הזדמנות נדירה להסכמי שלום: חולשת איראן יוצרת מציאות אזורית חדשה

מבצע עם כלביא נגד איראן הסתיים בהפסקת אש לאחר שמשטר האייתוללות ספג מכות קשות, ציר ההתנגדות העדיף להישאר בצד במהלך שמעיד על חולשתם, וישראל סיימה עם ידה על העליונה. עתה, התקווה היא שהקרנת העוצמה לצד היחלשות האויב האיראני יעודדו נורמליזציה אזורית משמעותית.

הסכמי אברהם כללו ב־2020 את איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן. זה היה מהלך משמעותי, אבל אף אחת מהמדינות הללו לא גובלת בישראל ומעולם לא הייתה אויבת של ממש. לעומת זאת, כיום בין המדינות המועמדות המובילות להסכם נמצאות סוריה של אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני), לבנון, והתקווה הגדולה נסובה סביב מנהיגת העולם הסוני - ערב הסעודית.

כחודש לפני מתקפת 7 באוקטובר של חמאס, נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן הציג את תוכנית מסדרון IMEC, שמיועד היה לחבר מהודו ליוון, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל. מה שהיה צפוי להוות שיא בתהליך כינון הנורמליזציה בין ירושלים לריאד נקטע עם המלחמה בעזה, שהציפה את סלע המחלוקת: הרגישות הפלסטינית של הסעודים. דעת הקהל הפנימית לא מאפשרת לסעודים לנרמל יחסים עם ישראל ללא אופק משמעותי לנושא הרגיש. בישראל כמובן חפצים מאוד במהלך, מתוך הבנה שהוא עשוי להביא למפץ של נורמליזציות מול מדינות סוניות נוספות.

 נתניהו, טראמפ, בן ראשיד ובן זאיד בטקס החתימה על הסכמי אברהם. ספטמבר 2020 / צילום: אבי אוחיון - לע''מ

סוריה: הפלת משטר אסד יצרה הזדמנות נדירה

בניגוד לסעודים, יש מדינה שמלחמת חרבות ברזל הביאה למפנה מובהק באינטרסים הישראליים מולה: סוריה. מייד לאחר כינון הפסקת האש של ישראל עם חיזבאללה, פתחו המורדים בהנהגת א־שרע בהפיכת בזק נגד בשאר אסד, והשתלטו על דמשק. ברמה המיידית, צה"ל נכנס לסוריה כדי ליצור עומק אסטרטגי, ולהגן על הדרוזים שמאכלסים את דרום המדינה. על אחת כמה וכמה על רקע הטבח בעלאווים בצפון סוריה. מאז, ישראל וסוריה כוננו שיח שוטף, וא־שרע לא הסתיר את רצונו בשיתוף פעולה, כך לפי ראיון ל"ג'ואיש ג'ורנל". בה בעת, הוא הצליח לקרב את השייח' חכמת אל־היג'רי, שהוביל זרם דרוזים שהתנגד לממשלתו.

ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש תוכנית הזירה הצפונית במכון, מספרת כי ניכר שא־שרע, בניגוד לאסד שפעל בשירות איראן והעניק חסות לבכירי טרור פלסטינים, מתנער מהם. "בסוגיה הזו שהדאיגה את ישראל בנוגע לחמאס, הוא ביצע גירוש, הפנה כתף קרה לעברם. לא־שרע אין את הרגישות הסעודית לפלסטינית. התנאי הבסיסי שלו הוא לצאת משטח סוריה ולהפסיק להפציץ, כי הפעילות הפיזית הישראלית מטרידה אותם. נושא שנותר מעורפל הוא עמדת א־שרע לגבי רמת הגולן".

לעומת זאת, עמדת מנהיג סוריה לגבי מלחמת איראן־ישראל ברורה, משום שהוא אפשר לחיל האוויר לעבור הלוך ושוב במרחב האווירי של מדינתו ללא שום בעיה. א־שרע הוא יריב מר של איראן לא פחות מישראל, ויש לו אג'נדה כי "סוריה לפני הכל".

