בנק ישראל יוצא למהלך של פעם ב־30 שנה: כל הפרטים

האינדיקטור של המשק עובר מהפכה: 33 שנה אחרי שהשיק את "המדד המשולב", מציג בנק ישראל מדד חודשי חדש שישקף את הדופק והצמיחה של המשק. המדד החדש יבוסס על כ־35 פרמטרים שונים, במקום 12 שנלקחו בחשבון עד כה. המטרה היא ליצור אינדיקטור עדכני ורלוונטי שישקף את השינויים הטקטוניים שעברה הכלכלה הישראלית - שהפכה ברבות השנים לכזו המבוססת במידה רבה על הייטק.

● בלעדי | ישראל בצעד תקדימי נגד אירלנד: מעבירה את רישום האג"ח שלה
● הנתון החריג של שופרסל והשאלה - האם הלקוחות נוטשים?

המדד החדש, "המדד החודשי לפעילות המשק", יסתמך על עיבוד מידע באמצעות מודל סטטיסטי שנבנה בבנק ישראל. בכך, הוא יוכל לחזות את הצמיחה הרבעונית של התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) בשלב מוקדם יותר ולבנות אומדן חודשי לתוצר - נתון שלא נמדד עד היום באופן רשמי. כך, המדד יאמוד את הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים. למשל, המדד למצב המשק קרוב שיתפרסם יהיה לחודש אוגוסט והוא יבטא את קצב הצמיחה הממוצע בחודשים יוני, יולי ואוגוסט.

עד כמה מדובר במודל חדשני ואיך הוא יעבוד? גלובס עושה סדר.

איזון בין "רעשי רקע" לנתונים "בזמן אמת"

ד"ר איל ארגוב, מנהל אגף מאקרו־כלכלה ומדיניות בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אומר לגלובס כי המודל החדש, כמודל תחזית לתוצר, הוא לא מאוד ייחודי. "הוא נשען על פיתוחים שנעשו בעולם ונמצאו בספרות המחקרית, עם מספר חלקים ייחודים שנבנו על ידי הסטטיסטיקאים של הבנק במטרה להתאים לנתונים והמאפיינים של ישראל. אבל בכללותו הוא לא מאוד שונה ממודלים אחרים שמפעילים בעולם".

הוא מוסיף כי בארה"ב כבר יש כמה בנקים מרכזיים שמפרסמים מדדים כאלה אחת לשבוע. אז למה אצלנו "רק" אחת לחודש? לדבריו, "נתונים, ככל שהם בתדירות קצרה יותר, הם יותר 'רועשים'. אילו, תיאורטית, היינו מפרסמים את התוצר כל יום, היינו יכולים לראות שיום אחד הוא מזנק בחדות ויום אחרי צונח בחדות - רק בגלל תנועות אקראיות. תדירות הפרסומים שאנחנו בחרנו מנסה לאזן בין הרצון לקבל נתונים 'בזמן אמת' לבין החשש מלהישאב ליותר מדי רעשי רקע".

מבנק ישראל, דרך אנליסטים ועד לציבור

לפי ארגוב, "'הצרכן' הראשון של המדד החדש הוא בנק ישראל, שיעשה בו שימוש בקביעת המדיניות שלו. כבר תקופה שהמודל הזה מוצג לוועדה המוניטרית כחלק מדיוני הריבית. הפרסום החודשי של המדד יאפשר להקדים את נתוני הלמ"ס וכך בעצם אנחנו נוכל 'להרוויח' החלטת ריבית. כלומר, אנחנו נקבל ונשתף את הציבור בתוצאות המדד עוד לפני החלטת הריבית, מה שיאפשר לקובעי המדיניות לשקלל אותו בהחלטתם".

"בנוסף", אומר ארגוב, "משתמשים במדדים האלה גם אנשים מחוץ לבנק - במיוחד אנליסטים של הכלכלה הישראלית. יש הרבה כאלה במחלקות הכלכליות בגופי השקעות ובבנקים. כמובן שקהל היעד הוא גם אנליסטים מחו"ל, שעבורם הפרסום יהיה נוח כי אנחנו נוציא אותו בהודעה מסודרת גם באנגלית. אנחנו יודעים שהם מתעניינים בזה כי הם שואלים אותנו שאלות. הרבה פעמים מגיעות אלינו שאלות מאנליסטים בחו"ל שעוקבים אחרי הכלכלה הישראלית.

"לפעמים גם הציבור הרחב מתעניין, בעיקר כשיש פרסומים שזוכים לעניין תקשורתי. כך זה יכול לשרת את הקהל הרחב שרוצה לעקוב אחרי הכלכלה הישראלית ואנשים שמנסים להבין מה בנק ישראל הולך לעשות. הפרסום של המדד חושף, בעצם, את אחד האינדיקטורים שבנק ישראל מסתכל עליו בתהליך של הריבית".

