היצואנים נערכים למכס החדש של טראמפ, ולאוצר יש סיבה לדאגה

הודעת ממשל הנשיא דונלד טראמפ כי ישראל תהיה כפופה למכס של 15% בייצוא סחורות לארה"ב התקבלה באכזבה בממשלה ובתעשייה המקומית. אלא שלמרות המכה הכואבת, יצואנים שנערכו מראש בנו מסלול עוקף שיפחית עלויות במכס האמריקאי, ועל הדרך עלול לפגוע בזרם ההכנסות לקופת המדינה בירושלים.

● מכסי טראמפ היו ידועים מראש, אז למה השווקים הגיבו באגרסיביות?
● פרשנות | ישראל הייתה כפסע מחתימת הסכם סחר עם ארה"ב, אבל אז האמריקאים נעלמו

היצואנים מגיבים לאתגר במגוון דרכים. חלקם בוחרים בדרך הישירה של הפחתת מחירים כדי לשמור על תחרותיות גם עם המכס הנוסף, ואחרים - בעיקר החברות הגדולות שפועלות באמצעות חברות בנות בארה"ב - משתמשים באסטרטגיות מתוחכמות יותר של תכנון מס והסטת רווחים.

מקווים להסכם סחר: "זה עדיין לא סוף פסוק"

עוד לפני כניסתו לתוקף של המכס המוגבר, בשטח כבר ניתן לראות את השפעות הפעימה הקודמת של תוכנית המכסים הגלובלית שהוכרזה באפריל, ובמסגרתה התבשרה ישראל על העלאת המכס מרמה אפסית ל־10%.

על פי הערכה של קובי זליכה, שותף בכיר בפירמת ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל, לפחות שליש מהחברות הישראליות המייצאות לארה"ב כבר הפחיתו מחירים בעקבות המכס, בצעד שעלול לפגוע בהכנסות המדינה ממסים בהיקף של כ־170 מיליון דולר עבור כל אחוז ירידה במחירי המכירה. לאחר הודעת טראמפ על העלאת המכס ל־15%, זליכה מעריך כי "המגמה הזו צפויה להתגבר". עם זאת, הוא מסייג בכך ש"שיעור המכס הנוכחי אינו סוף פסוק", ושייתכנו שינויים בכפוף לחתימת הסכם סחר חדש בין ישראל לארה"ב.

 קובי זליכה, שותף בכיר בפירמת ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל / צילום: תמר מצפי

בהתבסס על נפח היצוא הישראלי לארה"ב (14.3 מיליארד דולר בשנה שעברה), הפגיעה בהכנסות המס צפויה להגיע למאות מיליוני שקלים כבר ב־2025. מדובר בתעשיות פיזיות בלבד, כאשר אין מכסים על השירותים המספקות חברות הייטק. הקטגוריות המרכזיות לפי הלמ"ס ביצוא לארה"ב הן מכונות ומערכות חשמל, מכשור רפואי ואופטי, תרופות ויהלומים.

על הנייר, האטרקטיביות של היצואנים הישראלים לא אמורה להיפגע. שהרי, כמעט כל המדינות (חוץ מבריטניה) "חטפו" מטראמפ מכסים של 15% לפחות. אבל תוכנית המכסים טרפה את הקלפים בסחר העולמי מול ארה"ב והיצואנים הישראלים נדרשים להתאים את עצמם. גלגול עלויות המכסים במלואן על היבואנים בארה"ב ולקוחותיהם עלול לגרום להם לחפש ספקים אחרים שמוכנים לספוג חלק מההתייקרות. אמנם מדובר בהפחתות מחירים של אחוזים בודדים בלבד, אך בהתחשב בהיקפי היצוא הגדולים לארה"ב, גם ירידות קטנות יחסית במחירים מתורגמות לפגיעה משמעותית בהכנסות המס של המדינה.