הוא בחר בהתנהלות הזו במלחמת ישראל־איראן כחודש לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט להסיר את הסנקציות מעל דמשק. זה היה צעד חשוב מאוד עבור סוריה, אבל כזה שרחוק מלהספיק. מלחמת האזרחים שפרצה במדינה ב־2011 הביאה, לפי האו"ם, לעלות שיקום נדרשת של כ־400-250 מיליארד דולר. בד בבד, יותר ממחצית מאוכלוסיית סוריה עקורה מביתה, 90% חיים מתחת לקו העוני וכ־75% (16.7 מיליון איש) זקוקים לסיוע הומניטרי.

לצד כל אלו, גם נושא האנרגיה מטריד את א־שרע. הבנק העולמי אישר ביום רביעי מענק בסך 146 מיליון דולר לטובת שיקום תשתיות החשמל, ומוקדם יותר החודש קונסורציום קטארי חתם על תוכנית להשקעת 7 מיליארד דולר בהקמת תחנות כוח במדינה. אולם, תהליכים שכאלו דורשים זמן, והצרכים של סוריה מיידיים. מי שמסוגלת לספק לדמשק את המענה המהיר היא ישראל, שמחוברת לירדן וממנה לסוריה וללבנון דרך הצינור הפאן־ערבי (פג'ר).

לפי שעה, סוריה צורכת LNG (גז טבעי מונזל) שמגיע מקטאר. האספקה אמנם יציבה, אבל זה יקר יותר מצריכת גז דרך צינורות. מחיר LNG קטארי עמד בחודש שעבר, לפי רויטרס, על 11 דולר ליחידת חום, כפול מהמחיר בחוזה שחתמה ירדן מול לוויתן ב־2016. מכאן, מלבד אספקה נרחבת של גז, ישראל יכולה לספק לא־שרע גם חיסכון גדול.

מי שנשיא סוריה עשוי להקשיב לעמדתה היא טורקיה, שהייתה הפטרון שלו במשך שנים רבות. "בהיבט של בנייתה מחדש של סוריה ושקט תעשייתי לא־שרע, נורמליזציה סורית־ישראלית עומדת באינטרסים הטורקיים, אבל כפי שראינו בהסכמי אברהם - אנקרה לא מתלהבת מלגיטימציה אזורית לישראל ומעדיפה אותה מבודדת", מסביר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "בטווח הקצר, טורקיה לא צפויה לפעול נגד כדי שלא ייווצרו להם כאבי ראש מול טראמפ, אך הם יעדיפו ששיתוף הפעולה של ישראל עם א־שרע יישאר מאחורי הקלעים".

ערב הסעודית: האינטרס משותף, אך יש רגישויות

שחקנית אזורית קריטית נוספת שמעורבת ברצון לייצב את משטר א־שרע היא ערב הסעודית, בין השאר, במטרה להגביל את ההתפשטות המחודשת האיראנית - אינטרס משותף שלה ושל ישראל. היו מי שהופתעו מהגינוי של משרד החוץ הסעודי למתקפה הישראלית באיראן, אך אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מציין שלא אחת מועברים מסרים בפרהסיה, בעוד שמתחת לפני השטח היעד האמיתי אחר לגמרי.

"ישראל הוכיחה לעולם הערבי ובמיוחד לסעודים, שכאשר הם מחפשים ביטחון - היא יכולה להיות בעלת ברית עוצמתית שעומדת במילתה", הוא מסביר. "ישראל מסוגלת לעמוד מול האויב השיעי של המזרח התיכון, ועל כן זה נכון לסעודים לכונן הסכם שלום עם ישראל". אולם, לנסיך הכתר מוחמד בן סלמאן יש את הרגישויות הפלסטיניות בתור מנהיג העולם הסוני.

כעת, כולם נושאים את עיניהם לנשיא טראמפ. מייד לאחר הפסקת האש בין ישראל לבין איראן, שליחו במזרח התיכון סטיב וויטקוף החל להגביר את הלחץ מול חמאס. ההבנה הרווחת היא שכל עוד מתחוללת מלחמה ברצועת עזה, לא מתבצע בה שיקום, ומוחמד בן סלמאן לא יכול לשדר לעולם הערבי הישג מהותי בתחום הפלסטיני - יהיה לו קשה מאוד לנרמל יחסים עם ישראל.

