בג"ץ דחה עתירה לפטור מפיצוי על איחורים במסירת דירות בשל המלחמה

התאחדות הקבלנים ביקשה לחייב את הממשלה להתמודד עם המשבר בענף • נשיא העליון, השופט יצחק עמית: בית המשפט לא יקבע מדיניות במקום הממשלה

פועלים באתר בנייה / צילום: Shutterstock
פועלים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, דחה את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שביקשה להעניק לקבלנים פטור מפיצוי על איחורים במסירת דירות הנגרמים בשל מלחמת "חרבות ברזל". ההתאחדות ביקשה פטור זה כחלק משורה של צעדים להתמודדות עם המשבר בענף הבנייה, שנגרם בשל האיסור על כניסת פועלים פלסטינים לישראל מאז אוקטובר 2023.

האם נחסמה הדרך בפני רוכשי דירות להגיש ייצוגיות נגד קבלנים בשל ליקויי בנייה?
תבעו את הקבלן על איחור במסירת דירה, ובית המשפט קבע: מלחמת "חרבות ברזל" היא כוח עליון

ההתאחדות טענה כי על הממשלה - ובמיוחד על שרי האוצר, המשפטים והשיכון - "להפעיל את סמכויותיהם ליזום ולקדם 'פתרון רוחבי וכולל', שיביא לוודאות וליציבות, יצמצם הליכים משפטיים ועוד". כאמור, ההתאחדות גם ביקשה להעניק פטור מהפיצוי הקבוע בחוק בשל איחורים במסירת דירות.

הפיצוי חל על איחורים בני חודש ומעלה, בלא שהרוכש נדרש להוכיח נזק. שיעורו הוא דמי שכירות של דירה דומה החל מהחודש השני ועד החודש הרביעי של האיחור, פי 1.25 משיעור זה עד החודש העשירי, ופי 1.5 מהחודש העשירי ואילך.

לצד זאת, החוק מעניק פטור אם חלים התנאים הקבועים בחוק החוזים: "הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים".

המדינה השיבה כי "ננקטו וננקטים צעדים על-מנת להקל על המשבר בענף הבנייה, כמו הגדלת המכסות לעובדים זרים; עידוד התעסוקה וההכשרה של עובדים ישראלים בתחום הבנייה; מתווה פיצויים בגין נזק שנגרם בעיכוב בביצוע עבודות בנייה; והקלות מסוימות לקבלני תשתית בפרויקטים של משרד הבינוי והשיכון".

"בית המשפט אינו מחליף את שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת"

בדחותו את העתירה אמר עמית כי "היא כוללנית במובן זה שאינה תוקפת החלטה מינהלית מסוימת, ובגדרה התבקשו סעדים שונים ומגוונים, שעניינם בהפעלת סמכויות רחבות בכל הקשור לגיבוש מדיניות כלכלית וליישומה" - ובג"ץ אינו נדרש לעתירות מסוג זה.

עוד אמר עמית כי "לנוכח עיקרון הפרדת הרשויות, אין דרכו של בית משפט זה להורות לכנסת לחוקק דבר חקיקה או להורות לרשות המבצעת ליזום תיקון חקיקה ראשית".

הוא הזכיר פסיקה קודמת, לפיה "בתחומי משק וכלכלה הסמכות לקביעת מדיניות כוללת מצויה בעיקר בידי הרשות המבצעת והמחוקקת... בסוגיות אלה בית המשפט אינו מחליף את שיקול-דעתה של הרשות המוסמכת בשיקול-דעתו שלו, ונכונותו להתערב מצטמצמת במיוחד כאשר מדובר בהחלטה שעניינה עיצוב מדיניות כלכלית וקביעת סדרי עדיפויות כלכליות וחברתיות".

בנוגע לפטור מפיצוי על איחורים, קבע עמית: "הסעד שהתבקש בנוגע לאיחור במסירת דירות לרוכשים עלומים, ראוי שיתברר תחילה בערכאות השונות על רקע מקרים קונקרטיים, במיוחד בהינתן שרוכשי הדירות אינם צד לעתירה".

לסיום אמר עמית: "אין לכחד כי מלחמת 'חרבות ברזל' הסבה פגיעה עמוקה וממושכת עבור רבים בחברה הישראלית. המשבר בענף הבנייה הוא מן המפורסמות, וניתן להבין את המצוקה הנטענת על-ידי העותרות, אך אין זה תפקידו של בית משפט זה להורות למדינה כיצד לגבש מדיניות בנושא וכיצד לממשה".

השופטות יעל וילנר ורות רונן הסכימו עם עמית. את הקבלנים ייצגו עורכי הדין איה רייך-מינא, אלדד כורש ודין כפרי, ואת המדינה - עורכות הדין מוריה פרידמן ונועה רוזנברג-רכטר.