הרווח הנקי של בנק מזרחי טפחות בניהולו של משה לארי נותר ללא שינוי ברבעון הראשון, ביחס למקבילו, והסתכם ב-1.45 מיליארד שקל. הכנסות הבנק מריבית (נטו) הציגו שחיקה של 4% והסתכמו ב-3.1 מיליארד שקל בתום הרבעון השני. ההוצאה להפסדי אשראי נחתכה בכמחצית ועמדה על 56 מיליון שקל ברבעון שחלף.
● דוחות דיסקונט: הרווח הנקי עלה ל-1.1 מיליארד שקל
● יו"ר ווישור לאחר הזינוק במניה: "ברור שלא רקדנו משמחה כשדברים נראו פחות טוב"
● דוחות סלקום: הרווח הנקי עלה ב-16%, מספר המנויים גדל
הבנק יחלק מחצית מרווחיו כדיבידנד, סכום של 727 מיליון שקל. בעלי השליטה בבנק, דודי ודרורית ורטהיים ואייל עופר, המחזיקים (באופן כולל) ב-41% ממניות הבנק יקבלו מתוך הסכום דיבידנד של 300 מיליון שקל.
התשואה על ההון שרשם הבנק ברבעון השני עמדה על 17.8%. מדובר בירידה ביחס לתשואה על ההון של 19.9% שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד. יחס היעילות של הבנק הסתכם ב-34.9%, עלייה בשיעור קל ביחס לרבעון המקביל אז עמדה על 34.6%. בדומה למרבית הבנקים האחרים, הגדיל מזרחי טפחות את האשראי לציבור נטו בשיעור דו-ספרתי של 11.5% והוא הסתכם ב-376.7 מיליארד שקל.
מזרחי טפחות גבה עמלות בהיקף של 590 מיליון שקל מלקוחותיו ברבעון השני. מדובר בעלייה של 14.3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. הצמיחה נרשמה במרבית סוגי העמלות שנגבו, ובעיקר מעמלות של ניהול חשבון, פעילות בניירות ערך, הפרשי המרה של מטבע חוץ וכן עמלות מעסקי מימון.
הסיבה לשחיקה בהכנסות ריבית נטו
הכנסות מזרחי טפחות מריבית (נטו), שהן ההפרש בין הריבית אותה גובה הבנק על האשראי שהוא מעמיד לריבית שהוא משלם על הפיקדונות, הציגו כאמור שחיקה של 4% ברבעון השני. מהדוח הכספי עולה כי הבנק הגדיל בשיעור חד יחסית את תשלומי הריבית שהוא משלם ללקוחותיו. השחיקה נבעה בעיקר מגידול בהוצאות הריבית על פיקדונות הציבור. זו זינקה ב-7.7% בתוך שנה והסתכמה ל-3.48 מיליארד שקל ברבעון השני. מנגד הכנסות הריבית מהאשראי לציבור עמדו על 6.1 מיליארד שקל, עלייה מתונה בהרבה של 3% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
בסך-הכול הסתכמו כלל הכנסות הריבית של מזרחי טפחות ברבעון השני ב-7.2 מיליארד שקל (עלייה של 1.7%), בעוד שהוצאות הריבית הסתכמו ב-4.1 מיליארד שקל (עלייה חדה יותר של 6.4%). מה שהוביל לשחיקה בנתון הכנסות הריבית נטו.
באשר לסעיף ההוצאה להפסדי אשראי, שנחתכה כאמור ל-56 מיליון שקל. שיעורה ירד ל-0.06% מהאשראי לציבור נטו (על בסיס שנתי). זאת למול שיעור של 0.13% ברבעון המקביל אשתקד. את הירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מסבירים בבנק כתוצאה "מקיטון בהפרשות על בסיס פרטני, וכן מהתמתנות ההפרשה הקבוצתית בגין המלחמה במחצית הנוכחית. עם זאת, לאור רמת אי-הוודאות במשק שנותרה גבוהה, נותרה גם היתרה המאזנית של ההפרשה להפסדי אשראי בהיקף גבוהה".
הבנק מתכנן להגדיל את נתחי השוק שלו באשראי לציבור ובאשראי העסקי
המנכ"ל לארי אמר עם פרסום התוצאות כי בניתוח הגידול בתיק האשראי של הבנק, נרשמה "צמיחה מואצת בפעילות האשראי לעסקים, בסגמנטים השונים. נכון לסוף יוני האחרון הסתכם תיק האשראי העסקי של הבנק בכ-105 מיליארד שקל, עלייה של 19.5% מהתקופה המקבילה אשתקד, ושל 7.8% מתום הרבעון הראשון של 2025 - נתון המשקף קצב גידול שנתי של 31.1%. נתונים מרשימים אלה, עולים בקנה אחד עם מטרותיה של התוכנית האסטרטגית החדשה לשנים 2025-2027, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא מיצובו של מזרחי-טפחות כשחקן מרכזי בבנקאות העסקית בישראל, והגדלת נתחי השוק שלו באשראי לציבור בכלל ובאשראי העסקי בפרט".
בתחילת חודש יוני האחרון הציג מזרחי טפחות תוכנית אסטרטגית לשנים 2025-2027. התוכנית החדשה, כך מקווים בבנק, תאפשר לו לבצע קפיצת מדרגה נוספת בהיקפי פעילותו. לצד יעדים איכותיים כמו המשך הובלת שוק המשכנתאות וחיזוק אסטרטגיית השירות האישית-אנושית של הבנק כמנוע צמיחה ובידול, נכללים בתוכנית גם יעדים כמותיים, שמסמנים לבנק תוואי ברור של צמיחה והתרחבות, בעיקר בפעילות האשראי למגזר העסקי.
כך, בין השאר, הבנק מתכנן להגדיל את נתחי השוק שלו באשראי בכלל, מכ-21.5% בסוף 2024 ל-23%-24% בסוף 2027, ובאשראי העסקי בישראל בפרט, מכ-11.7% בסוף 2024 לשיעור של 15%-16%, בתום תקופת התוכנית. במקביל, הבנק מתכנן גם צמיחה בתיק הפיקדונות לציבור, כאשר נתחי השוק בפיקדונות צפויים לגדול מכ-18.4% בסוף 2024 ל-20%-21%, בסוף 2027. בתחום הרווחיות הציב הבנק לעצמו יעד תשואה להון ממוצע של 17%-18%, בכל אחת משנות התוכנית, ויחס היעילות הממוצע בתקופת התוכנית האסטרטגית, לא יעלה על כ-35%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