מעבר להוזלות, מסתמנת כאמור שיטה של הסטת הרווחים מישראל לאמריקה. "לפני הטלת המכסים, רוב הרווח ממכירת המוצר נרשם בחברה האם הישראלית, שמשלמת מסים בארץ, כאשר לחברה האמריקאית, שמוגדרת כחברת הפצה בלבד, נשאר רווח של כ־5% בממוצע", מסביר זליכה. "מאז הטלת המכסים, אנו רואים מגמה שבמסגרתה חברות האם הישראליות מוכרות את המוצרים לחברות הבנות שלהן בארה"ב במחיר נמוך יותר, כדי להקטין את המכס על המכירה".

באוצר שומרים על אופטימיות: "ההשפעה צפויה להיות מוגבלת"

כשהתפרסמה הודעת ממשל טראמפ על מכס של 15% על ישראל, באוצר מיהרו להציג את חצי הכוס המלאה. בהודעה שפורסמה זמן קצר לאחר החלטת הנשיא האמריקאי, ניסה האוצר להסביר כי למעשה מצבה של ישראל יחסית טוב.

"שיעור המכס הוא ברף התחתון מבין המדינות להן יש גירעון במאזן הסחר עם ארה"ב", הודיע האוצר, תוך הדגשה שהמכס "נמוך מהשיעור שנקבע לישראל ב־2 באפריל" (17%).

באוצר הסבירו כי המגעים מול האמריקאים "נמשכים במטרה להגיע להסכם מלא ומשופר" - רמז לכך שה־15% עשויים להיות לא סופיים. מה שלא סיפרו באוצר זה שהסכם כזה כבר נוסח בין הצדדים והיה מוכן לחתימה, כולל פשרות סחר רבות מהצד הישראלי. למשל, סבסוד יבוא של חיטה יקרה מארה"ב לישראל. האמריקאים נעלמו בישורת האחרונה ונמנעו מחתימת ההסכם שהיה מפחית לנו את המכסים ומציב את ישראל בנקודת יתרון מול מרבית מדינות העולם.

 שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ההערכות הן שהנחיה לעכב את חתימת ההסכם הגיעה מלמעלה. הכי למעלה שיש, מהחדר הסגלגל. איש לא קיבל הסבר רשמי, אבל מוערך שחתימת ההסכם והורדת המכס הפוטנציאלית תישמר כ"סוכריה" של טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו בתמורה לסיום המלחמה בעזה.

שברירי אחוז ששווים מיליארדים

בינתיים, באוצר מבקשים להרגיע את הרוחות ואומרים כי "ההשפעה של תכנית המכסים על הכנסות המדינה צפויה להיות מוגבלת". על פי הערכתם, שעדכנית בינתיים לשיעור מכס של 10%, ההשפעה על צמיחת התוצר תהיה מוגבלת ל־0.3% ב־2025, מתוכם רק 0.1% בקשר ישיר עם המכסים על ישראל. שברירי אחוזים אלה נשמעים זניחים, אך צריך לזכור כי כל עשירית אחוז שווה שני מיליארד שקל לתוצר.

באשר להשפעות הפעימה הראשונה של המכסים בשטח, באוצר משיבים כי "נכון לעת הזו, לא ניתן לזהות בנתוני הגבייה בפועל שינוי בהכנסות המדינה שניתן לייחס באופן ספציפי לרכיב זה".

קראו עוד

ישראל תיפגע בעוד שארה"ב תרוויח כפול

ארה"ב למעשה מרוויחה כפול מהשיטות היצירתיות האלה: מצד אחד היא גובה מכסים מוגברים על הסחורות המיובאות, ומצד שני החברות הבנות באמריקה משלמות מסים גבוהים יותר על הרווחים המוגדלים. לעומת זאת, ישראל נפגעת ישירות כאשר חברות האם מדווחות על הכנסות נמוכות יותר ובכך משלמות פחות מסים למדינה.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מאמת את הפרקטיקות עליהן מדברים במשרדי רואי החשבון של היצואנים. חלק מהיצואנים אכן מפחיתים מחירים, לדבריו: "שמעתי על כל מיני הסדרים בינם לבין היבואנים בארה"ב לחלוקה בנטל, בסגנון 'אני אוריד 5% מהמחיר, ואתה תספוג את היתר'", אומר תומר. אך לדבריו, "אם ב־10% עוד היה מקום להתחלק עם הלקוח בארה"ב בנטל, ב־15% זה כבר קשה. לכן, יצואנים שיוכלו להמשיך למכור יעלו מחירים, ואחרים יאלצו לספוג את המכס ואז הכנסותיהם יקטנו. חלק גם יפסידו מכירות".

