בזמן שרמי לוי לוקח את עסקי הנדל"ן שלו להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי של יותר מ־3.5 מיליארד שקל, איש העסקים השלים לאחרונה "מתחת לרדאר" מהלך למחיקתה מהמסחר של חברה אחרת בשליטתו - קופיקס גרופ . זאת כעשור לאחר שרשת בתי הקפה הפכה לציבורית. קופיקס, שניסתה בתחילת העשור הקודם להביא בשורה צרכנית לשוק בתי הקפה בישראל, מסיימת את דרכה בבורסה כשפעילות זו מהווה רק חלק שולי מעסקיה.
● כשני שלישים מכספי הנפקת הנדל"ן של רמי לוי יגיעו לכיסו של בעל השליטה
● בדיקת גלובס | מאה אחוז מניות: הטרנד החדש בפנסיה, ולמי הוא מתאים?
רמי לוי רכש את השליטה בקופיקס בשנת 2018, באמצעות רשת הקמעונאות הנושאת את שמו. לאחרונה, לאחר מספר ניסיונות שלא צלחו, רכש את החזקות הציבור ברשת (24% מהמניות) תמורת כ־40 מיליון שקל. מה שעמד לנגד עיניו במהלך זה הוא בעיקר פיתוח רשת הסופרמרקטים (מרכולים) השכונתיים של החברה, סופר קופיקס, העוסקת במכירת מוצרי מזון (גם תחת המותגים "רמי לוי בשכונה" ו"שוויצריה הקטנה").
קופיקס הוקמה בשנת 2013, ברוח מחאת יוקר המחיה שפרצה בישראל שנתיים קודם לכן. מייסדיה היו קבוצת יזמים שהוביל אבי כץ (מייסד רשת "כפר השעשועים" וקרן הנדל"ן הגשמה שקרסה). החברה חרתה על דגלה את הוזלת מחירי המוצרים, ובסניפיה - שצצו כפטריות אחרי הגשם - נמכרו קפה, מאפים, כריכים ועוד במחיר אחיד של 5 שקלים לפריט, כמחצית ממחירי הרשתות המתחרות באותה עת.
ב־2015, כשנתיים לאחר הקמתה, מוזגה קופיקס לתוך שלד בורסאי והציגה בפני המשקיעים מתווה לצמיחה מהירה, גם אם עדיין רשמה הפסדים. באותה עת כבר הקימה ופתחה מעל 40 סניפים, והציגה תוכנית להתרחבות משמעותית בשנים הבאות. המודל העסקי התבסס באותה עת על הקמת סניפים קטנים ברחובות בעלי תנועה ערה במרכזי הערים, ומכירתם לזכיינים.
אלא שלמרות קצב פתיחת הסניפים המרשים, קופיקס התקשתה במעבר לרווח והמשיכה לייצר הפסדים גם בשנים הבאות. בד בבד, כבר ב־2017 פעלה הרשת להעלות את מחירי המוצרים שמכרה, במה שנומק אז בהתייקרויות של שכר דירה, שכר עבודה, חומרי גלם ועוד.
"לא אקורד סיום"
בסביבתה של רמי לוי טוענים כי החזקת קופיקס כחברה ציבורית נפרדת אינה מוצדקת כלכלית. מחיקתה מהמסחר ו"בליעתה" בתוך רשת הסופרמרקטים רמי לוי, הנסחרת לפי שווי של מעל ל־4 מיליארד שקל, תאפשר לה להתמקד בהרחבת פעילות המרכולים שלה.
"קופיקס הפסידה כסף בשנים האחרונות", אומרים אותם גורמים (לחברה הפסדים צבורים של כמעט 100 מיליון שקל, ח"ש). "לאחר הטמעתה ברמי לוי ניתן יהיה לפתוח עוד סניפים של המרכולים, ואולי גם בתי קפה לפי שיקולי עלות/תועלת. לא מדובר באקורד סיום אלא בצורך בגמישות ניהולית שתאפשר דווקא את הרחבת הפעילות".
בסיכום המחצית הראשונה של 2025 פעלו במסגרת קופיקס רק 34 סניפים של בתי קפה, מרביתם (25) בזכיינות. מדובר בירידה דרסטית ביחס ל־116 סניפים (94 בידי זכיינים) שפעלו בסוף 2018. לצידם, מפעילה הרשת 34 מרכולים המהווים כיום את עיקר פעילותה. בנוסף יש לחברה הכנסות זעומות מזיכיונות לבתי קפה ברוסיה, בלארוס, ארמניה, פולין וספרד (מרביתם ברוסיה).
"מחיר עדיף לצרכנים"
החברה, בראשות היו"ר רן אפרתי, בכיר ברשת הקמעונאות של לוי, ובניהולו של פנחס שטרית, סיימה את המחצית הראשונה עם הכנסות של 138 מיליון שקל, שחיקה של 7% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. זו נבעה מירידה במכירות בחנויות זהות וכן מסגירת שני סניפי מרכולים, לצד שיפוצים והרחבת מרכולים אחרים. ההון העצמי הצטמק ל־18 מיליון שקל בלבד.
רוב ההכנסות (92%) הגיעו מהמרכולים שמפעילה החברה, ורק 8% (10 מיליון שקל) מבתי הקפה. בשורה התחתונה הציגה קופיקס במחצית הפסד של 5.2 מיליון שקל, מול רווח סמלי אשתקד. בעוד ששיעור הרווח הגולמי של בתי הקפה נשחק ועמד על 16%, זה של המרכולים דווקא עלה לשיעור גבוה יחסית לענף קמעונאות המזון - 31.6% מהמכירות במחצית.
בסביבת רמי לוי טוענים כאמור כי יפעלו בעיקר להרחיב את פעילות המרכולים. "נרצה לפתח את הרשת בעיקר בתחום החנויות העירוניות. זה יהיה טוב צרכנית, משום שצרכנים בשכונות הערים לא יקבלו מחיר בשמיים". בחברה מעריכים כי הרווחיות הגולמית אצל המתחרים בעיר גבוהה יותר ברמה של כ־40%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
