נער הפלא של שוק ההון חוזר לזירה המקומית עם שלל עסקאות

הוא היה אחד השמות הבולטים בתחום ההשקעות הפרטיות בשוק המקומי בתחילת העשור הקודם. "מכסח הטייקונים" ו"צייד ההזדמנויות" הם רק שניים משורה של כינויים שהוצמדו לג'רמי בלנק. כריש הפיננסים הצעיר שהגיע לישראל מאמריקה באמצע העשור הראשון של שנות ה־2000, ועשה בית ספר לכמה מבכירי השוק המקומי.

● בעלי העניין בת"א מימשו מניות ביותר מ-10 מיליארד שקל השנה, ומי בראש הרשימה?
● תמחור בלתי נתפס: מה משותף לפלנטיר, טסלה ופאלו אלטו, והאם הן מעניינות להשקעה?

בשנותיו בישראל קנה לעצמו בלנק מעמד של משקיע היודע לזהות הזדמנויות עסקיות, להמר בגדול ובדרך כלל לקצור רווחים גבוהים עבור קרן הגידור האמריקאית יורק, המתמחה ברכישת חברות במצוקה.

בעשור החולף בלנק חזר לארה"ב והקטין את נוכחותו העסקית בישראל, אך כעת הוא חוזר לכאן, ולא בחזית אחת. רק בשבוע האחרון עלה שמו סביב עסקה שתפר, ובה השקיעה חברת הזיקוק הישראלית בזן 100 מיליון דולר ברכישת 52% ממניות חברה המפיקה נפט במפרץ אמריקה. בלנק, לדברי גורמים בבזן, שימש "כשושבין העסקה", אך חלקו בה גדול בהרבה.

מדובר בחברה אמריקאית העונה לשם קנטיום (Cantium), עמה יש לבלנק היכרות ממושכת, לאחר שהוביל את רכישתה לפני כמעט עשור ע"י קרן יורק - המוכרת בעסקה הנוכחית. כעת, חוזר בלנק לקנטיום כשותף בכיר לשליטה בה, באמצעות קרן הגידור קומיוניטי שהקים, אשר השקיעה 80 מיליון דולר בעסקה (ומחזיקה 41% ממניות קנטיום).

אם כל זה לא מספיק, הרי שהקרן של בלנק גם מחזיקה בכ־7% ממניות בזן עצמה (בשווי שוק של 175 מיליון שקל). הללו נרכשו אשתקד לאחר שבלנק, לפי גורמים בסביבתו, התרשם "מהנחיצות של החברה ותפקידה האסטרטגי במשק המקומי".

בד בבד, פועלת בימים אלו הקרן של בלנק להנפיק בבורסה בת"א את חברת ההתחדשות העירונית יעז, שבה היא מחזיקה 49% מהמניות, לפי שווי מוערך של 250 מיליון שקל. מוקדם יותר השנה לקחה הקרן חלק בעסקה לרכישת השליטה בענקית מוצרי הצריכה הישראלית כתר פלסטיק, שנקלעה לקשיים תזרימיים, בעסקה של המרת חוב למניות.

זיהוי הזדמנויות,לא חזרה לארץ

אנשים בסביבתו של בלנק מספרים כי החזרה שלו לשוק הישראלי נובעת מזיהוי של הזדמנויות נקודתיות ולא השתקעות מחודשת בארץ. "אנחנו תמיד חושבים שאנחנו מרכז העולם, אבל הוא מחפש השקעות גלובליות, לא רק בישראל. אנחנו נזכרים בו כשהוא עושה דברים בישראל, אבל הוא כל הזמן בעשייה", מספר מקורב לבלנק. "לפעמים הדברים בישראל ולפעמים לא. הוא מכיר את הדברים פה היטב, וכל הזמן מנתח אותם, ופועל מול הזדמנויות עסקיות ספציפיות".

על אף ששמו הוזכר תדיר בעיתונות הכלכלית בעשור הקודם, בלנק עצמו מיעט להיחשף והעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. הוא מעולם לא התראיין לתקשורת הישראלית, ואף נמנע לא פעם מאירועים פומביים ומתוקשרים. מקורביו מתארים אותו כאדם צנוע שמעדיף את העבודה על פני עיסוק וחשיפה ציבורית.