 נשיא התאחדות התעשיינים, ד''ר רון תומר / צילום: יח''צ

בנושא תכנוני המס, תומר מסביר שיש לחברות מרחב תמרון במסגרת כללי החשבונאות החוקיים: "ישנן דרכים לקבוע מחירי העברה (בין החברה האם לחברה הבת - א"ד) בגמישות מסוימת", הוא אומר. "כמובן שקיימות מגבלות, ואתה לא יכול לייצר מוצר בישראל ולהחליט שאתה מוכר אותו באפס לחברה באמריקה. אבל במסגרת הכללים, ניתן לקבוע מחירי העברה בצורה שיותר מהערך הכלכלי של המוצר יהיה בתוך ארצות הברית, כדי להפחית את המכס".

תומר מציג תמונת מצב מורכבת בתעשייה ומדגיש שהפתרונות האמורים הם זמניים בעיקרם. לדבריו, בשל חוסר הוודאות שהיה עד כה, "לקוחות בארה"ב לא מיהרו לקחת החלטות קשות, בין אם זה להעלות מחירים לצרכנים ובין אם לחפש ספקים מקומיים חלופיים". אבל זאת לא סיבה להירגע. "מצבנו הורע לא רק בתחרות מול יצרנים אמריקאים. במשך שנים היה לנו יתרון מול הרבה מדינות בשל הסכם סחר עם אפס מכסים. כעת, איבדנו יתרון מול טורקיה, יפן, בריטניה ועוד", אומר תומר.

ההזדמנות: יתרון מחירים יחסי לתוצרת כחול־לבן

למרות הקשיים, יש גם הזדמנויות פוטנציאליות במצב החדש. מכסים של 15% הוטלו על מדינות רבות, בהן יפן, דרום קוריאה ומדינות האיחוד האירופי. אחרות ספגו תעריפים גבוהים עוד יותר, בהן הודו, סין, וייטנאם וברזיל. ישראל מתחרה בדרך כלל מול מדינות מערביות בענפים שבהן היא פעילה בשוק העולמי, ופחות בייצור הזול של מדינות המזרח. אבל במקרים מסוימים, עשוי להיווצר כעת יתרון מחירים יחסי לתוצרת כחול־לבן.

להמחשת הדילמות העומדות כיום בפני התעשיינים הישראלים, ניתן לקחת כדוגמה את היצואנית הגדולה ביותר לארה"ב מבחינת כמות מכולות (מבלי לחשוף את שמה). לחברה יש מפעלים בישראל וגם בארה"ב, שם היא מתחרה בעיקר מול יצרנים סינים ומקומיים. מצד אחד, מכס של 15% עלול לפגוע בתחרותיות שלה מול מתחרים מקומיים בארה"ב. אבל מצד שני, המכסים הגבוהים עוד יותר שמוטלים על סין עשויים להציב אותה במצב טוב יותר בשוק האמריקאי.

בהתלבטות המתבקשת האם להעביר חלק מהייצור למפעלים שלה בארה"ב, היא מתמודדת עם מגבלות קיבולת ועם השאלה הקריטית של אי הוודאות לגבי עתיד המכסים. השקעה בהרחבת מפעלים או הקמת מפעלים חדשים בארה"ב תדרוש שנה עד שנתיים, ואיש לא יודע מה יקרה למדיניות המכסים לאחר תום כהונתו של טראמפ. החברה, כמו רבות אחרות, נמצאת כעת במצב של המתנה וניתוח.