בדרך להסכם שלום היסטורי? הבריתות, האינטרסים וההזדמנות הכלכלית

בסוף השבוע האחרון נראו סיום המלחמה וחזרתם של החטופים שנותרו בעזה קרובים מתמיד, אחרי שחמאס אמר "כן" חלקי לתוכנית 20 הסעיפים של דונלד טראמפ. נשיא ארה"ב הזדרז גם לפרסם את מפת הנסיגה של צה"ל ולהודיע שהיא מוסכמת על ישראל. המתווה של הנשיא האמריקאי לסיום המלחמה עורר אופטימיות רבה בשווקים, עם זינוק חד במדדים המובילים והתחזקות השקל.

● התשובה של חמאס, התגובה של טראמפ וההשפעה על השקל
● לאיפה הולכים השווקים? שלושה תרחישים וההערכה - ישראל עשויה להרוויח בכל מקרה

1המשקיעים חוגגים - וזו רק ההתחלה

מי שמאותתים על הפוטנציאל האדיר הטמון בהגשמת תוכנית טראמפ, שכוללת גם את הרחבת מעגל השלום במזרח התיכון, הם המשקיעים בבורסה. הצגת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ נתנה את האות לראלי חריג בבורסה של ת"א, עם זינוק של 6%־7% בשלושת המדדים המובילים בבורסה בת"א, בתוך שלושה ימים בלבד. באחד מהם אף נרשמו שיאים יומיים שלא נראו מאז 2020. לולא ימים אלו, הבורסה המקומית הייתה סוגרת את ספטמבר באדום.

גם בשוק המט"ח התגובה הייתה דומה. כך למשל, לאחר הודעת חמאס ביום שישי בערב על כך שהוא מקבל את התוכנית עם סייגים ותנאים רבים, הגיע השקל לרף החזק ביותר שלו זה שלוש שנים, כששער הדולר התייצב על מתחת ל־3.3 שקלים.

בשוק מתארים תופעות שלו נראו מעולם בבורסה המקומית, כמו למשל מכפילי הון גבוהים (היחס בין שווי השוק של החברה להון העצמי שלה) שגבוהים משמעותית מ-1 אצל הבנקים הגדולים. בתחזיות האופטימיות, סיום המלחמה ילווה בהסדר אזורי שיביא עמו פוטנציאל אדיר לכניסת כסף זר לשווקים המקומיים, וביניהם הבורסה.

"הבורסה המקומית הגיעה מתמחור נמוך ביחס לבורסות האמריקאיות אחרי השנים 2021־2022, לכן למרות המהלך המרשים והעליות החדות שהציגה בשנה האחרונה ששלחו את המדדים המובילים להיסחר סביב רמות שיא, עוד יש לה לאן להתקדם", מעריכים במגדל שוקי הון.

מעבר לכך, סיום המלחמה צפוי להביא להקלה גם על קופת המדינה. הוא ילווה ככל הנראה בשחרור מסיבי של חיילי מילואים, בירידה של פרמיית הסיכון של ישראל, בצמצום הגירעון וככל הנראה גם במהלך של הפחתות ריבית. בשורה התחתונה, המגמה החיובית שראינו בשווקים המקומיים בימים האחרונה עשויה להיות רק הפרומו. ועדיין, הסיכונים ואי־הוודאות גדולים בדרך להסכם שיתפתח למציאות אזורית אחרת.

2"רוצה את הפרס": טראמפ חותר לנובל

הנחישות של טראמפ לסגור עסקה במהירות, כפי שנטען בכלי תקשורת רבים, נובעת מלוח הזמנים הדוחק לקראת ההכרזה על פרס נובל לשלום, ביום שישי הקרוב. עד כמה רחוק מוכן נשיא ארה"ב ללכת כדי לקבל את הנובל? כנראה הרבה. באחרונה פורסם בתקשורת הנורבגית שהוא התקשר לשר האוצר של נורבגיה בחודש שעבר כדי לברר לגבי המועמדות שלו לפרס נובל לשלום, וזו לא פעם ראשונה שזה קורה. לפי הדיווח, טראמפ התקשר לשר ואמר לו כי הוא "רוצה את הפרס, וגם לדון במכסים".