35 סדרות נתונים: כך הוא יעבוד

כאמור, המדד נבנה על סמך כ־35 סדרות נתונים שמחולקות לתשע קבוצות המשמשות לתיאור התוצאות העיקריות: הרכישות בכרטיסי אשראי, מדדים ענפיים (ענפי השירותים, המסחר, המסחר הקמעונאי, בנייה ותעשייה), מדדי יצוא, מדדי יבוא, שוק העבודה, נתוני המסים, מדדים פיננסיים, מדד מנהלי הרכש (בארה"ב) וצריכת הבנזין.

הסדרות המזינות את המודל נבחרו על בסיס אמפירי, שכן הן סדרות שנודעה להן משמעות מאקרו־כלכלית שנמצא בפועל כי יש בכוחן לנבא את התוצר בזמן אמת. אלא שהסדרות הללו זמינות בזמנים שונים. כדי לצמצם את פערי הזמן האלה, נבנה מודל סטטיסטי שמספק לחלק מהסדרות תחזיות על סמך מידע חיצוני, למשל מסקרים של הלמ"ס.

איזה מדד קיים כעת ואיך הוא עובד

המדד שמוחלף הוא מה שמכונה "המדד המשולב". האחרון היה בשימוש כבר לא מעט שנים. הגרסה הראשונה שלו נבנתה בבנק ישראל ב־1992. הרעיון אז היה ליצור מדד שיתפרסם אחת לחודש ויאבחן את מצב המשק על סמך אינטגרציה של מספר סדרות נתונים: מדדי הייצור התעשייתי, היבוא, הפדיון של המסחר והשירותים ומשרות השכיר במגזר העסקי. אופן ההתנהגות של הנתונים הללו שימש כדי להסיק על השלב במחזור העסקים שבו המשק נתון, ומשם הוא תורגם ל"מצב המשק". כך קיבלנו את "המדד המשולב לבחינת מצב המשק".

ואכן, מאז שנות ה־90, בנק ישראל פרסם אחת לחודש את המדד המשולב למצב המשק. באותו עשור אימצו מדינות רבות, ככלי לאבחן מחזורי עסקים, מדד סינתטי - כלומר מדד שמתבסס על תנועה משותפת של מספר אינדיקטורים לפעילות הכלכלית, המתואמים מבחינת כיוון ההתפתחויות.

אולם, עם הזמן התגלו במדד הזה ליקויים - ומעת לעת בנק ישראל פעל לשפר אותו. השינויים גם באו בעקבות שינויי סיווג נתונים, שינויים מתודולוגיים בעריכת האינדיקטורים על ידי הלמ"ס, פיתוח מקורות מידע חדשים להשלמת תצפיות הקצה ברכיבי המדד שחסרים בזמן אמת ושדרוג בשיטה הסטטיסטית ליצירת המדד עקב פיתוחים חדשים בתחום הרכבת מדדים סינתטיים של סדרות עתיות.

בגרסתו האחרונה, המדד חושב על סמך 12 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדד הפדיון בשירותים, מדד הפדיון במסחר קמעונאי, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות, מספר התחלות הבנייה, צריכת החשמל והרכישות בכרטיסי אשראי.

"אפשר לחשוב על זה כעל שדרוג של טלפון", ארגוב מציע. "זה לא שאנחנו עוברים לקונספט לגמרי חדש, אנחנו פשוט מפתחים מודל חדש יותר שיחליף מודל ישן. המדד הישן, המדד המשולב, היה נותן תוצאה ערטילאית יותר שמשקפת 'מגמת צמיחה'. לעומת זאת, המדד החדש יותר מקושר עם התוצר הרשמי שאנחנו מכירים - והתוצאות שהוא נותן אמורות לשקף ממש את הגידול שלו, ולא 'מגמה' כלשהי של צמיחה".

בנוסף, אומר ארגוב, "המדד החדש מתבסס על בערך פי שלושה יותר סדרות נתונים מאשר המדד הישן. המתודולוגיה שלו גם חדשה יותר ומבוססת על עוד ידע שהצטבר במהלך הזמן ועל שיטות עדכניות יותר".

והשאלה הגדולה: מה יקרה במדד הקרוב?

בשוק מתקשים להעריך את הכיוון של המדד החדש שיתפרסם ב־17 בספטמבר. זאת משום שהוא, כאמור, יכלול את הנתונים של החודשים יוני, יולי ואוגוסט - ואלה הפעם קשים במיוחד לחיזוי בגלל התקיפה באיראן. לפי נתוני הלמ"ס האחרונים שפורסמו, ברבעון השני כולו (אפריל־יוני) התוצר התכווץ ב־3.5% - ירידה שמיוחסת ברובה לחודש יוני. עם זאת, כבר ביולי ובאוגוסט יש אינדיקציות מסוימות להתאוששות, כמו עליות ברכישות צרכניות בכרטיסי אשראי.

השאלה, אם כן, תהיה האם התאוששות המשק תבוא לידי ביטוי כבר ביולי ואוגוסט - ובפרט, האם היא תתבטא בנתונים שמשמשים את המדד החדש. לפי שעה, לשאלה הזאת אין תשובה ברורה.