לאיבוד ככל שההולכה ארוכה יותר.

 מנכ''ל רמ''י, ינקי קוינט / צילום: יוסי זמיר

רמ"י: המטרה היא למנוע ספסרות בקרקעות

אך כמו הליכים תכנוניים רבים בישראל, מדובר בתהליך ארוך ומסורבל - ועולה חשש שהוא לא יספיק. לכן, ברשות מקרקעי ישראל יישמו שיטה ותיקה יחסית בשם "שיווק מתחמי קרקע בהליכי תכנון" (מקב"ת) כדי להאיץ את התהליך. הרעיון הוא למכור את הקרקע ליזם עוד לפני שהיא עברה תהליך תכנון מסודר. בכך, היזם לוקח אחריות על המקטע והוא דוחף לקדם את התכנון שלו בוועדות. הוא משלם על הקרקע מראש, עוד לפני שבכלל ידוע האם היא תגיע ל"קו הסיום" התכנוני, ואם לא - כספו עלול לרדת לטמיון. בתמורה הוא מקבל את הקרקע בשלב מוקדם יותר ובמחיר נמוך בהרבה מאשר אם הוא היה מתמודד עליה לאחר שהתכנון כבר הושלם.

בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה (מכון הנפט לשעבר) בחודש מרץ הכריז קוינט: "יש לנו בין 5 ל־10 איתורים בפוליגונים שמינהל התכנון הוציא, ואנחנו נוציא מכרזים לתחנות כוח. הקרקע הטובה ביותר להקמת תחנת כוח היא קרקע שהמדינה מוציאה במכרז". הקרקעות שאותרו נמצאות ליד נתב״ג, ליד נחשונים ליד גיזו, ליד נוה שלום, חגור שדה חמד, גבעת חיים, צומת מצר (ליד מזכרת בתיה), פלמחים, תל שחר, לכיש, חלץ ובאשקלון.

המטרה, אומרים ברמ"י, הייתה לשדר לשוק שיש קרקעות שמתאימות לתכנון תחנות כוח כדי למנוע ספסרות בקרקעות המעטות שיש. אין הרבה שטחים גדולים פנויים המתאימים לתחנות, אומרים שם, והרצון היה להרגיע את השוק.

אלא שחודשיים לאחר מכן, אף אחת מהקרקעות לא שווקה.

בשיחה של גלובס עם יזמים שפעילים בתחום האנרגיה, התברר למה: רובן כלל לא מתאימות להקמה של תחנות כוח.

מתחם סמוך למסלולי ההמראה של נתב"ג

כך למשל, המתחם הסמוך לנתב"ג נמצא קרוב למסלולי ההמראה, כך שמגבלות הגובה לא יאפשרו הקמה של תחנת כוח. במקרה אחר, מתחם "נווה שלום" במועצה האזורית מטה יהודה קרוב מאות מטרים ספורים מבתי מגורים, דבר שעשוי לעורר התנגדויות של תושבים - בייחוד כשהוא נמצא בלב "פארק קנדה" לו יש חשיבות נופית גדולה. דוגמה שלישית היא מתחם "גיזו", גם הוא במועצה האזורית מטה יהודה, שנמצא קרוב יחסית לבתים - וגם אינו צמוד דופן. כלומר, אינו מחובר לשטח מתוכנן אחר, אלא נמצא ב"אי" - דבר שאינו מקובל בתפיסת התכנון בישראל ויקשה מאוד לאשר לו תוכניות.

בתגובה לשאלת גלובס האם השטחים נבחנו תכנונית לפני שפורסמו לקראת שיווק, אומרים במינהל התכנון ש"השטחים נבחנים כעת בצורה מעמיקה".

על פי יזם בתחום האנרגיה, הדרך האופטימלית לעשות זאת היה לקבל קודם "המלצה תכנונית" ממינהל התכנון, כלומר אישור שהקרקע רלוונטית בכלל - ללא התחייבות שהיא אכן תתוכנן ולא יהיו בעיות נוספות בהמשך. לדבריו, דבר זה גם יעלה את המחיר שהיזמים יהיו מוכנים לשלם על הקרקע המדוברת כשזו תצא למכרז, וזאת תוך שימור היתרונות של שיווק הקרקע לפני תכנונה הסופי.

"לכן זה גם האינטרס של המדינה" הוא מדגיש ואומר ש"מה שכנראה יקרה כעת, זה שרשויות התכנון יעברו על הקרקעות, יאשרו את חלקן ויפסלו את השאר. לפעמים מתנהלים ב'שליפות' בלי עבודה מסודרת - וזו התוצאה". נראה שמרוב רצון טוב לקדם תכנון של תחנות כוח במהירות האפשרית - התהליך דווקא התעכב עוד.

רמ"י: מאמינים במודל של קרקע לא מתוכננת

ברמ"י אומרים כי הם מאמינים במודל המקב"ת שכבר הוכיח את עצמו בתחום המגורים, וכי מטרתם העיקרית נותרה להבהיר לשוק שיוציאו קרקעות לתחנות כוח, גם אם הדבר יקח עוד זמן.

מנהל רמי ינקי קוינט מסר לגלובס: "אין מיקום שבו בן גוריון אמר - 'זה המקום המושלם לתחנת כוח'. המטרה הייתה להעביר מסר לשוק: 'אל תתפרעו, אל תקנו אופציות לקרקע במחירים מופקעים'.

"לכל פרויקט כזה יש כמובן מתנגדים רבים. רצינו להרגיע את השוק שהמדינה תוציא גם היא איתורים לקרקעות לתחנות.

"נפתור את החסמים. זה שלמינהל התכנון יש השגות לא אומר שאנחנו או היזמים לא נצליח להתגבר עליהן ויש לנו כמובן גם איתורים נוספים. יש חסמים ובעיות גם בכל האיתורים של היזמים הפרטיים. זה טיבו של מכרז אופציה. השוק חכם מאיתנו".