עוד צוין באותו דיווח כי בכירים בבית הלבן, בהם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט, השתתפו בשיחה. נזכיר שטראמפ כבר התלונן בעבר על כך שלא קיבל פרס נובל לשלום בניגוד לנשיאים אחרים בעבר, וזאת למרות שלדבריו הוא הביא לסיומן של "שבע מלחמות", והשמינית - בין ישראל לחמאס - נידונה כעת. הוא גם כתב ברשת החברתית Truth שהוא לא יקבל את הפרס "לא משנה מה אעשה", אבל מנהיגי עולם ומנכ"לים מציעים אותו זכייה. בימים האחרונים הוא אמר ל־CBS ש"כל מה שאני יכול לעשות זה לכבות מלחמות, ואני לא מחפש תשומת לב, אני רק רוצה להציל חיים".

עד כה שורה של ראשי מדינות ומנכ"לים הציעו אותו כמועמד. ביניהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, על הסכמי אברהם; מנכ"ל פייזר אלברט בורלא, על הטיפול במגפת הקורונה; ממשלת פקיסטן על היחסים עם הודו; ראש ממשלת קמבודיה, הון מאנה, על סיום סכסוך הגבול מול תאילנד; מדינות ארמניה ואזרבייג'ן על הסכם לשלום בין המדינות; ועוד מספר מנהיגים מאפריקה בעקבות הסכם השלום בין רואנדה לקונגו.

יש מי שפחות תומך במועמדתו של טראמפ לנובל. באקדמיה המלכותית השוודית למדעים, אחד הגופים המעורבים בהחלטות לגבי הזוכים בפרס, תקפו גאת הממשל האמריקאי בעקבות בטענה כי הוא מקדם מהלכים שפוגעים בחופש האקדמי ועל התערבות פוליטית מסוכנת.

כך או כך, לפי הערכות, טראמפ לא יזכה השנה בפרס. מומחים שהתראיינו לסוכנות הידיעות AP טענו שהזלזול שהפגין לכאורה הנשיא האמריקאי כלפי מוסדות שונים ובנוגע לסוגיות הקשרות במשבר האקלים עשוי לפעול לרעתו. לדברי אותם מומחים, הוועדה נותנת עדיפות למאמצים מתמשכים על פני ניצחונות דיפלומטיים מהירים.

עם זאת, טום לופטוס, שגריר ארה"ב לשעבר בנורבגיה, אמר בראיון ל־Australian Financial Review, ש"יש לו סיכוי בעתיד" לזכות בפרס, וזה יצטרך להיות סביב "השליטה בנשק גרעיני או הסכם שלום ממשי, לדוגמה בין אוקראינה לרוסיה, שהוא היה הגורם המרכזי במשא ומתן".

3מחנות מסורתיים נשברו

לא רק פרס הנובל עומד במוקד. נראה שגם לתקיפת הישראלית בקטאר לפני כחודש היה תפקיד מרכזי באירועים האחרונים.

ב־9 בספטמבר תקפה ישראל בדוחא בניסיון לחסל את הנהגת חמאס שיושבת שם ומנהלת את המו"מ. לפי דיווחים בתקשורת העולמית, טראמפ קיבל מישראל התרעה קצרת־מועד בלבד לפני התקיפה ומארחת המו"מ קטאר לא קיבלה אזהרה כלל. התקיפה גררה זעם בממשל האמריקאי כלפי ישראל, כך על פי דיווחים ברשתות הזרות. בוול סטריט ג'ורנל צוין כי השליח האמריקאי למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, נזף בשר רון דרמר ואמר לו ש"זו לא צורת פעולה של חבר". טראמפ, שפחות ידוע בנימוסיו, אמר שנתניהו "דופק אותי". לבסוף, המתקפה עצמה כשלה: ראש צוות המו"מ של חמאס, חליל אל־חיה, שהיה אחת המטרות הראשיות של המתקפה, צפוי להשתתף בסבב המו"מ בקהיר.