התחיל במורגן סטנלי, "שחקן של 'דיפ ואליו'"

באחת מהופעותיו הפומביות הבודדות, חשף בלנק את מקור המשיכה שלו לחברות שנקלעו למשבר: "התחלתי במורגן סטנלי כאנליסט צעיר ועבדנו על חברת התעופה TWA, חשבנו שהיא חברה חלשה ונוכל להשתלט עליה, אבל היה לה ועד בעייתי וקשיים בהזמנות", סיפר בכנס שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה בשנת 2013 ועסק בהסדרי חוב.

"בשיחת ועידה אמר לי אחד מעוה"ד, אולי תוכלו לקנות את החברה בלי הדברים הרעים שבה. מספר שבועות לאחר מכן החברה הגישה בקשה לצ'פטר 11 (הליך פשיטת רגל לצורך ארגון מחדש). למדתי מכך שחברות יכולות לארגן עצמן דרך פשיטת רגל, זה כמו ללכת לכומר להודות על חטאים ולצאת נקי".

"בגדול הוא שחקן של Deep Value (השקעת ערך בחברות בתמחור נמוך, א"ג)", מספר מקורב לבלנק, שעבד עמו תקופה ממושכת בעבר. "הוא מאוד מאמין בעסקים תזרימיים, שנמצאים בתמחור נוח. הוא גם מאוד אוהב אג"ח בדיסטרס (אגרות חוב של חברות שנקלעו למצוקה, א"ג)". "הוא מחפש עסקים עם מבנה פיננסי מורכב, שם הוא מרגיש שהוא יכול לתת ערך ולקנות מה שאנשים אחרים מעדיפים שלא לגעת בו", מוסיף אדם אחר בסביבתו.

על אף התדמית כמנהל השקעות אגרסיבי גורמים שעבדו מקרוב עם בלנק מתארים אותו דווקא כמי שנותן אמון מלא בהנהלה, אותה הוא לעיתים מגבש. "ג'רמי דואג בכל מקום שהוא מגיע אליו שיהיה דירקטוריון מקצועי לחלוטין ,ונותן לו חופש פעולה מוחלט", מספר אדם שעבד לצידו בעשור הקודם. אחרים מספרים שהוא יודע גם להטיל את כובד משקלו כשהוא מרגיש שיש צורך בכך.

 פרויקט התחדשות עירונית של יעז ברחוב אחד העם בתל אביב / צילום: אתר החברה

אקזיט בפסגות ועימות עם דנקנר

בלנק, 46, נולד וגדל בניו יורק למשפחה דתית, ואת לימודיו האקדמיים עשה בישיבה יוניברסיטי בניו יורק (תואר במימון ותנ"ך). את הקריירה המקצועית שלו הוא החל בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, ולאחר מכן בשנת 2004 עבר לעבוד עבור קרן יורק, בה הגיע למעמד של שותף. בשנת 2005, עשה עלייה (ואף רכש בית במושב טל שחר סמוך לגדרה), ומונה לנציגה של הקרן בישראל, עוד לפני שמלאו לו 30. כעבור פחות מעשור עזב בלנק את ישראל, והוא פועל כיום בעיקר ממקום מושבו בלוס אנג'לס.

על אף שבארסנל שצבר בלנק בקרן יורק יש שורה ארוכה של מהלכים עסקיים, את עיקר תהילתו המקומית קנה הודות לשניים - רכישת בית ההשקעות פסגות וההשקעה באגרות החוב של חברת אי.די.בי פתוח, בעת שזו נקלעה למשבר תחת שליטתו של נוחי דנקנר. מהלכים אלה הניבו לקרן רווחי עתק והקנו לבלנק מעמד של מנהל השקעות מוצלח.

בשנת 2006, זמן קצר לאחר שעלה לארץ, הוביל בלנק את קרן יורק לרכישת ענק של פסגות, מידי בנק לאומי, תמורת 1.3 מיליארד שקל. כעבור 4 שנים, רשמה הקרן אקזיט מרשים כשמכרה את בית ההשקעות לקרן זרה אחרת, אייפקס של זהבית כהן, לפי שווי כפול של כ־2.7 מיליארד שקל.

תחת בלנק והנהלת פסגות, בהובלת רועי ורמוס (מנכ"ל) ואריק שטיינברג (יו"ר), הגדיל בית ההשקעות את פעילותו בצורה משמעותית, בין היתר באמצעות שורה של רכישות אסטרטגיות, מה שבא לידי ביטוי בין היתר בזינוק בהיקף הנכסים אותם ניהל בית ההשקעות, שעמדו ערב המכירה לאייפקס על כ־121 מיליארד דולר, לעומת כ־27 מיליארד שקל בלבד בעת הרכישה מלאומי. אייפקס, אגב, הצליחה פחות, בלשון המעטה, וכעבר עשור מכרה את בית ההשקעות לידי אלטשולר שחם.

