עם מפציצים משופרים או זרוע טילים בליסטיים: איך ייראה חיל האוויר בעתיד

שיאים רבים שבר חיל האוויר במלחמת 12 הימים של "עם כלביא", המלחמה הראשונה בישראל שנערכה רובה ככולה בטווח שבין 1,500 ל־2,000 קילומטר מהבית וכללה שעות ארוכות של טיסה לכל כיוון. עשרות רבות של מטוסי קרב בכל גיחה הביאו להשמדה מהירה של כוחות ההגנה האווירית האיראנית ולחיסול צמרת המערך האווירי של איראן. כל אלו השיגו שליטה מלאה בשמי הרפובליקה האיסלאמית ואת הנובע מכך: היכולת להפציץ כמעט כל מטרה בכל נקודה באיראן והחדרה של מערך הכטב"מים במטרה להגביר את יכולת הסיכולים, השמדת המשגרים וביצוע משימות מודיעין באופן ממושך וזול הרבה יותר מאשר באמצעות מטוסי קרב. גלובס שוחח עם בכירים לשעבר בחיל על מה ניתן ללמוד מהפעולות במלחמה וכיצד ייראה חיל האוויר ביום שאחריה.

"חיל האוויר למד שהוא יכול לפעול במרחק מאוד גדול ביעילות מבצעית אמיתית לאורך זמן רב - דבר שהוא מעולם לא חווה קודם לכן", אומר האלוף (במיל') נמרוד שפר, לשעבר ראש מטה חיל האוויר ומנכ"ל התעשייה האווירית לשעבר. אמנם, חיל האוויר כבר מתנסה מעל לשנה בטיסות ארוכות לתימן, אך אלה נערכות אחת לכמה שבועות ולא באופן רציף ואינן משתוות לטיסה יומיומית של חמש שעות ויותר לכל כיוון. "במלחמות הקודמות הטיסות לנקודות המרוחקות ביותר בעומק סוריה או מצרים ארכו לא יותר משעה וחצי טיסה, וצריך לזכור: מטוסי הקרב שלנו לא טסים לבד: מלווה אותם מערך שלם של מטוסי מודיעין ובקרה ומטוסי וחילוץ".

מטוסי האף 35 כנראה היו מתקשים לבצע את כל העבודה לבדם ללא הסיוע הקרקעי. המוסד חשף כי סייע להשמדת סוללות נ"מ ומשגרי טילים בליסטיים באמצעות טילי נ"ט ורחפנים ועם סוף המלחמה גילה הרמטכ"ל אייל זמיר כי כוחות קומנדו קרקעיים פעלו בשטח אויב.

גם מערך הכטב"מים הוכיח את עצמו כחלק מהזרוע הארוכה של חיל האוויר: "כלי הטיס הבלתי־מאוישים יכולים לשהות שעות ארוכות מעל שדה הקרב - יתרון שלא קיים למטוסי הקרב", אומר שפר. "הם יכולים לשאת חימוש ומצלמות - וכל אמצעי שחשוב לך כדי להילחם באויב שמתחבא במקום כלשהו, יוצא, משגר, וחוזר למחבוא. אם יש לך כלי כמו הכטב"מים - הסיכוי שהאויב ייפגע גדול מאוד. זאת, כמובן, מלבד היתרון שכאשר הוא מופל אין לך שבויים ואין לך פצועים. יש גם חיסרון למערך הכטב"מים: הוא טס לאט יחסית, קל לגלות אותו ואפשר להפיל אותו עם סוללות טילי קרקע־אוויר", הוא מוסיף.

 נמרוד שפר - מנכל תעשיה אוירית / צילום: איל יצהר

מול חיל מיושן

אך האם ניתן להקיש מהמהירות שבה פעל חיל האוויר אל מול איומי ההגנה האיראנית גם על זירות אחרות ומלחמות עתידיות? האם המטוסים יוכלו לפעול באותה היעילות גם מול מדינות שמתחמשות בנשק מערבי כמו טורקיה שמפגינה עוינות או מדינות ערביות? תא"ל (במיל') ישראל (רליק) שפיר, לשעבר מפקד בסיס תל נוף, מדגיש כי קשה יהיה להסיק משדה הקרב באיראן לגבי מלחמות עתידיות.

"מצב כמו זה שהיה לנו, שבו האיראנים עושים שימוש במערכות הגנה אווירית מיושנות, ושבו כמעט אין להם חיל אוויר - לבד ממטוסי אף 14 או אף 5 ישנים ולא מתוחזקים - אלה נתונים שצריכים לקחת בחשבון למערכה דומה לטווחים קצרים יותר ולאויבים פוטנציאליים שיש להם מערכות הגנה טובות וחיל אוויר שיודע להילחם", אמר שפיר. "זה משנה לכוח שאתה נדרש להפגין בקרבות אוויר־אוויר, נגד מערכי הגנה נגד מטוסים ולוחמה אלקטרונית. לא בטוח שבמלחמות העתידיות נוכל לבנות על העליונות האווירית כמו שחווינו בעזה ובאיראן".