בלאיש שואב אופטימיות מפעילות נשיא ארה"ב - שבו הוא לא רואה ככופה שלום, כי אם "מחליט שלום". "כפי שהוא החליט כביכול שתהיה הפסקת אש ואפילו השתמש במילה 'שלום' עם איראן, כך הוא יחליט לגבי סעודיה. במעשים שלו יש גאונות שקשה להבין בהתחלה, מאחר שקשה לנתח את טראמפ. ראינו כמה ניסו לפרשן אותו, וטעו". בביקורו בריאד בחודש מאי, טראמפ חתם עם בן סלמאן על הסכם שזכה לכינוי "עסקת הנשק הגדולה בהיסטוריה": רכישה סעודית מארה"ב של מערכות נשק תמורת 142 מיליארד דולר. המהלך הזה, מעריך בלאיש, הוא כלי של טראמפ כדי לכפות נורמליזציה על הסעודים.

תחום נוסף שנמצא על סדר היום של טראמפ הוא תוכנית המסדרון ששאב מקודמו ביידן, ואותה הוא מנסה לקדם בזירה האזורית עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי. האחרון השיק בחודש שעבר את נמל המים העמוקים הרב־תכליתי הראשון שלהם באזור ויז'ינג'ם שבמדינת קראלה. המפתח בנמל הזה הוא מיקומו: 10 מייל ימי בלבד מנתיב השיט המרכזי מהמזרח הרחוק לאירופה. על כן, הוא עשוי להוות כלי משמעותי בפיתוח המסדרון.

לבנון: תנסה לדחוק את חיזבאללה הצידה

מדינה נוספת שעד מלחמת חרבות ברזל נורמליזציה עמה נראתה כחלום מופרך היא לבנון. זו נתפסה, בצדק רב, כמדינה שמוחזקת בידי ארגון טרור, חיזבאללה. מדינה מרוסקת, וללא שלטון ממשי. מבצע חיצי הצפון הביא את חיזבאללה לקריסה מנהיגותית, מדינית וצבאית כאחד, שהשתקפה בחוסר המעורבות של הארגון במערכה הישראלית מול איראן. מאז, התווספה בחירתו של הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, שמעוניינים לייצב את המדינה ולדחוק את חיזבאללה הצידה.

בזירה הבינלאומית מזהים את פעילותם, ומנסים לסייע. הבנק העולמי אישר השבוע מענק בסך 250 מיליון דולר לביירות, לטובת סיוע מיידי בשיקום תשתיות. ד"ר ולנסי אומרת כי כפי שניתן לקדם נורמליזציה עם סוריה, גם מול לבנון זו משימה אפשרית. ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית וגיאו-אסטרטגיה ומרצה בבית הספר הרב תחומי במכון הטכנולוגי חולון, מדגיש שכל הצעדים של טראמפ מוכוונים ליעד אחד: פרס נובל לשלום.

 ג'זוף עאון, נשיא לבנון / צילום: ap, Hassan Ammar

"הביקור של טראמפ בערב הסעודית היה אמור להיות הקליימקס, זה שימצב אותו בתור המפייס הגדול. נשיא ארה"ב מביט על המורשת שלו שנים קדימה, באמצעות הסכמי אברהם המורחבים. כבר החלו אפילו להשתמש במושג 'הסכמי כורש' מתוך אמונה שעוד בקדנציה שלו, טראמפ יארח מנהיג של איראן שאינו אייתוללה. בסביבת טראמפ יש אנשים שמנהלים את המו"מ מול לבנון עם חזון שישראלים יחליפו את החופשות בדובאי ובטורקיה בחופשות בטריפולי. הם בוחשים בצורה עצומה בלבנון".

בסיכומו של דבר, נורמליזציה עם לבנון וסוריה תעניק לישראל תועלת שהיא לא תניב מול ריאד. ערב הסעודית עשויה להוות מפץ של נורמליזציות, אבל הנורמליזציות עם דמשק וביירות ידחקו אחורה את טבעת החנק שניסה קאסם סולימאני ליצור סביב ישראל. ובמקום שישראל תהיה מדינה עטופת אויבות, היא תהיה עטופה בארבע מדינות שעמן היא כוננה הסכמי שלום. היום, המטרה הזו כבר לא כל כך מופרכת.