התרחיש של 100 דולר לחבית התחלף בחששות למחיר נפט נמוך מדי

מחירי הנפט חזרו לרדת אחרי זינוק רגעי בעקבות המערכה מול איראן, בהתאם למגמה מתחילת השנה, והגיעו לרמה של סביב 60 דולר לחבית. זאת על רקע הגברת קצב ההפקה על ידי ארגון יצואניות הנפט הגדולות אופ"ק (OPEC), והציפיות להאטה בכלכלה העולמית כתוצאה ממלחמות הסחר. ההערכה היא כי לא מדובר בתנודה זמנית בשוק - אלא בסימן למשבר עמוק יותר: הביקוש העולמי נחלש, ובמקביל קרטל אופ"ק מתקשה לשמור על לכידות ונלחם על הנתח שלו בעולם שמתקדם בצעדים מדודים אך עקביים לעבר אנרגיות מתחדשות.

האטה בצמיחה הכלכלית

עוד לפני העימות עם איראן, אור אזרן, כלכלן מחקר באגף הכלכלה בבנק לאומי, התראיין לגלובס והסביר שמחירי הנפט צפויים להמשיך לרדת: "באופן כללי, כשהתחזיות לצמיחה גלובלית יורדות הביקוש לנפט נפגע". הנפט הוא הדלק שמניע את הכלכלה העולמית - לא רק במובן הפיזי של תחבורה וחשמל, אלא גם כבסיס לתעשיות, לשרשראות אספקה ולחומרי גלם. כל גידול בפעילות כלכלית מעלה את הצורך בו - וכל האטה מקטינה אותו בהתאם.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב מוסיף כי "קרן המטבע, הבנק העולמי וה־OECD חתכו כולם את תחזיות הצמיחה לשנים הקרובות בשל מלחמות הסחר". מי שמוביל את אי־היציבות במערכת הסחר הוא כמובן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הכלי החביב עליו לקידום מדיניות "America First" היא המכסים - חלקם קבועים ומטרתם לעודד תוצרת אמריקאית, ואחרים זמניים - כדי ללחוץ על מדינות לשפר את תנאי הסחר מול ארה"ב. אך לפי שעה, התוצאה היא בעיקר האטה כלכלית. מי שסובלת מכך יותר מכל, מלבד ארה"ב, היא כנראה סין - יריבתה הגיאו־פוליטית והכלכלית, וגם יבואנית הנפט הגדולה בעולם והמקור לרבים מהביקושים לנפט מהמזרח התיכון.

ריבים באופ"ק

מעבר להאטה בביקוש, המחיר מושפע גם מההיצע הגובר של הנפט. קרטל אופ"ק, שהצליח בשנות השבעים להביא למשבר כלכלי עולמי על ידי סגירת ברז הנפט, חלש מבעבר. כך, חברות הארגון, שהתרגלו להחזיק ב־40% מייצור הנפט העולמי במשך עשרות שנים, היו אחראיות ב־2023 ל־36% מהשוק העולמי בלבד. אחת הסיבות לכך היא מהפכת פצלי השמן בארה"ב, שהפכו אותה מיבואנית נפט גדולה ליצואנית נטו.

האסטרטגיה של אופ"ק, כקרטל, היא צמצום מתואם של קצב ההפקה, כדי להעלות מחירים וכך לגרוף יותר רווחים למדינות השותפות בו, רובן במזרח התיכון. אך כבכל קרטל, לכל אחד מהשחקנים בנפרד יש אינטרס להגדיל את הייצור - וכך להרוויח על חשבון שאר השותפים. לכן, כשחלק מהמדינות מייצרות מעבר למכסות שהוקצבו להן, אופ"ק נמצאת בבעיה. על פי ד"ר יוסי מן, מרצה בכיר במחלקה למזרח תיכון באונ' בר אילן, זה בדיוק מה שקרה לאחרונה: "עיראק וקזחסטן 'מזייפות' - מייצרות יותר". בתגובה, ערב הסעודית כמובילת הקרטל מאפשרת הגברה של הייצור - וכך היא תופסת מחדש את נתח השוק שלה ומענישה את השחקנים הסוררים. "יש כאן היזון חוזר חיובי", אומר ד"ר מן, "ככל שהמחירים יורדים, שחקנים נלחצים ומורידים מחירים כדי לתפוס נתח שוק, מה שרק מוסיף לקושי של שאר היצואנים".

העולם עובר למתחדשות

מעבר למאבקים בתוך אופ"ק, שוק הנפט כולו מאט. בין 2013 ל־2023 צמח ייצור הנפט העולמי ב־9.3% בלבד, כלומר פחות מאחוז בשנה בממוצע. "הסעודים רואים את שימור שוק הנפט הגלובלי כאינטרס שלהם", אמר לגלובס אור אזרן מבנק לאומי. "כשהם מורידים את המחיר הם גם משפרים את הפוזיציה של הנפט באופן כללי מול האנרגיות המתחדשות, כתוצאה מירידת המחיר היחסי". בנוסף, מחיר נפט נמוך יותר הופך את הייצור האמריקאי מפצלי שמן לפחות משתלם.

מדינות המערב שמו לעצמן יעדים שאפתניים למדי לצמצום פליטות הפחמן הדו חמצני שלהן, והאיחוד האירופי אף מקדם מדיניות סחר ששואפת להטיל מכס על מוצרים שהושקעו בהם יותר מדי משאבים מזהמים. אפילו סין, כאמור יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מקדמת הקמה מאסיבית של אנרגיות מתחדשות (כולל אנרגיה גרעינית) כדי להפחית את התלות שלה בנפט, שעלתה לכותרות בשבוע האחרון עקב החששות מסגירת מיצרי הורמוז בידי איראן. "העולם שואף לבצע התייעלות אנרגטית ולעבור למתחדשות", אומר זבז'ינסקי, "ולכן, בהיעדר צמיחה גבוהה או אירוע יוצא דופן, הלחץ על מחיר הנפט הוא כלפי מטה".

בטווח הזמן המיידי ייתכן שלא נראה ירידה דרמטית נוספת במחיר הנפט, עקב העונתיות שמאפיינת את צריכת הדלק: "הקיץ הוא שיא הצריכה", אומר ד"ר מן, "אם חוזרים לשגרה, יש יותר טיסות למשל. יום העצמאות האמריקאי ב־4 ביולי הוא שיא צריכת הדלק בארה"ב". ואולם, מעריך זבז'ינסקי, "אם ריח המיתון יחריף, בהחלט ייתכן שנראה את המחיר הכי נמוך מאז 2020". אבל גם בהנחה שזה לא יקרה, הוא לא צופה עלייה במחיר: "המחיר היום, או אפילו מחיר מעט נמוך יותר, זה התרחיש הסביר".