בנקים במקום הייטק: החברות הישראליות הגדולות עברו לת"א. למי מגיע הקרדיט?

"מרכז הכובד של המניות הישראליות עבר מניו יורק לתל אביב", זוהי המסקנה שאליה הגיעו בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בעקבות ניתוח שערך הכלכלן יובל צוק מיחידת המחקר בבורסה. צוק השווה את עשר החברות הישראליות הציבוריות הגדולות בעולם (במונחי שווי שוק) בשני מועדים, פברואר 2021 וכיום. הוא מצא שבעשירייה הפותחת השנה, 7 מ־10 החברות נסחרות בתל אביב (כולל 2 דואליות), בעוד שבעשירייה של 2021, המצב היה הפוך - רק 3 נסחרו אז בבורסה המקומית ו־2 מהן דואליות.

● ההסכם ההיסטורי חיובי לכלכלה בכל היבט. איך יגיבו השווקים?
● היכונו לשער דולר של 3 שקלים: עד לאן יתחזק המטבע הישראלי

בעוד שב־2021, שנת השיא של חברות ההייטק בוול סטריט, רוב הישראליות הגדולות היו מתחומי הטכנולוגיה השונים - כיום נכללים ברשימה ארבעה בנקים, לצד שלוש חברות טכנולוגיה. בראש הרשימה ניצב בנק לאומי עם שווי שמתקרב ל־100 מיליארד שקל (כ־29 מיליארד דולר).

לאורך השנים גלובס בדק מספר פעמים מיהן החברות הישראליות הגדולות ביותר, רשימות שכללו בתקופת ההייפ של הטכנולוגיה חברות כמו וויקס, פייבר, למונייד, פלייטיקה, נובוקיור ואיירון סורס - שכיום רובן רחוקות מהשווי שבו נסחרו אז (איירון סורס נמכרה). נציין שלפי בדיקת גלובס בעבר, גם כשמדד נאסד"ק הגיע לשיא באותה עת, מחצית מהחברות בעשירייה הראשונה נסחרו בת"א, כשהגדולה ביניהן אז הייתה נייס הדואלית.

"בשנת 2020־2021 הרבה חברות רצו לוול סטריט, גם אם לא היו רווחיות. זה היה כמו מסיבה גדולה שנגמרה בהנג אובר", מגדיר זאת רון קליין, סמנכ"ל המחלקה הכלכלית של הבורסה לניירות ערך. "היום רואים את ההתפכחות - חברות חלום כמו פייבר וסולאראדג' איבדו עשרות אחוזים, ומשקיעים מסתכלים על חברות עם פעילות יציבה ורווחית כמו הבנקים ועזריאלי. לא מדובר בסיפור ישראלי - בכל העולם משקיעים עברו ממניות חלום לחברות עם מאזנים חזקים ויציבות. זה הוביל לכך שהיום רוב החברות הישראליות הן מהבורסה בת"א".

קליין מרוצה כמובן מהמגמה, שלדבריו הופכת את הבורסה לבית של החברות הישראליות. אבל מעבר לכך, כמובן שהבורסה גם מרוויחה בעצמה מהשינוי. חברות גדולות יותר משמעותן היקפי מסחר גדולים יותר, ותנועות גדולות יותר בשוק - מה שמתגלגל ישירות לכיסה של הבורסה בתל אביב.

בעצם, העובדה שבתקופת השיא חברות דילגו על הבורסה המקומית ופנו ישר להנפקה בוול סטריט הצילה את הבורסה. אם הן היו מנפיקות בת"א, גם כאן היו סובלים מההנג אובר.

"אולי זה 'הציל' את המשקיעים במדדים. חשוב להבין שהיה גל שלא קשור לישראל, שכלל כסף מאוד זול, ריביות נמוכות וסביבת מאקרו תומכת, והוא הוביל לכך שהשווקים הגיעו למקום מסוים שלא שיקף את הערך ארוך הטווח. הרבה חברות ירדו בעשרות אחוזים, ורבות מהן התאוששו מאז, אבל מתוך דגש על רווחיות ויצירת ערך".