שפר מזכיר כי מערך ההגנה האווירית של מדינות הציר השיעי בימים שלאחר ה־7.10 לא היה טיול בפארק עבור חיל האוויר. "מערך ההגנה האווירית בסוריה היה הצפוף בעולם - כיום לא נותר ממנו דבר".

טיל או מטוס?

בין טבח ה־7.10 למערכה באיראן התעורר מחדש שיח ער וותיק סביב השאלה האם על ישראל להשקיע יותר בצי מטוסי קרב התקפיים ומשוכללים, או שמא יש מקום גם להקמת חיל טילים שיוכל לשתק באופן מיידי מטרות אויב. זאת כפי שעשו האיראנים שהזניחו את חיל האוויר שלהם לטובת טבעת חנק בליסטית שיירטה על ישראל אלפי טילים לטווחים שונים מעזה, לבנון, תימן ואיראן.

בסיכום המלחמה אומר שפר כי "זה מזל גדול למדינה שלא הוקם חיל טילים על חשבון חיזוק חיל האוויר. הוכחנו שהשקעה במטוסי קרב ורסטיליים יכולה להשיג מטרות רבות: המטוסים יכולים לתקוף בכל מקום - באיראן ובתימן - ולשאת איתם מצלמות ולאסוף מודיעין במקומות שלוויין לא נותן מענה מספיק; המטוסים יכולים להפיל מטוסים אחרים או כטב"מים, ולתקוף באותו יום בעזה וגם באיראן. טילים, בניגוד לכך, יודעים לעשות דבר אחד - לתקוף מטרה אחת, וכדי לייצר חיל טילים משמעותי אתה צריך מגוון רחב של טילים, כי טיל לאיראן לא מתאים לטיל לסוריה. טיל בליסטי אחד עולה כמה מיליוני דולרים ופוגע במקום אחד - עדיף להשקיע את הסכום הזה במאות פצצות חכמות, למשל כמו פצצת JDAM, שעלותן נעה בין 20 ל־30 אלף דולר והן ורסטיליות מספיק כדי להפציץ מגוון מטרות כמו בונקרים, מטוסים, סוללות נ"מ במגוון מיקומים שונים".

לעומתו, טוען רליק שפיר, יש מקום להקמת זרוע טילים, אך עליה להיות כפופה לחיל האוויר כדי לבצע תיאום עם המטוסים שבאוויר. "טילים בליסטיים יכולים להגיע תוך דקות למטרות נייחות קבועות כמו שדות תעופה או מכ"מים, מהר יותר ממטוס שיכול להגיע רק תוך מספר שעות אם מדובר בגזרה רחוקה, ולגרום לנזק משמעותי. יתכן שתוחלת הפגיעה תהיה פחות טובה מזה של מטוס, אבל לא דרושים יותר מדי טילים לחיל כזה והוא יכול להיות עוד כלי בארגז הכלים חיל האוויר בסל הכלים".

 תא''ל (מיל') ישראל (רליק) שפיר / צילום: יוסי כהן

לקראת יכולות משופרות

עבור המלחמות העתידיות, יש מקום גם לרענון בחיל האוויר עצמו - בדמות הצטיידות במטוסים חדשים. שפיר סבור כי עבור תסריט אפשרי של הפצצת בסיסי חיל אוויר ופגיעה במסלולים יש צורך להצטייד במטוס ה־F-35B, גרסה של מטוס ה־F-35, המסוגלת להמריא באופן אנכי, וכן יש לרענן את צי מטוסי ה־F-15 - להן יכולת נשיאת חימושים גבוהה יותר מאשר ה־F-16 או ה־F-35. לשם כך, יש לשדרג את צי מטוסי ה־F-15i הוותיק במטוסי ה־ F-15EX החדישים, בעלי יכולת נשיאת פצצות משופרת ויכולות מודיעין מתוחכמות.

עוד שאלה היא האם בעקבות תצוגת התכלית המרשימה של מטוס ה־B2 האמריקאי באיראן, יש לנו צורך להצטייד במטוס שכזה? ארה"ב איננה מוכרת אותו לצבאות זרים, אך שפר אומר כי הדבר נוגד את התפיסה של חיל האוויר שבוחר "להצטייד במטוסים שיודעים למלא כמה משימות - ולא במטוס שמבצע רק משימה אחת כמו הפצצה אסטרטגית".

הטילים האיראניים אתגרו את מערכת היירוט הישראלית, וככל שהמשגרים נדחקו למזרחה של איראן, כך שוגרו לישראל טילים בליסטיים כבדים יותר, חלקם מתמרנים. ישראל תצטרך להאיץ את המעבר למיירטי ה"חץ 4" על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם טילים שכאלה.

ולבסוף, החזקת טייסים לשעבר בשירות מילואים פעיל הוכיחה את עצמה. בצל המחאה נגד הרפורמה המשפטית היה חשש כי הפעילות תיפגע, אך כל אנשי המילואים שטסים הוחזרו לשירות, לקחו חלק בלחימה וכשירות החיל לא נפגעה.