"באופן טבעי, ג'רמי התעסק פחות עם הניהול השוטף של הכסף וההשקעות, אבל בכל מה שקשור למהלכים אסטרטגיים, שהיו מאוד משמעותיים באותה התקופה, הוא היה מעורב מאד וגם ברמה של העסקאות", מספר אדם שעבד עם בלנק באותה התקופה. מהלכים אלו כללו את רכישת קופות הגמל של גדיש מבנק הפועלים, וקופות הגמל וקרנות ההשתלמות של בית ההשקעות פריזמה, שהפכו אותו לבית ההשקעות הגדול בישראל באותה העת.

מהלך עסקי מוצלח נוסף ביצע בלנק כעבור שנתיים מעסקת פסגות, כשבשנת 2012 הוביל את קרן יורק לרכוש את אגרות החוב של חברת ההחזקות אי.די.בי פתוח, בדמדומי התקופה בה נשלטה ע"י איש העסקים נוחי דנקנר. בלנק ניצל את המשבר העסקי אליו נקלעה אי.די.בי באותה התקופה כדי להפוך למחזיק הגדול ביותר של חוב החברה, באמצעות רכישה מתמשכת וחשאית של אג"ח שנסחרו "בתשואות זבל" של עשרות אחוזים, בהשקעה כוללת של כ־400 מיליון שקל.

באמצעות הפוזיציה שיצר לעצמו בחוב של אי.די.בי, הקים בלנק אופוזיציה לוחמנית לדנקנר, שכללה מחזיקים גדולים נוספים, בהובלת פסגות והפניקס, שפנו יחד לבית המשפט כדי שיורה על הסדר חוב כפוי, ויאפשר הזרמה של הון מצד משקיעים חדשים.
"מדובר בקרן זרה ותוקפנית שקנתה ב־50 אגורות לשקל אג"ח שהיא צפויה לקבל עליו פירעון מלא. המטרה היחידה של יורק היא לעשות סיבוב מהיר, ואין לה שום כוונה להגיע למועד התשלום של החוב", טען דנקר בתגובה.

ביהמ"ש לא קיבל את טענותיו וכפה עליו להכניס משקיעים שיזרימו הון לחברה. לבסוף, נמכרה אי.די.בי החברה לאנשי העסקים אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, ופרעה את החוב למחזיקי האג"ח, מה שהביא לכך שהקרן שהוביל בלנק רשמה רווח נאה שנאמד בשעתו בכחצי מליארד שקל.

"טוב, לא מדהים": מקרן יורק לקומיוניטי

בשנת 2022, שנתיים אחרי שעזב את קרן יורק, השיק בלנק את קרן הגידור קומיוניטי (Community) אותה הוא מנהל באופן עצמאי. על פי גורמים בשוק, הקרן מנהלת כיום סדר גודל של כ־1 מיליארד שקל, לאחר שגייסה הון ראשוני מצד גופים מוסדיים (כולל ישראלים) לצד שורה של משקיעים פרטיים ביניהם גם לא מעט דמויות מוכרות בשוק המקומי, שחלקן עבדו לצידו של בלנק בעבר.

בניגוד ליורק, בקומיוניטי בלנק מבצע חלק גדול מההשקעות שלו במודל של השקעה משותפת (Co-investments), המאפשר למשקיעים להצטרף לצד הקרן למהלכים אותם הוא מוביל. גורם בשוק טוען כי לפחות בינתיים, שלוש שנים אחרי שהושקה, הביצועים של הקרן "טובים אבל ממש לא מדהימים".

"נשבה בקסמיה של תל אביב"

על אף שקנה לעצמו שם של מי שמשקיע בחברות במשבר או כאלה שנמצאות במחיר הזדמנותי, בלנק בחר לבצע את ההשקעה המשמעותית הראשונה של קומיוניטי בישראל דווקא בתחום ההתחדשות העירונית, שהפך בשנים האחרונות לתחום חם בעולם הנדל"ן המקומי.

בשנת 2022 רכשה קומיוניטי 49% ממניות חברת ההתחדשות העירונית יעז לפי שווי של 210 מיליון שקל. זאת, בין היתר הודות לעובדה שהחברה מחזיקה בפרויקטים משמעותיים בתל אביב, עיר שלדברי מקורבי בלנק הוא "נשבה בקסמיה כשהגיע לכאן לפני שני עשורים".