ישראליות בוול סטריט ייסחרו גם בארץ?

לדבריו, במהלך השנים האחרונות הבורסה עברה תהליך משמעותי של גלובליזציה שמוביל לגידול בעניין מצד משקיעים זרים, עלייה משמעותית במחזור היומי הממוצע - מ־1.8 מיליארד שקל באוגוסט 2021 ל־4.1 מיליארד שקל באוגוסט השנה - ולזה יש להוסיף עוד שני שינויים שייכנסו לתוקף בקרוב: שינוי ימי המסחר ותרגום כל הדיווחים של חברות ת"א 125 לאנגלית, מה שינגיש אותם למשקיעים זרים. "זה שיש 7 מתוך 10 הגדולות שנסחרות בת"א זה לא מקרי", אומר קליין, שמעריך שבעתיד גם חברות ישראליות שנסחרות רק בוול סטריט יחליטו להצטרף למסחר בבורסה המקומית.

"בלי לנקוב בשמות של חברות, שחקנים בשוק, זרים ומקומיים, שומעים מהחברות שהן יותר פתוחות לרעיון", הוא אומר. במשך שנים רבות הבורסה מנסה למשוך אליה ענקיות ישראליות כמו צ'ק פוינט ו־Wix למשל, עד כה ללא הצלחה מרובה, אך קליין סבור כי "בעבר, הזירה המקומית נחשבה למשנית, אבל היום הערך המוסף ברור. השוק יותר נגיש ונזיל והיקפי המסחר גדלו. כמו שחברות פרטיות רואות את זה ומנפיקות בבורסה, גם ישראליות שנסחרות בוול סטריט רואות את זה". חברות כאלו יזכו להיכלל במדדים המובילים, שקליין מציין שהשוויים בהם עלו (אם בעבר חברה בשווי מיליארד שקל נכנסה לת"א 125, היום מדברים על קרוב ל־3 מיליארד שקל).

"השינוי מגיע בעיקר מהישראלים"

יוטב קוסטיקה, מנכ"ל ומנהל השקעות ראשי במור קרנות נאמנות, סבור שהקרדיט מגיע בעיקר לחברות עצמן ולכלכלה הישראלית. "אני חושב שהשינוי מסמל את הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות והפריחה המואצת בעיקר של חברות הסקטור הפיננסי - בנקים וביטוח", הוא אומר. "ישראל היא אמנם עדיין שוק קטן ברמה העולמית, אבל הייתה בה קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות, ובחברות היו הרבה מהלכים פנימיים של התייעלות ויציבות, הבנקים יודעים לייצר תשואות על ההון וזה בא לידי ביטוי בשווי שוק גבוה יותר. נוסף על כך, הרבה שנים מניות הבנקים והביטוח נסחרו בדיסקאונט עמוק מאוד, ובשנה־שנה וחצי האחרונות המשקיעים בארץ יישרו קו עם התמחור בעולם".

לדברי קוסטיקה, יש הרבה מאוד כסף בשוק המקומי; "משקיעים זרים באים ויוצאים, השינוי מגיע בעיקר מהישראלים", הוא מציין. "יש כמות כסף אדירה, בשל ההפרשות הגבוהות לחיסכון לטווח ארוך וצמיחה כלכלית. לאנשים יש יותר כסף, רואים את זה בנכסים הפיננסיים של הציבור שגדלו מאוד, ובסוף, הרבה פעמים הם מחפשים השקעות ישראליות".

מה אפשר ללמוד מהנתונים לגבי העתיד? קליין אומר: "חברות רואות בנוכחות שלהן בשוק הבית ערך גדול. ברור גם שהבורסה משקפת את הכלכלה הישראלית וכל תהליך גיאופוליטי חיובי ישתקף בשווקים באופן בלתי נמנע. אני מעריך שיהיו עוד חברות שיבינו את הערך המוסף בשוק הבית, כי שוק ההון הישראלי הוא לא מה שהיה לפני 5־10 שנים, בכל הפרמטרים. החלטה שהתקבלה לפני כמה שנים בנושא - כדאי לבחון אותה מחדש".