הרווח הנקי של צים צלל: "הביקושים ירדו תוך כמה שבועות"

דוח חלש ומפתיע לחברת הספנות צים, בניהולו של אלי גליקמן. לאחר שברבעון הראשון של השנה הציגה החברה צמיחה בהכנסות ורווח נקי שקפץ ביותר מפי 3 ל-296 מיליון דולר, היא מציגה ברבעון השני נפילה של 94% ברווח, שהסתכם ב-24 מיליון דולר בלבד. מדובר ברווח של 19 סנט למניה, בעוד האנליסטים בוול סטריט צפו לרווח של 1.3 דולר למניה ברבעון. מניית צים נופלת כעת בוול סטריט.

● ילין לפידות מסכם את החודש הגרוע מזה שנים בגיוסים, והגוף שהופך ללהיט שהמשקיעים נוהרים אליו
● רשות התחרות אישרה את העסקה למכירת השליטה במיזם הסיבים IBC

הכנסות צים ירדו ב-15% ברבעון השני הסתכמו ב-1.64 מיליארד דולר - גם כאן מדובר בפספוס של תחזית ההכנסות של האנליסטים שצפו בממוצע מחזור של 1.74 מיליארד דולר. בין הסיבות לקיטון הייתה ירידה של 12% במחיר ההובלה הממוצע למכולה (TEU), שעמד על 1,479 דולר.

החברה המתיקה את הגלולה המרה והעלתה את ממוצע טווח התחזיות שלה לשנה הנוכחית. צים צופה כעת רווח לפני פחת מסים והפחתות (EBITDA מתואם של 1.8 עד 2.2 מיליארד דולר ורווח בנטרול ריבית ומס (EBIT מתואם) לטווח של 550 עד 950 מיליון דולר.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה הסתכמו הכנסות החברה ב-3.6 מיליארד דולר, עלייה של 4% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. העלייה הוסברה בעלייה בתעריפי ההובלה ובהיקף המטען המובל במהלך תקופת המחצית.

הרווח התפעולי של צים נשחק ב-3.4% והסתכם ב-613 מיליון דולר, בשל גידול בהוצאות פחת ותפעול. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי במחצית הראשונה ב-320 מיליון דולר, ירידה של 31%, שעיקרה מוסבר כאמור בתוצאות החלשות של הרבעון השני, לצד שחיקה ברווחיות התפעולית והיבטים חשבונאיים של מיסוי על ההכנסה. בעקבות הדוחות תחלק צים דיבידנד סמלי של 7 מיליון דולר.

גליקמן ישתלט על החברה?

לאחרונה פורסם בתקשורת כי המנכ"ל גליקמן מגבש יחד עם איל הספנות רמי אונגר הצעה להשתלטות על צים. בשיחה עם גלובס סירב גליקמן להתייחס ואמר כי אינו מגיב לפרסומים בנושא, אך גם לא הכחיש אותם. "צים היא חברה ציבורית, אם היה לה מידע קונקרטי היא הייתה מפרסמת אותו".

מהלך של השתלטות על צים, ככל שייצא לפועל ושבעלי המניות שלה יאשרו אותו בעתיד, יאפשר לרוכשים למחוק את החברה מהמסחר תוך שימוש בקופת המזומנים העצומה שלה, שעומדת כיום על 2.9 מיליארד דולר - 50% מעל שווי השוק שלה (העומד על פחות מ-1.9 מיליארד דולר).

באשר לדוחות אומר גליקמן כי "ההכרזות של הממשל האמריקאי בנושא המכסים משפיעות על החברה. לדבריו, לאחר תקופה קצרה של עלייה בביקושים בעקבות אותן הכרזות, מתאפיין שוק התובלה הימית בירידת מחירים בשל צניחה בביקושים. מלחמת המכסים של טראמפ, מוסיף גליקמן, "הפכה למרכיב חדש בשוק שלנו".

הוא ציין כי בתחילת יוני עוד העריכו בהנהלת החברה שמלחמת המכסים תוביל לביקושים מוגברים בארה"ב לסחר ימי למשך מספר חודשים. "חשבנו שזה יימשך עד לעונת החגים בארה"ב. אבל כבר אחרי שבועות בודדים של עליות מחירים, התחילו מחירי התובלה הימית לרדת. יש כיום אי-ודאות לגבי המחצית השנייה של השנה".

לדבריו, הסיבה לזינוק הראשוני בביקושים לאחר הכרזת המכסים של טראמפ באפריל הייתה מצד הספקים. "ספקי הסחורות לשוק האמריקאי, שזה עיקר הסחר הימי (של צים), חשבו שיצטרכו להצטייד בכמויות גדולות של סחורה שמקורה בארה"ב. לאחר מכן הביקוש ירד. השורה התחתונה היא שיש ירידה בביקוש".

בשנה שעברה הושפעה צים לחיוב מהמצור שהטילו החות'ים מתימן על הסחר הימי בים האדום. "זה הוביל לעליות מחירים בעולם. כאשר השנה חברות ממשיכות להפליג בנתיב הארוך, כדי להימנע מהחות'ים. אבל בעוד שבעבר איכות הנתיב גרמה לירידה בהיצע, כי היו צריכים יותר אוניות שיכולות לשוט דרך ארוכה יותר, כעת התפוסה באוניות בכל העולם ירדה, וזה הוביל לירידת מחירים. כל זאת למרות שעלויות התובלה הימית עלו", מסביר גליקמן.