בזכות הפסדי העבר: אל על בדרך לחלק דיבידנד, אבל תשלום המס עוד רחוק

חברת התעופה אל על הפכה לאחת החברות הרווחיות בישראל בשנים האחרונות, תודות לדומיננטיות שלה בנתב"ג ובקווים הרווחיים לצפון אמריקה בפרט. בשנה שעברה רשמה אל על רווח שיא של 541 מיליון דולר (כמעט 2 מיליארד שקל), וזאת לאחר רווח של 113 מיליון דולר בשנת 2023. במחצית הראשונה של 2025 המשיכה המגמה הזו בחברה, עם רווחים שעמדו על 155 מיליון דולר, ואם לא הייתה פורצת המלחמה מול איראן, הרווח של אל על להערכתה היה גבוה בכ־100 מיליון דולר נוספים. גם הרבעון הקרוב (השלישי) צפוי להיות חזק.

● חודש מצוין לחוסכים בקופות הגמל, אכזבה במסלולי ה־S&P 500
● המלחמה עם איראן הרסה לאל על את הרבעון: הרווח צנח ב־55%

למרות התוצאות החזקות של החברה, מדוחותיה הכספיים של אל על עולה כי היא עדיין לא משלמת מס על רווחיה למדינה. למעשה, על־פי בדיקת גלובס, מאז מהלך ההפרטה של אל על בשנת 2003 ועד היום, היא לא שילמה מס.

הסיבה לכך היא הפסדי העבר הגדולים שאל על סוחבת על גבה. מס הכנסה מכיר בהפסדים הללו ואינו גובה מס עד שהם יכוסו. בדוחות אל על נכתב כי "בשל העובדה שהקבוצה מכירה בנכס מס נדחה על הפסדיה המועברים, מכירה הקבוצה בהוצאות מס בספרים, אף על־פי שיש לה יתרה גבוהה של הפסדים להעברה לצורכי מס, והיא אינה משלמת את המס בפועל".

במילים פשוטות, אל על סוחבת עדיין הפסדים כבדים בעיקר משנות הקורונה, 2020-2021, אז עמדה בפני קריסה ונדרשה לסיוע פיננסי מהמדינה. זה כלל הלוואות בהיקפים של מאות מיליוני דולרים, לצד הזרמת הון מצד איש העסקים קני רוזנברג, שהפך לבעל השליטה באל על באותן הזמן. הפסדי אל על בשנתיים אלה הגיעו לכמיליארד דולר, והתווספו להפסדים של כרבע מיליארד דולר משנים קודמות.

קרובה לסגור את ההפסד

אלא שמאז, השמיים התבהרו עבור אל על, ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נטישת חברות התעופה הזרות, לצד העלאת מחירי כרטיסים מצידה בנוסף להתייעלות מסיבית, הובילו אותה לא רק לרווחי שיא שלא ראתה מעולם, אלא גם לפירעון ההתחייבויות שלה למדינה. השלב הבא הוא להתחיל לחלק כבר השנה חלק מרווחיה (30%) כדיבידנד לבעלי המניות, מהלך שכבר קיבל את אישור המדינה בתחילת השנה, כפי שנחשף בגלובס.

ומה לגבי תשלום המס? אל על מציינת במצגת מהדוחות האחרונים כי היא רחוקה כעת רק 11 מיליון דולר מלסגור את הפסדי הענק שנוצרו לה בתקופת הקורונה. אלא שאין משמעות הדבר שהיא תתחיל לשלם בקרוב מס למדינה. בדוח הרבעוני החברה לא מפרטת את "מגן המס" שעדיין יש לה, אך בדוח לשנת 2024 ציינה "הפסדים לצורכי מס" בגובה של 166 מיליון דולר.

מאחר שאל על משלמת מס חברות רגיל של 23%, המשמעות היא שכדי שהיא תתחיל לשלם מסים, היא צריכה עדיין להכיר ברווחים של כ-722 מיליון דולר - מהם הכירה כבר ביותר מ-160 מיליון דולר מתחילת 2025. כך שנותר לה להכיר כעת בפועל בעוד רווחים של כ-567 מיליון דולר לפני שתתחיל לשלם מסים.

למרות יתרת ההפסד שיש לה לצורכי מס, דיבידנדים אל על כבר יכולה לחלק לבעלי המניות. זאת מאחר שחוק החברות קובע כי מספיק שיהיו לחברה "יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים". תנאי נוסף הוא ש"לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות".

המבחנים לגביית המס

"יש שני מבחנים: הרווח ויכולת הפירעון. הרעיון הוא לאפשר חלוקת רווחים לחברות שיש להן יתרות הפסדים משנים רבות בעבר, אך רווחיות כיום ויכולות לעמוד במבחן הרווח ולשלם גם לנושים", מסביר עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים במשרד ש. הורוביץ ושות'.

אל על נמצאת כאמור בשליטת קני רוזנברג, שהחל מתקופת הקורונה לפני כחמש שנים השקיע בה בסך־הכול לאורך השנים כ־840 מיליון שקל. לאחר שמניית החברה זינקה ביותר מ־380% בשלוש השנים האחרונות, ומשקפת לאל על שווי של 7.7 מיליארד שקל, עומד שווי מניותיו כיום על כ־3.5 מיליארד שקל, כלומר רווח "על הנייר" של כ־2.7 מיליארד שקל.