בטווח הקצר, המתקפה השעתה את המו"מ וקטאר ניתקה את התקשורת מול ישראל, אך היא בהחלט הכניסה את מדינות האזור ללחץ, כפי שאומר פרופ' אלי פודה, חוקר באוניברסיטה העברית וחבר במכון המחקר מתווים. "התקיפה בקטאר אמנם נכשלה, אבל תרמה לתהליך שמטרתו למצוא מוצא ובהקדם. קרה פה משהו מעניין - לא רק ארה"ב, מצרים וקטאר מעורבות בתהליך, אלא גם טורקיה ואינדונזיה. שברנו את 'המחנות המסורתיים', המחנה המתון והרדיקלי. שחקניות שהיו בצד השני או על התפר פועלות יחד כעת. מהבחינה הזאת, התקיפה בקטאר תרמה כי כל הצדדים הבינו שהיא עלולה להביא להידרדרות, לפגוע באזור כולו ולהוביל".

ואכן, המתקפה גיבשה קבוצה של מדינות ערביות ומוסלמיות שלא תמיד מסתדרות ביניהן ירדן, איחוד האמירויות, ערב סעודית, קטאר, מצרים, אינדונזיה, פקיסטן וטורקיה, שנפגשו עם טראמפ ב־24 בספטמבר כדי ללחוץ עליו להפעיל את כובד משקלו לסיום הלחימה והוציאו ממנו הבטחה שימנע את סיפוח של שטחים ביהודה ושומרון. במקביל, אותה קבוצה גיבשה עמדה משותפת בנוגע למו"מ.

בניגוד לאירועי עבר, כמו חיסול מחמוד מבחוח באיחוד האמירויות ב־2010 שהוביל לזעם ולניתוק קשרים מצד המדינה שריבונותה הופרה, קטאר ניצלה את ההזדמנות כדי לחזק את מעמדה. "קטאר ניצלה את האירוע דווקא כדי לחזק את המעמד המרכזי שלה כמתווכת ולא נטשה את מקור העוצמה הזה. היא מינפה אותו כדי להשיג מארה"ב ברית הגנה משמעותית. זה דרמטי, זה הישג בלתי רגיל שהיא הביאה דווקא מנקודה נמוכה מבחינתה", אומר פרופ' פודה.

גם הלחץ על נתניהו גבר. לפי דיווחים בניו יורק טיימס, טראמפ הציג למנהיגים המוסלמים את הטיוטה של תוכנית 20 הנקודות והבטיח שהוא יכול לגרום לנתניהו להסכים לעסקה. בתמורה לדילול החלק שמדבר על מדינה פלסטינית, נתניהו נדרש להתנצל בפני קטאר על המתקפה בשטחה והריגת איש ביטחון שלה.

אחרי הברכות על התוכנית, נותרו עדיין שאלות פתוחות; בראשן - מועד שחרור החטופים והנסיגה הישראלית וסוגיית פירוק חמאס מנשקו - נושא שחמאס עד כה סירב לדון בו.
"יש לחץ על חמאס מכל הכיוונים, כולל מטורקיה וקטאר, אבל יש כאן הרבה אלמנטים שעוד לא מדוברים", מסכם פרופ' פודה. "מעבר להסכמה העקרונית של שחרור החטופים, כל נושא הפירוז והוויתור על נשק לא קיבלו התייחסות בהודעת חמאס, ואם מסתכלים על הודעות של המדינות המוסלמיות, מדברים גם על חיבור בין הגדה לעזה. כנראה ברגע שיתחילו לדבר על הנושאים הללו ברצינות, יתחילו הבעיות. יכול להיות שזה ייקח יותר זמן ממה שאנחנו חושבים.

"לבסוף, יש תעלומה גדולה: איך חמאס יחזירו את החטופים ויתפרקו מהכלי היחיד שיש להם? מה הם מקבלים בתמורה? יש כאלה שאומרים שהובטחו דברים מאחורי הקלעים, וקשה לי להאמין שהם באמת ישוחררו ללא תמורה. יש דברים שאנחנו פשוט לא יודעים".