הסיבה בגללה מספר דורשי העבודה בהייטק הכפיל את עצמו

דוח חדש שפרסם שירות התעסוקה אודות ההייטק הישראלי נראה מפתיע. מהנתונים עולה כי מספר דורשי העבודה בענף ההייטק עמד באפריל האחרון על 14,961, זינוק של יותר מפי שניים בהשוואה לינואר ב־2019 (7,058), ועלייה של 21% לעומת ערב מלחמת חרבות ברזל בספטמבר 2023 (12,355).

● התעשייה האווירית שיגרה לחלל את לוויין התקשורת הלאומי "דרור 1"
● מומחים מנתחים: כך יראה המפץ שמתכננת אנבידיה בישראל

מנגד, על אף העלייה במספר דורשי המשרה: לא נרשמו גלי פיטורים מסיביים בשכבות הליבה של הייטק הישראלי, לא דווח על קריסה של חברות טכנולוגיה, והכותרות הדרמטיות על שבר תעסוקתי בענף נגעו בעיקר לג'וניורים, אלו שטרם רכשו ניסיון תעסוקתי. יתרה מכך, כותרות רבות עוסקות דווקא בגיוסים חדשים, בעיקר בחברות ענק כמו אנבידיה, מיקרוסופט או צ'ק פוינט - שממשיכות כאמור לפרסם משרות ולמשוך טאלנטים גם בימים אלה.

כיצד יתכן, אם כך, שבעוד שבשוק נשמרת תחושת יציבות יחסית - מתחת לפני השטח מצטברת שכבה עבה והולכת של עובדים מנוסים שנפלטו ואינם מצליחים לחזור?

תהליך ההאטה

הפער הזה, כך בין היתר לפי שירות התעסוקה, מעיד על מהפכה שקטה שמתרחשת בענף; תהליך איטי ועמוק של שינוי מבני. במשך שנים ההייטק נהנה מגאות חסרת תקדים, שהגיעה לשיאה בשנות הקורונה. אך מאז 2022, כשהשווקים החלו להתכווץ, הריביות עלו והמשקיעים הפכו סלקטיביים יותר, הענף נכנס להילוך שונה - פחות תזזיתי ובעיקר הרבה יותר זהיר. במקום משבר דרמטי שמפיל שחקנים בזה אחר זה, מדובר בהאטה ממושכת שמכרסמת בעובדים מבפנים בטפטוף עקבי. השוק, כך נראה, עבר ממצב של צמיחה אופורית להפעלת מנגנון מחושב של סינון והתכנסות. המטוטלת נעה חזרה. המעסיקים הפכו זהירים, מחושבים, ומגייסים כאשר קיימת הצדקה עסקית מובהקת

השינוי הזה פוגע דווקא בעובדים מנוסים ובעלי ותק, שכבת הביניים שמוצאת עצמה מחוץ למעגל התעסוקה. אותם עובדים עם 8 עד 15 שנות ניסיון, שהיו עד לא מזמן עמוד השדרה של צוותי הפיתוח, הדאטה והניהול. דווקא קבוצת הגיל שנמצאת בלב שנות העבודה הפוריות, בני 36 עד 45, היא זו שמובילה את העלייה במספר מחפשי העבודה. שיעורם קפץ מ־15% בלבד באוגוסט 2022 ל־40% באפריל האחרון. המשמעות: לא רק צעירים מתקשים להשתלב, אלא גם שכבה מבוססת של עובדים ותיקים מוצאת את עצמה לפתע תלויה בדמי אבטלה, בלי תפקיד ובלי אופק תעסוקתי ברור.

השבר הזה ניכר גם ברמות השכר. לפי הדוח, שכרם הממוצע של דורשי העבודה בהייטק עלה בכ־39% מאז תחילת 2022, הרבה מעבר לעלייה של כ־24% בשכר המועסקים. הנתון הזה אינו מעיד על שגשוג, אלא להפך: הוא רומז לכך שדווקא מי שהשתכרו היטב, בטווחים של 25.6 עד 43.8 אלף שקל בחודש, הם אלה שנפלטו החוצה.

אשליית ההיצע

אחד מהממצאים הבולטים שעלו מהדוח עלול לבלבל את מי שמנסה להבין את המציאות בשטח: יחס המשרות הפתוחות לדורשי העבודה בהייטק עדיין נחשב גבוה ביחס לשאר המשק. כלומר, לפחות על הנייר, יש יותר משרות זמינות לכל מחפש עבודה בהייטק לעומת ענפים אחרים דוגמת תעשייה, מסחר או שירותים. הנתון הזה, שמייצר תחושת אופטימיות מסוימת, עלול להטעות, מפני שהוא מתאר תמונה סטטית שלא מספרת את כל הסיפור. כשמעמיקים בפרטים, מתברר כי רבות מהמשרות הללו הן צרות מאוד בהגדרתן: הן נפתחות לתפקידים ספציפיים, עם דרישות טכניות מדוקדקות ולעיתים גם ניסיון ממוקד בתחומי נישה. כך נוצר מצב שבו עשרות אלפי מהנדסים, מפתחים ואנליסטים מנוסים עשויים שלא "להתאים", ולו רק בגלל שצברו ניסיון בסביבה טכנולוגית אחרת, או שבילו יותר מדי זמן בתפקיד ניהולי או רוחבי.

מעבר לתחומים משיקים

אלא שלא כולם מסכימים עם התמונה שעולה מדוח שירות התעסוקה. אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה, מבקש להכניס מידה של פרופורציה. לדבריו, הנתונים הרשמיים אינם כוללים קהלים שלמים, בהם עובדים שבחרו לצאת לדרך עצמאית, לעבור לתפקידי פרילנס או להשתלב בתחומים משיקים כמו ביוטק, פינטק ואנרגיה חכמה - תחומים שבחלקם אף נרשמת עלייה בביקוש לאנשי טכנולוגיה מנוסים. "דוחות שירות התעסוקה אינם משקפים את מלוא התמונה", הוא מסביר לגלובס, "והביקוש לעובדי הייטק ממשיך לעלות".

הוא מציין כי ברבעון הראשון של 2025 נרשמה עלייה של 33% בשיעור המועסקים בענף, כאשר חלק ניכר מהתנועה בשוק נובע ממהלכי שינוי יזומים, לא מפיטורים, אלא ממעבר מודע לאתגרים חדשים. הוא מוסיף כי המחצית השנייה של השנה נפתחה עם מחסור ניכר במהנדסים, במיוחד בתחומי בינה מלאכותית, חומרה, DevOps.

לדבריו, "יש מאות משרות פתוחות שאינן מדווחות כלל, בין השאר בגלל רגישות בקרב סטארט־אפים או מהלכים פנימיים להחלפת עובדים". הפיטורים שנרשמים בשוק אינם בהכרח תוצאה של האטה בביקוש, אלא של תהליכי התייעלות ושינוי מבני, כאשר רבים מהמועמדים מוצאים תפקידים חלופיים בתוך זמן קצר. "ההייטק הישראלי ממשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק", הוא מסכם, "והכותרות לא תמיד מצליחות ללכוד את הדינמיקה המורכבת של שוק העבודה בענף".