כמה חודשים לאחר מכן, ניהל בלנק מו"מ להשקעה בחברת רייק, הפועלת גם היא בתחום ההתחדשות העירונית, אך הוא לא צלח. בסוף אותה שנה פרסם הצעת רכש למניות של עוד חברה בתחום, בית וגג הציבורית, אך זו לא נענתה (את השליטה בה רכש טייקון הרכב יעקב שחר).

ההחלטה של בלנק להיכנס לתחום הנדל"ן למגורים וההתחדשות העירונית בפרט, לא הפתיעה את מקורביו. "נכון שהוא מזוהה בעיקר עם השקעה בחברות במשבר, אבל בסוף הוא מנהל השקעות, והוא משקיע במגוון סגנונות השקעה. התחום של הנדל"ן למגורים בארץ נהנה מיסודות מאוד חזקים של צמיחת אוכלוסייה ושל ביקושים", מסביר מקורב לבלנק.

במהלך השנה שעברה הובילה קומיוניטי יחד עם קרן הפרייבט אקוויטי קדמה מהלך השתלטות על יצרנית מוצרי הצריכה כתר פלסטיק, באמצעות רכישת חוב של החברה והמרתו למניות - מהלך שהזכיר את עסקאות העבר של בלנק. זאת, בעקבות משבר תזרימי אליו נקלעה כתר.

במסגרת המהלך, רכשו הקרנות קומיוניטי וקדמה ושורה של גופים מוסדיים את החוב שאותו נטלו הבעלים משורה של בנקים בינלאומיים כחלק מהליך רכישתה של כתר בשנת 2016. רכישת החוב, שנעשתה לפי שווי חברה של כ־750 מיליון דולר, נמוך בהרבה מהשווי לפיו נקנתה על ידי הקרנות הקנדיות מידי משפחת סגול לפני עשור (1.7 מיליארד דולר) והובילה להעברת השליטה והחלפת הדירקטוריון של כתר.

 מפעל כתר / צילום: יח''צ כתר

"כישלון חרוץ": מה השתבש באלביט הדמיה

בשנת 2013 נישא על גבי ההצלחה באי.די.בי, פנה בלנק לרכוש אגרות חוב של אימפריה עסקית נוספת שנקלעה למשבר - אלביט הדמיה. גם בחברה זו, שפעלה בעיקר בתחום המרכזים המסחריים במזרח אירופה, רכשה יורק של בלנק תוך מספר חודשים יותר מ־15% מאגרות החוב של החברה שנשלטה באותה העת בידי איש העסקים המנוח מוטי זיסר, שנסחרו בתשואות זבל.

כפי שהיה מול דנקנר, גם במקרה זה, הוביל בלנק מהלך להסדר שכלל תספורת משמעותית לחוב שעמד על כ־2.5 מיליארד שקל והמרה של האג"ח למניות. אלא שבניגוד להצלחה באי.די.בי, המהלך באלביט הדמיה נחל כישלון חרוץ והסב לקרן שהוביל בלנק הפסדים. בשלהי שנת 2020, התייאשה הקרן וחיסלה את החזקותיה תמורת מיליוני שקלים בודדים, תוך שהיא רושמת הפסד שהוערך בשעתו בכ־200 מיליון שקל.

אנשים שליוו את כניסתה של קרן יורק לאלביט הדמיה לפני למעלה מעשור, מעריכים כי מאחורי הכישלון עמדה הערכה שגויה של שווי הפעילות. "חלק גדול מהציפיות ובדיקות הנאותות שנעשו על נכסי קבוצת אלביט הדמיה ערב ההסדר, לא טעמו את המציאות", מעריך בדיעבד אדם שהיה באותה העת בסוד העניינים.

"ההשקעה באלביט הייתה כשלון חרוץ", מודה גורם בסביבתו של בלנק. עם זאת, לדבריו, "הוא לא מתחרט אפילו לרגע על המהלך, ממנו הוא למד המון דברים, שאתם חלקם הוא מיישם בהשקעות החדשות שלו בארץ". חמוש בניסיון ובקשרים הענפים שצבר בתקופה הארוכה שלו בארץ, בלנק ימשיך לחפש הזדמנויות בארץ, בטוחים האנשים בסביבתו. עם זאת, להערכתם, לא רק שזה לא יבוא על חשבון העסקים האחרים בהם הוא מעורב בארץ, ובמיוחד בזן וכתר, אלא שבכוונתו להמשיך ולהעמיק את קשריו עמם.