חיים כץ מקים ועדה חדשה לפתרון משבר הכללית, בהשתתפות דנציגר

במטרה לפתור את המשבר מול משרד הבריאות, שמקשה על מינוי מנכ”ל חדש, החליט מ”מ שר הבריאות חיים כץ על הקמת צוות עבודה לכללית ולמשרד הבריאות • ההמלצות יוגשו עד 7 בספטמבר, ובינתיים הושהתה פעילות הוועדה העצמאית של משרד הבריאות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock
קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

השר חיים כץ מהליכוד, מ"מ שר הבריאות, החליט על הקמת צוות עבודה לכללית ולמשרד הבריאות, לפתרון המשבר בין הצדדים.

השבוע בביומד | המניה של חברת תרופות ההרזיה שצללה בעקבות תוצאות לא טובות
משפחת חרל״פ עושה זאת שוב: זו תרומת הענק שלה לביה"ח בילינסון

כץ קיים היום (ד') פגישה בנוכחות שני הצדדים למשבר: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ויו"ר דריקטוריון הכללית יוחנן לוקר. בפגישה השתתפו גם עו"ד יואל בריס, ראש ועדת הבדיקה שהקים משרד הבריאות כדי לבחון את יחסי העבודה בין דירקטוריון כללית להנהלה, והשופט בדימוס יורם דנציגר, שמינתה הכללית כדי לבדוק את אותם נושאים במטרה לייתר את הבדיקה של משרד הבריאות.

בעקבות הפגישה הוחלט על הקמת הוועדה, בה יהיו חברים דנצינגר, בריס ושני חברים נוספים מהועדה של משרד הבריאות: פרופ' מרים מרקוביץ' ביטון וניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב.

מלשכתו של כץ נמסר כי מטרת הצוות הנה לגבש נוהל המסדיר את אופן העבודה בין הדירקטוריון לבין שירותי בריאות כללית, שיבסס את ניהול הקופה בדומה לחוק החברות בכל הנוגע להגדרת התפקידים והאחריות של יו"ר הדריקטוריון, חברי הדריקטוריון, המנכ"ל וההנהלה, וכן להביא לתיקון הנדרש בתקנון קופת חולים כללית. ההצעה תוגש לשר הבריאות כץ, עד לתאריך ה- 7.9.2025. בהתאם לכך האריך השר כץ את השהיית ועדות הבדיקה עד ל-8.9.2025.

בסביבת שני הצדדים נשמעו היום אופטימיים יחסית לגבי האפשרות שהוועדה תצליח להנמיך את הלהבות ולהביא לפתרון מוסכם. לוועדה לא יהיה תוקף חוקי כמו לוועדת הבדיקה של משרד הבריאות - אין לה סמכות לזמן עדים או לדרוש מסמכים - אך מרבית העבודה כבר בוצעה במסגרת התפקידים הקודמים של חבריה. מסקנותיה יוגשו כהמלצות למשרד הבריאות ולכללית, והיקף יישומן תלוי בהחלטת השר.

חילופי האשמות הדדיים בין שני הצדדים

בכך, נפתחת מערכה שלישית בדרמת כללית. המערכה הראשונה החלה בהתפטרותו של המנכ"ל אלי כהן - עוד התפטרות דרמטית בסדרת פרישות מצמרת הקופה בשנים האחרונות. בעקבות זאת, החליט בר סימן טוב, בתיאום עם שר הבריאות דאז אוריאל בוסו מש"ס, לעצור את תהליך איתור מנכ"ל חדש ולמנות את ועדת הבדיקה.

הוועדה פעלה כשברקע חילופי האשמות הדדיים וחריפים בתקשורת, וכן בג"צ שהגיש דירקטוריון הכללית כדי לעצור את הוועדה ואפילו שביתת אזהרה שיזם הוועד (שהתייצב לצד הדירקטוריון נגד התערבות משרד הבריאות בניהול הקופה), והופסקה תוך כמה שעות על ידי בית המשפט.

כשבוע בלבד לפני שוועדת הבדיקה הייתה אמורה לתת את המלצותיה, ביניהם אולי גם הגבלה של תפקיד היו"ר, חילופי השרים במשרד הבריאות טרפו את הקלפים: השר כץ, הנחשב למזוהה עם ועדי עובדים, השעה את פעילות הוועדה, מה שאיפשר לכללית למנות מנכ"לית ממלאת מקום - סמנכ"ל משאבי האנוש אורנית בר טל, ולחדש את תהליך איתור המנכ"ל. זאת, בניגוד לדעת משרד הבריאות (כלומר, של הדרג המקצועי של משרד הבריאות, שכן כעת משרד הבריאות מדבר בשני קולות - קול המנכ"ל וקול השר, שאישר את המינוי).

חילופי ההאשמות נמשכו: במשרד הבריאות טוענים כי כדי למצוא את המנכ"ל הנכון על הכללית קודם כל לסדר את יחסי הכוחות בצמרת. בכללית, מנגד, מאשימים את משרד הבריאות בהכפשות פרסונליות וניסיון להתערבות יתר במתרחש בקופה.

כאשר ועדת הבדיקה של משרד הבריאות הושעתה, לא היה ברור כיצד יקדם בר סימן טוב את עמדתו, שכן מינוי המנכ"ל לא יכול להתעכב לנצח. לכן, המשרד מצא מסלול פעולה חדש: כחלק מתהליך שוטף לאישור דירקטורים חדשים, חשף כי גם הדירקטורים בכללית מתחלפים בתדירות גבוהה, ודרש מסמכים על מינויים מאז 2018 - כולל מינויו של לוקר עצמו (לטענת משרד הבריאות, ללא קשר לוועדת הבדיקה המקורית, אך לטענת דירקטוריון הכללית זה קשור בהחלט)

המהלך רמז לכללית כי משרד הבריאות לא עומד להקל עליהם בחודשים הקרובים. לוקר נלחם בחזרה ומגייס את השר מעל ראשו של בר סימן טוב. כעת, לאחר חילופי מהלומות בתקשורת, שני הצדדים יאלצו לקבל את מסקנות הוועדה - או למצוא דרכים חדשות לקדם את מטרותיהם.